דרוש מידע "פדהאל". זהירות מספוילרים! אם לא קראתם ועדיין מתכננים לקרוא - אל תיכנסו!

00:00 · 13/10/22

נכתב ע"י ראש ישר:
זה לא היה בדיוק יצא
זה היה נגרר
בהתחלה לא היה לו איך לחזור (רחובות סוערים ומסוכנים) , ואחכ הוא כבר היה בתוך הסיטואציה, ולעזוב היה מסע התאבדות של בנו היורש

עדיין...
נשמע לי מטופש לחלוטין וחסר הגיון

.A.B. · 13/10/22

סדרת ממלכה במבחן - הסדרה הכי מטורפת שאיפה פעם פגשתי בה!
כתובה בצורה מושלמתתת, לוקחת את הקורא לחוש, להרגיש, ולחיות את הגיבורים - כל אחד בחייו וסביבתו.
לדעתי מושלם!
ישבתי על פדהאל כמעט רצוף בחג...
מצד אחד חבל שהתסיימה הסידרה - כי התמכרתי!
מצד שני - סיום כזה מושלם אין מה להמשיך פה...

.A.B. · 13/10/22

נכתב ע"י ראש ישר:
כן ולא.
אם הוא היה יושב בארמון בזמן הזה, הוא לא היה יוצא למסע החיפושים למרות שהוא אבא שלו...
הסיטואציה היתה כזאת שלחזור הביתה זה כבר היה שווה להנפת דגל לבן...

יש בזה משהו...
אני גם חשבתי על זה שיחזור וישלח חיילים וכו...
אבל היא שיקפה פה אהבה של אבא לבן - שהיא מעל לכל הגיון

מימיי · 13/10/22

נכתב ע"י 00:00:
עדיין...
נשמע לי מטופש לחלוטין וחסר הגיון

או אינסטינקט אבהי מטורף..

עדיה שיר · 13/10/22

נכתב ע"י צריכה לחשוב...:
הוא לא כתב את ההודעה על ממלכה במבחן אלא על סדרה אחרת

אוקי.
@GBSA
קבל את ההתנצלות שלי. סליחה

ראש ישר · 13/10/22

נכתב ע"י 00:00:
עדיין...
נשמע לי מטופש לחלוטין וחסר הגיון

אני גם חושבת שזה לא היה מאוד הגיוני וסביר (השלב הקודם של היציאה מהארמון בלי גיבוי של חיילים נסתרים, חסר הגיון לא פחות) אבל דיברת על זה שהוא היה מלך הגיוני ושקול וכו... אז אני חושבת שהרעיון היה שזה היה זרימה של המציאות יותר משקילה והגיון.

00:00 · 13/10/22

דעתי על הסדרה - מטורפת, אין מילים, חבל שנגמרה.
אבל האמת שהתאכזבתי מפדהאל
העלילה סבירה, הוא עצמו לא טיפוס שהקורא יתחבר אליו רגשית
קיצור- פחות מהספרים הקודמים.
לדעתי הספר שלוקח בגדול הוא מהללאל אח:כ יוזבד, איסתרק , פדהאל.

.A.B. · 13/10/22

נכתב ע"י GBSA:
התייחסתי לזה כי יש כאלו שחושבים משום מה שהנ"ל ספרים טובים.
והספרות החרדית היא דלה.

אז גם אם הספרות החרדית דלה.
ממלכה במבחן לוקחת בענק את כל הספרים שקראתי אי פעם (וקראתי קצת.. גם ספרים לא משלנו..). למעט ספר מסוים שהוא ממש לא אותו סגנון ולכן הוא לא בר השוואה.

לגבי החלק השני של התגובה שלי.
זה פשוט בער לי כל הזמן להראות למי שמכיר מה קורה כשרוצים לתת מקום לכל גיבורי הסדרה. ולא כתבתי כי העדפתי לא להתייחס לזה כאן.

יתכן שטעיתי בעצם ההתייחסות.

בספרות שהיא לא חרדית - אפשר להתפרע בדמיון וכמובן למשוך יותר קוראים -
אבל שווה? לא שווה...
מאיה קינן מטורפתת(במובן חיובי) היא לוקחת את כל הכלים שאפשריים ומוציאה שלמויות!
אם היא היתה כותבת לספרות לא חרדית - היתה שמה את כולם שם בכיס הקטן.
מה שהכי אהבתי בממלכה במבחן - זה את העומק!
כמה ספרים יש היום שהם ריקים מתוכן? מלא!
ויש כאלו שדוחפים את התוכן מידי הרבה שזה כבר חופר לקרא.
מ. קינן מכניסה את התוכן בצורה כל כך חלקה וטובה - שהמוסר פשוט נקלט ומתיישב על הלב.
אהבתי אששש

00:00 · 13/10/22

ואגב, סתם מעניין,
לאילו גיבורים התחברתם?
בעיניי איסתרק הוא ה-גיבור, כמובן
על אף שבמהללאל קצת התאכזבתי , הוא נהיה מדי צול

אבל זה עבר לו...
ומאוד אהבתי את שלוואן ואלרון.
מה איתכם?

.A.B. · 13/10/22

נכתב ע"י ראש ישר:
אני גם חושבת שזה לא היה מאוד הגיוני וסביר (השלב הקודם של היציאה מהארמון בלי גיבוי של חיילים נסתרים, חסר הגיון לא פחות) אבל דיברת על זה שהוא היה מלך הגיוני ושקול וכו... אז אני חושבת שהרעיון היה שזה היה זרימה של המציאות יותר משקילה והגיון.

אני גם חושבת שזה היה התאבדות -
אבל לא היה פה הפעלת שיקול או משהו - היה פה רגש של או שאני מציל אותו עכשיו,
או שלא בטוח יהיה את מי...
וכשהו יצא לבד זה אמנם מטורף אבל הגיוני(בהרבה ספרים מתואר על מלכים שירדו לעם לבד)
אם הוא היה עם פמליה הוא היה מתגלה ישר, ולא היה טעם לכל המרדף.

ראש ישר · 13/10/22

נכתב ע"י טלי ישעיהו:
מ. קינן מכניסה את התוכן בצורה כל כך חלקה וטובה - שהמוסר פשוט נקלט ומתיישב על הלב.
אהבתי אששש

אני בהחלט חסידה של הסדרה. וזה הספרים היחידים שקניתי בשנים האחרונות.
סתם הערה לעניין המסרים, היו בפדהאל, כמה קטעי מסר/מוסר, ממוקדים וגלויים מידי, ואולי אפילו פוליטיים קצת, שלדעתי היו מיותרים. רוב המסרים מושתלים ככ מקצועי, שחבל להוסיף טלאים כאלו שמחזירים אותנו לנקודות פחות יפות בהווה המציאותי.

אפארט · 13/10/22

נכתב ע"י קלסר:
לגבי נאיתן

אני ראיתי זאת כמשל אלינו
טוב להיות עבד למלך, ושום דבר אחר לא שווה עבורו
סוג של היה זנב לאריות ולא ראש לשועלים
ולכן רק קיום מצוות באופן מלא שכנע אותו

לעומת זאת אלרון שאף לחיים עצמאיים שכן לא היה עבד של מלך אלא של נסיך ועוד כזה שהוא ניסה לחנכו שימרוד באביו ויבחור בטוב

לא הבנתי אם נאיתן יהודי או לא, הרי בסוף הספר כתוב שהוא מדבר עם אלרון, ושהוא אומר לו- אתה הרי יודע שאסור לפדות עבד נוכרי.. אז..
וחוץ מזה,

נכתב ע"י רגע של ניצחון:
היה נראה לי ברור לפי כמה וכמה קטעים בספר שהמסקנה הברורה היא שהוא יודע לקרוא מחשבות
לא ככה?
ואת האמת שזה היה החלק שהפריע לי בספר...

טורנאל באמת ידע לקרוא מחשבות- וזה באמת לא הגיוני. מה שכן הגיוני זה התחושה, באמת יש אנשים שמצליחים לחוש רגשות של אחרים ואולי אפילו לנחש את המחשבות בעקבות הרגשות, אבל בספר זה היה מעבר ל'לחוש..' הוא פשוט ידע מילים, ופה זה כבר מוזר. כי גם אם היתה לו 'טלפתיה'- (וקראתי על זה קצת) הוא ירגיש רצונות או כוונות ואפילו תמונות, אבל מילים? לא. אבל מה זה משנה בעצם? הגיוני שהגגות של הארמון של דיאלידאן יהיו ככה קרובים שפשוט אפשר 'לקפוץ' מהם אחד לשני? הגיוני שחרב מקוללת ושאיש נגלה בחלום וצורב את היד? הגיוני שציפור רודפת אחרי מישהו כל כך הרבה זמן? (ואפילו לא ברור מה התפקיד שלה בכל הסיפור, רק להגן על פדהאל?) זה סיפור פנטזיה, שום דבר לא הגיוני בו. אז גם איש שקורא מחשבות לא הגיוני, אין מה לעשות, בפנטזיה הכל הגיוני. זה העולם שלך. את יוצרת אותו. מאפס.

-חיה- · 13/10/22

נכתב ע"י 00:00:
ואגב, סתם מעניין,
לאילו גיבורים התחברתם?
בעיניי איסתרק הוא ה-גיבור, כמובן
על אף שבמהללאל קצת התאכזבתי , הוא נהיה מדי צול אבל זה עבר לו...
ומאוד אהבתי את שלוואן ואלרון.
מה איתכם?

באופן כללי או בפדהאל?
בכל הסדרה את קנז, אולה, ואת שלוואן, ליאה ואלרון שבאים יחד

בפדהאל התחברתי לדיזר ולאלרון.
גם מאוד אהבתי את החלקים של פאר ופולס, במיוחד את התהליך של פאר מחותמת השעווה של אביו (שהשעווה נתקעת לו באוזנים...) עד לאדם שמוותר על כל מעמדו מתוך חשיבה עצמאית והכרת האמת האמיתית כפי שהיא, ולא מיצג השקר הטיפשי של אביו.

.A.B. · 13/10/22

נכתב ע"י 00:00:
ואגב, סתם מעניין,
לאילו גיבורים התחברתם?
בעיניי איסתרק הוא ה-גיבור, כמובן
על אף שבמהללאל קצת התאכזבתי , הוא נהיה מדי צול אבל זה עבר לו...
ומאוד אהבתי את שלוואן ואלרון.
מה איתכם?

1. איסתרק כמובן הכי(כמה עוצמות בבן אגם אחד, וכמה בחירות...)
2. מהללאל
3. יוזבד(הוא שלישי כי היה מידי עף על עצמו)
4. פדהאל(אחרון כי חשב יותר מידי על פיוס-למרות שהוא צודק, אבל תכלס אנשים מתים בנתיים)
אבל כל הספרים מושלמיםםםםם(אני מדברת על גיבורים בלבד)

.A.B. · 13/10/22

סדרת ממלכה במבחן - הסדרה הכי מטורפת שאי פעם פגשתי בה!
כתובה בצורה מושלמתתת, לוקחת את הקורא לחוש, להרגיש, ולחיות את הגיבורים - כל אחד בחייו וסביבתו.
מי שעוד לא התחיל/ה לקרא מוזמן/ת לעשות את זה עכשיו...
לדעתי מושלם!
ישבתי על פדהאל כמעט רצוף בחג...
מצד אחד חבל שהתסיימה הסידרה - כי התמכרתי!
(וקדימה מ. קינן - סידרה חדשה אנחנו מחכים...)
מצד שני - סיום כזה מושלם אין מה להמשיך פה...

a jew · 13/10/22

.A.B. · 13/10/22

כן נכון לכן פתחתי-
היה נראה שיש עוד כאלו שרוצים להביע דעה

a jew · 13/10/22

.A.B. · 13/10/22

נכתב ע"י אפארט:
לא הבנתי אם נאיתן יהודי או לא, הרי בסוף הספר כתוב שהוא מדבר עם אלרון, ושהוא אומר לו- אתה הרי יודע שאסור לפדות עבד נוכרי.. אז..
וחוץ מזה,

טורנאל באמת ידע לקרוא מחשבות- וזה באמת לא הגיוני. מה שכן הגיוני זה התחושה, באמת יש אנשים שמצליחים לחוש רגשות של אחרים ואולי אפילו לנחש את המחשבות בעקבות הרגשות, אבל בספר זה היה מעבר ל'לחוש..' הוא פשוט ידע מילים, ופה זה כבר מוזר. כי גם אם היתה לו 'טלפתיה'- (וקראתי על זה קצת) הוא ירגיש רצונות או כוונות ואפילו תמונות, אבל מילים? לא. אבל מה זה משנה בעצם? הגיוני שהגגות של הארמון של דיאלידאן יהיו ככה קרובים שפשוט אפשר 'לקפוץ' מהם אחד לשני? הגיוני שחרב מקוללת ושאיש נגלה בחלום וצורב את היד? הגיוני שציפור רודפת אחרי מישהו כל כך הרבה זמן? (ואפילו לא ברור מה התפקיד שלה בכל הסיפור, רק להגן על פדהאל?) זה סיפור פנטזיה, שום דבר לא הגיוני בו. אז גם איש שקורא מחשבות לא הגיוני, אין מה לעשות, בפנטזיה הכל הגיוני. זה העולם שלך. את יוצרת אותו. מאפס.

נאיתן נראלי רצה יפדו אותו שיוכל להתגייר,
לגבי טורנאל - בהחלט יש אנשים שיכולים לחוש הרבה יותר מכל בן אדם(יש כמה כאלו בעולם שנולדו עם חוש מיוחד בעקבות פגמים אחרים, אמנם לא קריאת מחשבות - זה כבר רק של הקב"ה) קריאת מילים זה קצת הגזמה, אבל זה ספר וחייב או איזה משהו פנטסטי...
לגבי הגגות בהחלט הגיוני - להלן בני ברק...
לגבי החרב - גם לא נשמע מידי מופרך, יש המון סיפוריםעל חפצים שירשו טומאה וכו...
לגבי החלום זה הזיה(אבל בהחלט יש סיפורים על אנשים שחוו סוג של מוות קליני והתעוררו מחלום עם סימנים)
לגבי הציפור - מאיה כתבה שדיזר הסביר לפדהאל שייתכן שהציפור טועה בו לגבי בעלים קודמים.
חוץ מאלו - הכל כמעט הגיוני ומתקבל.