שיתוף - לביקורת פגישה כהת קצוות

[הווה פשוט]

הרב ש. מביתר
אדם קטן קטן
ועצוב
כשמבטינו נפגשים, הוא כמו בתוך כלא הזכוכית שלי.
כשאני מקשיב לשפתיו היבשות, אני דואה מעל שיחי קוצים כמוסים בחולות מדבר שכוח
נשימה שטחית ומהירה מניעה קלות חולצה מגוהצת מידי
והזקן המהוקצע שמסתיר את תעלולי עורקי הצוואר
ולפעמים קפה
ולפעמים דמעה
וכשנופלת השתיקה, שנינו מתרגלים לחושך
ואני כל כך רוצה לחבק אותו
והוא יודע
מדשדש קצת ליד הדלת
אחר כך הולך
ועד שאני מסיים לכתוב
הכסא שלו כבר קר בחזרה