פאנל מרתק: והפעם - האם להתחיל מעמוד ב'

[א. נוסבוים]

אני מסכים אתכם לחלוטין. הכותרת ממש, אבל ממש לא ברורה. מה עובר עליו....
אבל אני אסביר, ותבינו היטב את שתי הצדדים, כרגיל.
ובכן ---
עד היום, כמעט כל הספרים תוכן חדש מתחיל בעמוד א', וכמו בגמרות ובכל ספרי המכונים וההוצאות.
אמנם, לכאורה יש דברים שזה ממש לא לעניין, ומצד שני גם לא לעניין לצאת מהמסגרת.
כגון, הוצאתי ספר, כתבתי בס"ד הקדמה קצרה, שני עמודים בדיוק. הרבה יותר נוח שההקדמה תתחיל בעמוד ב' ותסתיים בעמוד א' הצמוד אליו, כמו פרסום בעמוד דאבל בעיתון.... להבדיל אלפי הבדלות...
מצד שני זה ממש לא מקובל.
האם במקרים נדירים ניתן לעמד כך, או שזה ממש מחוץ לתחום?

 

[Aארי]

רציני?
אא"כ הענין שלך הוא דוקא לשבור מוסכמות, שאז אין שום ענין בשאלה כי זה כבר לא ענין של מקובל...

 

[פינחס רוזנצוויג]

אף אחד לא ישים לב.

 

[תא חזי]

אף אחד לא ישים לב.

שמים לב, האינטואיציה של לומדים רבים מובילה אותם לעמוד א'.

מצד שני זה ממש לא מקובל.
האם במקרים נדירים ניתן לעמד כך, או שזה ממש מחוץ לתחום?

לענ"ד רצוי מאד בעמוד א', כי כך הרגילות. חריג שמצדיק לדעתי התחלה בעמוד א' - ספר עתיר גרפיקה, בפרט גרפיקה שחייבת להתפרס על שני עמודים מקבילים.
מה שציינת עם ההקדמה - אדרבה איפכא מסתברא - יותר נח שההקדמה תתחיל בע"א כרגיל, כדי שתסתיים בע"ב, ותוכל מיד להתחיל אחריה את הספר בע"א הבא, בלי שתצטרך להשאיר דף ריק כדי לסדר את העימוד.

 

[מוישה]

כמו כל נושא, גם זה נושא מעניין מאוד, בעיקר כשחופרים היסטורית. נתחיל בראשית המעבר מכתיבה על מגילה לכתיבה על קונטרס (מִצחף). בתחילת הדרך עוד כתבו רק על צד אחד של הקלף. כריכה כמובן שלא הייתה. למרות זאת כבר אז נהגו להשאיר את הדף הראשון ריק, וזאת עקב הסיכויים הגבוהים שלו להיקרע או להיפגע. דף זה נקרא גם 'שומר הספר'. אז עוד לא היה דף שער, ואם כתבו את פרטי הכותב/מעתיק עשו זאת ב'קולופון' שפעמים רבות היה בסוף הספר, ולעתים היה בדף הריק בתחילה (מה שגרם שלעתים קרובות הדף אבד ונעלמו פרטי הספר). איך שלא יהיה, בין אם כתבו על הדף הראשון (עמ' 1) ובין אם כתבו על הדף השני (בימינו עמ' 3) הכתיבה תמיד התחילה על דף חדש, ולכן כתיבת הספר מתחילה תמיד בעמוד השמאלי.
נוהג זה בימינו מצטרף לשאריות נוספות של הרגלי כתיבה מעידן כתבי היד. כמו הד"ה הגדול עם החלון או שומר-דפים/שומר-קונטרסים - מילת אחיזה מהעמוד הבא שמופיעה בעמוד הנוכחי כדי לשמור על סדר הדפים בקונטרס, ואולי עוד כמה כאלו.
לענייננו, יש בזה משהו אסתטי ויפה, גם אם זה בגלל שכך הורגלנו, ואיני רואה שום סיבה לשנות. איני חושב שיתרום למישהו אם הוא יראה במִפתח הספר אל מול עיניו את שני עמודי ההקדמה (שבדרך כלל היא לא בדיוק על שני עמודים), כביכול הייתה ההקדמה תמונת נוף אחת מרהיבה ושלמה.

 

[א. נוסבוים]

שמים לב, האינטואיציה של לומדים רבים מובילה אותם לעמוד א'.
לענ"ד רצוי מאד בעמוד א', כי כך הרגילות. חריג שמצדיק לדעתי התחלה בעמוד א' - ספר עתיר גרפיקה, בפרט גרפיקה שחייבת להתפרס על שני עמודים מקבילים.
מה שציינת עם ההקדמה - אדרבה איפכא מסתברא - יותר נח שההקדמה תתחיל בע"א כרגיל, כדי שתסתיים בע"ב, ותוכל מיד להתחיל אחריה את הספר בע"א הבא, בלי שתצטרך להשאיר דף ריק כדי לסדר את העימוד.

אכן כן, דבריך נכונים מאוד. למרות שדוקא הופתעתי לגלות בספר מסויים שעשו אחרת, וגם בכל הספר הכל מתחיל בעמוד ב', והנוחות היא יותר גדולה.
ועליך רבי @תא חזי יש לי שתי תמיהות גדולות.
א. אתה שכתבת בנושא אחר בזה הלשון - "מה איכפת לי שככה עושים במחקרים ובוויקיפדיות (טפו!) - אם זה מקל על הקורא שרוצה לפתוח ולקרוא מהמקור, מה זה הפרומקייט הזה? " פה - https://www.prog.co.il/threads/האם-לכתוב-שליט-א-בספר-המיועד-למאות-שנים-קדימה.512886/post-7234268 אתה מדבר על מקובל? זה ממש פרומקייט מיותרת, העיקר שיהיה נוח.....
ב. אני ממש מתפעל מהשעות המאוחרות הו אתה שוקד על תלמודך, הלואי עלי!

 

[תא חזי]

אכן כן, דבריך נכונים מאוד. למרות שדוקא הופתעתי לגלות בספר מסויים שעשו אחרת, וגם בכל הספר הכל מתחיל בעמוד ב', והנוחות היא יותר גדולה.
ועליך רבי @תא חזי יש לי שתי תמיהות גדולות.
א. אתה שכתבת בנושא אחר בזה הלשון - "מה איכפת לי שככה עושים במחקרים ובוויקיפדיות (טפו!) - אם זה מקל על הקורא שרוצה לפתוח ולקרוא מהמקור, מה זה הפרומקייט הזה? " פה - https://www.prog.co.il/threads/האם-לכתוב-שליט-א-בספר-המיועד-למאות-שנים-קדימה.512886/post-7234268 אתה מדבר על מקובל? זה ממש פרומקייט מיותרת, העיקר שיהיה נוח.....
ב. אני ממש מתפעל מהשעות המאוחרות הו אתה שוקד על תלמודך, הלואי עלי!

א. מה הקשר? להתחיל מע"ב זה לא נוח, ואגב - אם אל ה"מחקרים" צופיות עיניך - לך נא ראה איך עושים בספרים של הוצאות אוניברסיטאיות...
ב. אני בטלן עצום מאוד. אם הייתי שוקד על תלמודי לא הייתי נטפל לזוטות כאלו.

 

[תא חזי]

נוהג זה בימינו מצטרף לשאריות נוספות של הרגלי כתיבה מעידן כתבי היד. כמו הד"ה הגדול עם החלון

הסבר חזק ומרתק, כהרגלך בקודש. אבל לגבי חלון - האמת שלא כ"כ יצא לי לעיין בכת"י מקודם המצאת הדפוס (ולכאו' מכת"י אחר המצאת הדפוס - אין ראיה, כי לפעמים הסופרים פשוט מחקים את הרעיונות שקיימים בדפוס כדי לשוות לכת"י מראה קריא יותר ככה"נ, בפרט כשמדובר במעתיק ולא מחבר), אבל מה שאתה אומר מעניין, כי אותי לימדו שהחלון הוא תוצאת אגב בשל הגובה הנוסף של אותיות העופרת של המילה בתחילת הפסקא, שהן יותר גדולות מהאותיות של שאר הפסקא, ולכן גם פסי העופרת שמעליהן ומתחתיהן יותר רחבים, והם היוצרים את החלון (ולכן גם רואים שבהרבה דפוסים, כאשר הדפיסו מילים "מודגשות" באמצע פסקא, נוצר מתחתיהן/מעליהן כעין חלון גם בתוך הפסקא, ולא רק תחת השורה הראשונה.

 

[טראכטער]

או שומר-דפים/שומר-קונטרסים - מילת אחיזה מהעמוד הבא שמופיעה בעמוד הנוכחי כדי לשמור על סדר הדפים בקונטרס

האמת שכבר מזמן לא ראיתי ספר חדש מהוצאה מכובדת עם הש"ד הזה.

 

[תא חזי]

האמת שכבר מזמן לא ראיתי ספר חדש מהוצאה מכובדת עם הש"ד הזה.

כי זה קצת "עסק" לעמד דבר כזה. ואם אין צורך של ממש (כגון ספר שיש לו הרבה דפו"י ורוצים לשמר קצת), לא עושים את זה.

 

[מוישה]

הסבר חזק ומרתק, כהרגלך בקודש. אבל לגבי חלון - האמת שלא כ"כ יצא לי לעיין בכת"י מקודם המצאת הדפוס (ולכאו' מכת"י אחר המצאת הדפוס - אין ראיה, כי לפעמים הסופרים פשוט מחקים את הרעיונות שקיימים בדפוס כדי לשוות לכת"י מראה קריא יותר ככה"נ, בפרט כשמדובר במעתיק ולא מחבר), אבל מה שאתה אומר מעניין, כי אותי לימדו שהחלון הוא תוצאת אגב בשל הגובה הנוסף של אותיות העופרת של המילה בתחילת הפסקא, שהן יותר גדולות מהאותיות של שאר הפסקא, ולכן גם פסי העופרת שמעליהן ומתחתיהן יותר רחבים, והם היוצרים את החלון (ולכן גם רואים שבהרבה דפוסים, כאשר הדפיסו מילים "מודגשות" באמצע פסקא, נוצר מתחתיהן/מעליהן כעין חלון גם בתוך הפסקא, ולא רק תחת השורה הראשונה.

הגדלת הד"ה אינה סתם מנהג ישן שנשאר "בטעות", יש בה גם משהו אסתטי והגיוני גם בימינו. החלון היה בשביל היופי והוא בפירוש קיים גם בכתבי-יד קדומים, כך שזה לא תואם את ההסבר שלך שמתאים רק לתקופת הדפוס. אין לי כעת פנאי, אך אם תרצה אחפש לך בכת"י.