לפני כמה ימים קרובת משפחה שכחה ת.ז. ורשיון נהיגה בשערי רווחה.
ליתר דיוק, הם לקחו לצלם ולא החזירו. קורה.
הלכה היום לבקש חזרה. "לא יודעים" "אין" משיכות כתפיים של עובדים בקופה הראשית.
התעקשה. זה יקר וחשוב מכדי להתייאש.
עשו טובה ופתחו 2 מגירות. מפוצצות!!! בתעודות זהות, כרטיסי אשראי ומבחר הכרטיסים האישיים.
סגרו מהר וטענו שאין. הכרטיס שלה לא נמצא.
התעקשה עוד. לא זזה מהקופה הראשית.
ואז הואילו בטובם לפתוח מגירה נוספת, מפוצצת כנ"ל, ושם הת.ז. והרשיון שכבו לבטח.
שאלה אם מודיעים ללקוחות שהמסמכים האישיים והחשובים שלהם אצלם. מה פתאום, הסתכלו עליה כאילו העלתה רעיון עיוועים.
אז ידע כל קונה בשערי רווחה, שאם אבד לו אשראי\ נלקחה ת.ז.\ צולמה תעודה כלשהי, אף אחד לא יטרח ליידע, אף אחד גם לא ישמח להושיט יד ולפתוח מגירה כדי לחפש. אבל זה שם. בתוך שאר תעודות ישראל.
ליתר דיוק, הם לקחו לצלם ולא החזירו. קורה.
הלכה היום לבקש חזרה. "לא יודעים" "אין" משיכות כתפיים של עובדים בקופה הראשית.
התעקשה. זה יקר וחשוב מכדי להתייאש.
עשו טובה ופתחו 2 מגירות. מפוצצות!!! בתעודות זהות, כרטיסי אשראי ומבחר הכרטיסים האישיים.
סגרו מהר וטענו שאין. הכרטיס שלה לא נמצא.
התעקשה עוד. לא זזה מהקופה הראשית.
ואז הואילו בטובם לפתוח מגירה נוספת, מפוצצת כנ"ל, ושם הת.ז. והרשיון שכבו לבטח.
שאלה אם מודיעים ללקוחות שהמסמכים האישיים והחשובים שלהם אצלם. מה פתאום, הסתכלו עליה כאילו העלתה רעיון עיוועים.
אז ידע כל קונה בשערי רווחה, שאם אבד לו אשראי\ נלקחה ת.ז.\ צולמה תעודה כלשהי, אף אחד לא יטרח ליידע, אף אחד גם לא ישמח להושיט יד ולפתוח מגירה כדי לחפש. אבל זה שם. בתוך שאר תעודות ישראל.