פחד, זורעים או זורים?

[דוכסוסטוס]

לזרות פחד ולזרוע פחד, שני ביטויים דומים שהשתרשו בשפה באותו הקשר, מה שגורם להניח כי אחד מהם הוא תולדה של שיבוש, בפרט שבהטיית רבים ובהטיות נוספות (ללא עי"ן גרונית) נשמעות המילים זהות, זורעים - זורים.

אלא, שזרייה וזריעה אף שהמשמעות המרכזית שלהם היא במקור בענף החקלאות, משתלבות שניהם כביטוי מושאל באופן הגיוני בהקשר של הפחדה.

זרייה במשמעות של פיזור והפרדה מוכרת מל"ט מלאכות שבת לגבי השלכת תבואה בתנועת פיזור במטרה להפריד את הגרעין מהמוץ, לפיכך 'זריית פחד' יהיה פירושה - הפצת מידע שיש בו לגרום הפחדה באופן מפוזר (ע"י שמועות).

אמנם למרות האמור, דומני שההשאלה המקורית היא 'זריעת פחד' שכוונתה שתילת "זרעי פחד" - הפצת חלקיקי מידע העתידים להצמיח פרשנות מפחידה.

על אף האבחנה בפירוש הבסיסי של המילים, עדיין אפשרי להחליף בין המשמעויות שכן הפצת שמועות פועלת גם היא ע"י זריעת שמועות באוזני מפיצים בודדים שיעבירו את השמועה מפה לאוזן וייצרו פירמידת שמועות עד להטמעתם כמידע אמין שהרי 'כולם אומרים...', והרי לא לחינם זרע - זרה כה קרובים זה לזה. כמו כן גם זריית פחד עלולה להשתלב יפה עם פיזור רסיסי נתונים.

ניתן גם לזרוע בהלה או בלבול כשאותם בלתי אפשרי לזרות, מי שאין בידו תבואה ומעוניין לזרות יאלץ להסתפק בלזרות חול בעיניים, אותו אין זורעים אלא זורעים בו. אפשרות נוספת היא לזרות מלח על הפצעים.

 

[תפנית בעלילה]

מזרה אימה

 

[אסטרונאוטית]

זורים

 

[דוכסוסטוס]

אימה נמצאת באותה דילמה של הפחד האם מזרה אימה או זורע אימה, אולי בכלל מטילים אותה.

הערת אגב, אכן יש מקומות בהם מפרשים מזרה - פריסה ושטיחה, עם זאת יתכן כי גם הם באים במשמעות של פיזור

כִּי חִנָּם מְזֹרָה הָרָשֶׁת בְּעֵינֵי כָל בַּעַל כָּנָף. (משלי א יז)
העופות רואים את גרעיני האוכל שזרו בתוך הרשת, במצודת ציון מפרש ענין פיזור ופרישה.

מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין מְזָרֶה בְעֵינָיו כָּל רָע (משלי כ ח)
כשהמלך דן, פרושים ושטוחים לפניו כל רעות הברואים, בזה לכאו' לא כ"כ שייך נוסח של פיזור, אך מ"מ המפרשים לא נמנעים מלהזכיר לשון פזורים לפניו, עי' מצודות דוד ומלבי"ם.

 

[נריה מגן]

ניתן לזרוע זרעי פחד שינבטו זמן ארוך לאחר מכן, אך פחד בדרך כלל זורים.

 

[שירי הופמן]

זורים פחד וזורעים חיטה.

 

[מטאלי]

כנ''ל: אולי אפשר לזרוע ניצני פחד, אך לא זורעים פחד, אלא זורים פחד, כי אם זורעים פחד וקוצרים פחד מה עשינו בזה, כבר עדיף לזרות את הפחד ישר, מאשר לזורעו על מנת לזרותו!!!

 

[מאירוב]

מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין מְזָרֶה בְעֵינָיו כָּל רָע (משלי כ ח)
כשהמלך דן, פרושים ושטוחים לפניו כל רעות הברואים, בזה לכאו' לא כ"כ שייך נוסח של פיזור, אך מ"מ המפרשים לא נמנעים מלהזכיר לשון פזורים לפניו, עי' מצודות דוד ומלבי"ם.

למה לא? כל רעות העולם פזורים לפניו ושטוחים לפניו, וכך הוא יודעם.

 

[דוכסוסטוס]

נראה שבינתיים כולם תמימי דעים סביב זרייה, אם כי ללא נימוקים שיניחו את דעתי,
ביטויים שאולים תמיד אינם מקבילים למקור באופן גורף, ולכן בכדי לזרוע את הפחד די בכך שמידע מועט או חלקי שלכשעצמו חסר משמעות מפחידה, יוצר פחד, ולא נדרשת השוואה מוחלטת גם בזווית של הזמן כפי שטען נריה מגן שדוקא אם חולף זמן משמעותי במקביל לנביטת הזרע. לגבי מה שטענה מטאלי, אם כך גם חיטה לא זורעים אלא זורעים גרעיני חיטה, אלא מה?זורעים את התוצאה ולא את המסובב.

למה לא? כל רעות העולם פזורים לפניו ושטוחים לפניו, וכך הוא יודעם.

אין ספק, רק שהמשמעות הנפוצה של פזור היא ריחוק חלקים זה מזה, אי אחידות, לעומת זאת פרושים ושטוחים לפניו הכוונה דווקא שרעות העולם סדורים לפניו בהיפך מפיזור. אולי יתכן לבאר שרעות העולם הפזורים בכל רחבי תבל, לפניו הם פרושים ושטוחים.