פחד ופחת ופח

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
ישנו פתגם אחד, "מן הפח אל הפחת". ומצאתיהו בכמה וריאציות במקורותינו (בשו"ת וכדו'), אולם אם נביט נכוחה ונתחקה אחר מקור הפתגם, נמצא כי יהיה יותר מדויק כאשר ייאמר "מן הפחת אל הפח".
וזו לשון הכתוב בישעיה (כד, יח): וְהָיָה הַנָּס מִקּוֹל הַפַּחַד יִפֹּל אֶל הַפַּחַת וְהָעוֹלֶה מִתּוֹךְ הַפַּחַת יִלָּכֵד בַּפָּח כִּי אֲרֻבּוֹת מִמָּרוֹם נִפְתָּחוּ וַיִּרְעֲשׁוּ מוֹסְדֵי אָרֶץ.
וכ"ה בירמיהו מח, מד.
 

agav

משתמש פעיל
לא סתם נוצר הביטוי הזה. בתחילה כנראה באמת אמרו מן הפחת אל הפח, אולם שיגרא דלישנא העדיפה את התוספת מאשר את ההפחתה. וההחלפה נוצרה באופן טבעי. ולכן נסיונות תיקון לצערנו לא יצלחו. ראה ערך 'לא יאומן כי יסופר'. צווח יצווחו מתקני הלשון עד ייצרד גרונם וההמון יישאר בשלו.
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
אני חולק על דברי קודמי הקובע שלא יצלח ביד המתקן, הנה לפנינו במה מכובדת עליו דנים כמה מחשובי סופרי עמנו (ואני איני אלא כתלמיד הדן), והיה אם יחפצו, יחלו המה במלאכה וכולם יחרו יחזיקו אחריהם.
לאמיתו של דבר נמצאו רבים מקדמונינו המשתמשים בפתגם זה לפי צורתו המקורית לפיו פחת קודמ/ת לפח, עי' לדוגמא שו"ת מהר"י טיטאצק סי' קנח.
 

מאן דאמר

משתמש מקצוען
נכתב ע"י agav;336515:
לא סתם נוצר הביטוי הזה. בתחילה כנראה באמת אמרו מן הפחת אל הפח, אולם שיגרא דלישנא העדיפה את התוספת מאשר את ההפחתה. וההחלפה נוצרה באופן טבעי. ולכן נסיונות תיקון לצערנו לא יצלחו. ראה ערך 'לא יאומן כי יסופר'. צווח יצווחו מתקני הלשון עד ייצרד גרונם וההמון יישאר בשלו.

מה הענין?
 

עפרה

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
רעיון בעלמא -
מן הפסוק הנ"ל נשמע קצת כי הפח גבוה מן הפחת, (שנאמר - "העולה"). אולי לא מחויב שהפסוק בא להדגיש כי הצרה החדשה מרובה מקודמתה, אלא סתם מתאר שרשרת של צרות שונות.
ממילא יתכן שכשהמטרה להגדיר דווקא צרה שנייה הגדולה מן הראשונה - בחר הפתגם בלשון שונה מעט מן הפסוק.
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
נכתב ע"י מאן דאמר;336537:

המקור בחבקוק (א, ה):
לא תאמינו כי יסופר
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
נכתב ע"י מאן דאמר;336537:
הענין הוא שלפי הדקדוק יש לומר לא "ייאמן" כי יסופר. אלא לפי שהמחברים נוקטים בדרך של חריזה: היאומן כי יסופר, על כן נתפשט לומר "לא יאומן" גם כאשר לא מוסיפים את ה"כי יסופר", ואם אין חרוז למה לנו לשנות מדרך הדקדוק?
כן נראה לי כוונת אגב.
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
נכתב ע"י עפרה;336540:
רעיון בעלמא -
מן הפסוק הנ"ל נשמע קצת כי הפח גבוה מן הפחת, (שנאמר - "העולה"). אולי לא מחויב שהפסוק בא להדגיש כי הצרה החדשה מרובה מקודמתה, אלא סתם מתאר שרשרת של צרות שונות.
ממילא יתכן שכשהמטרה להגדיר דווקא צרה שנייה הגדולה מן הראשונה - בחר הפתגם בלשון שונה מעט מן הפסוק.

קשה לומר כן.
בודאי שהפסוק בא לומר בדרך של ריבוי (ומה שכתבת "העולה מן הפחת", כי הוא יצא משם, ואז יילכד בפח אך לא דוקא מעל הפחת)
 

מאיר14

משתמש מקצוען
עימוד ספרים
נכתב ע"י עפרה;336540:
רעיון בעלמא -
מן הפסוק הנ"ל נשמע קצת כי הפח גבוה מן הפחת, (שנאמר - "העולה"). אולי לא מחויב שהפסוק בא להדגיש כי הצרה החדשה מרובה מקודמתה, אלא סתם מתאר שרשרת של צרות שונות.
ממילא יתכן שכשהמטרה להגדיר דווקא צרה שנייה הגדולה מן הראשונה - בחר הפתגם בלשון שונה מעט מן הפסוק.

זה נשמע די הגיוני
מי שברח מן הפח, יפול אל הפחת. דהיינו ממקום גבוה (יחסית), למקום נמוך.
כמו שרגילים לומר, מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.

אך מה שכתוב בישעיה, שם היתה המציאות שונה, שבני אדם התחבאו בשוחות עמוקות או במערות, כמו שמצוי בזמן מלחמה. ועל זה בא הנביא ואומר, שכשהם יצאו ויעלו ממקום מחבואם - הנמצא במקום עמוק, יפלו המה בפח שיטמנו להם אויביהם.
 

agav

משתמש פעיל
נכתב ע"י געוואלדיג;336545:
אלא לפי שהמחברים נוקטים בדרך של חריזה: היאומן כי יסופר, על כן נתפשט לומר "לא יאומן" גם כאשר לא מוסיפים את ה"כי יסופר", ואם אין חרוז למה לנו לשנות מדרך הדקדוק?
התופעה הסלחנית הזו מכונה 'הידמות'. ''יאומן'' - על משקל ''יסופר''.
כמובן אין בכך מתן הכשר לומר 'יאומן' כשאין ה'יסופר' בא בעקבותיו. אבל קשה לצפות מן העם האינטליגנטי היושב בציון לעמוד על הבדלי הלשון הדקים.
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
עתה נזכרתי בעוד פתגם משובש, וכאן מוסף גם מעילה במשמעות: "לא שִׁיערום אבותינו". כך בצורה כזו אפשר למצוא חדשים לבקרים במודעות מטעם הרבנים על (פירצות) [פְּרָצוֹת] אשר חדשים מקרוב באו וכו'. כאומר: אבותינו לא שיערו ברוחם את הקורה כיום...
ואולם הפתגם לקוח מן הכתוב: "יזבחו לשדים לא אלוה וגו' חדשים מקרוב באו לא שְׂערום אבותינו". כלומר, שאבותינו לא העריצו את השדים לא אלוה, ועיין במפרשים שם.
 

ארבע

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
הפקות ואירועים
agav הידמות, הידמות נוספת, שרוב העם שוגים בה: 'שמנה וסלתה'. הנכון הוא: 'שמנה וסולתה'.

גם מקור הקול הקורא במדבר רחוק רחק ממשמעות מקורו: "קול קורא, במדבר, פנו דרך ה'..."
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
אם כבר מדברים על מקורות פתגמים, יש פתגמים שהשתרשו לעברית ומקורם באוון-גליון של הנוצרים ועדיף לא להשתמש בביטויים הללו כלל. לי ידוע על שניים והם:
א. מלח הארץ
ב. אין נביא בעירו

דבר נוסף הוא האיחול המפורסם "להחזיק אצבעות" - המקור לכך הוא שוב מהנוצרים, שע"י שילוב האצבעות יוצרים צורת שתי וערב.
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
גם הפתגם "הוא בכה בדמעות שליש" לקוח מראשיתו מהכתוב (תהלים פ, ו): ותשקמו בדמעות שליש, הפתגם מעוות את משמעות הדברים.
כי שיעור הכתוב (תהלים פ, ו): ותשקמו בדמעות שליש - השקיתם בכד (שליש) מלא דמעות. אבל אי אפשר לבכות בדמעות הנמצאות בתוך הכד...
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיב

א הַלְלוּיָהּ אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יי בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד:ב גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ:ג הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד:ד זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק:ה טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט:ו כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק:ז מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּיהוָה:ח סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו:ט פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד:י רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד:
נקרא  7  פעמים

אתגר AI

דף חדש • אתגר 121

לוח מודעות

למעלה