הנושאים החמים
הנושאים החמים
את הקטע הבא העליתי באחד הפורומים בדיוק לפני שנה בערב פסח
קריאה מהנה
שלום לכולם,
אני מוטי. אני כבר די גדול. בלי נדר בחודש אייר אהיה בן שש.
אתמול קרה לי מקרה שאפשר לקחת ממנו הרבה מוסר השכל, כמו שאומר הרבי שלי.
רציתי לשתות שוקו. אמא שלי לא היתה במצב שאפשר לבקש ממנה משהו ובטח לא שוקו. ראיתי רק את הרגליים שלה מתחת לשולחן במטבח ושמעתי קולות חזקים של שפשופים.
אחותי הגדולה היתה תקועה ממש פשוטו כמשמעו בתוך ערמות דפים גבוהות, והיא אמרה שהיא צריכה ג'י פי אס בשביל למצוא את המטבח. שאלתי אותה מה זה ג'י פי אס. היא התרגזה (או במילים יפות היתה מעט קצרת רוח), ואמרה שמה זה הדור של היום! בדור שלה לא היה ווייז. מיד נזכרתי שכשמישהו אצלינו אומר 'הדור של היום' מיד עונים לו 'זה לא הדור של הלילה'. אז עניתי לה. היא רק הרימה את העיניים (סוף סוף! כבר חשבתי שנתקע לה הצוואר או משהו, חס וחלילה), ורטנה. "טוב! בסדר! אני לא יכולה להכין לך שוקו עכשיו! אתה לא רואה?"
אז הלכתי לבד למטבח. גררתי כיסא וטיפסתי למעלה אל השיש. הקופסא של השוקו לא היתה בארון הרגיל. הארון היה ריק בלי הפירורים הרגילים ואפילו הקפה של אבא שלי לא היה שם. הלכתי למרפסת, בדרך הרמתי את המטאטא שנפל, וגם נזהרתי לא לדרוך בשלולית של כוס פטל שנשפכה לי בטעות. אחרי המון חפירות (באמת שהמון!) מצאתי את הקופסא של השוקו בתחתית של הקרטון של החמץ.
חזרתי למטבח (הפעם בטעות כן דרכתי בשלולית של הפטל. מיהרתי לנגב את הנעליים שלי בסמרטוט שעמד בצד, אבל בסוף התברר שזה החולצה של אחותי). חיפשתי כפית ולא מצאתי. מזגתי בערך עם מזלג ושמתי מים מהברז (אמא שלי לא מרשה לי להרתיח מים לבד). אחר כך הלכתי להביא חלב, אבל המקרר היה נעול עם השרשרת של האופניים של אח שלי. (בבוקר הוא ניסה לבדוק אם המנעול הזה עובד ובסוף הוא לא עבד). בסוף גיליתי שהחלב בכלל נמצא על השיש. עליתי שוב על הכיסא והושטתי שתי ידיים. אבל טראח הקנקן עף לי לגובה מרוב שהוא היה ריק! ומרוב שהתכוננתי שהוא כבד.
כמעט שבכיתי. מבטיח לכם. בנס בנס התגברתי והלכתי לעשות לי 'וי' במבצע מהחיידר בטור של 'מתאמץ לקיים מצוות'. כי ממש התאמצתי להיות בשמחה. ומצווה גדולה להיות בשמחה!
אז יש לי שני דברים במוסר השכל: דבר ראשון אף פעם אל תתחילו להכין לכם שוקו בלי לבדוק קודם שיש חלב, ובטח בטח בטח שלא בערב פסח!
והדבר השני הוא שאם בכל זאת זה קורה לכם – אז תתגברו ותהיו רק שמחים! כי זה מצווה מאוד גדולה ומשמחת את ה'!
אז שיהיה לכם ערב פסח שמח ונקי (ומסודר, לפחות בשיש).
שלכם, מוטי.
קריאה מהנה
שלום לכולם,
אני מוטי. אני כבר די גדול. בלי נדר בחודש אייר אהיה בן שש.
אתמול קרה לי מקרה שאפשר לקחת ממנו הרבה מוסר השכל, כמו שאומר הרבי שלי.
רציתי לשתות שוקו. אמא שלי לא היתה במצב שאפשר לבקש ממנה משהו ובטח לא שוקו. ראיתי רק את הרגליים שלה מתחת לשולחן במטבח ושמעתי קולות חזקים של שפשופים.
אחותי הגדולה היתה תקועה ממש פשוטו כמשמעו בתוך ערמות דפים גבוהות, והיא אמרה שהיא צריכה ג'י פי אס בשביל למצוא את המטבח. שאלתי אותה מה זה ג'י פי אס. היא התרגזה (או במילים יפות היתה מעט קצרת רוח), ואמרה שמה זה הדור של היום! בדור שלה לא היה ווייז. מיד נזכרתי שכשמישהו אצלינו אומר 'הדור של היום' מיד עונים לו 'זה לא הדור של הלילה'. אז עניתי לה. היא רק הרימה את העיניים (סוף סוף! כבר חשבתי שנתקע לה הצוואר או משהו, חס וחלילה), ורטנה. "טוב! בסדר! אני לא יכולה להכין לך שוקו עכשיו! אתה לא רואה?"
אז הלכתי לבד למטבח. גררתי כיסא וטיפסתי למעלה אל השיש. הקופסא של השוקו לא היתה בארון הרגיל. הארון היה ריק בלי הפירורים הרגילים ואפילו הקפה של אבא שלי לא היה שם. הלכתי למרפסת, בדרך הרמתי את המטאטא שנפל, וגם נזהרתי לא לדרוך בשלולית של כוס פטל שנשפכה לי בטעות. אחרי המון חפירות (באמת שהמון!) מצאתי את הקופסא של השוקו בתחתית של הקרטון של החמץ.
חזרתי למטבח (הפעם בטעות כן דרכתי בשלולית של הפטל. מיהרתי לנגב את הנעליים שלי בסמרטוט שעמד בצד, אבל בסוף התברר שזה החולצה של אחותי). חיפשתי כפית ולא מצאתי. מזגתי בערך עם מזלג ושמתי מים מהברז (אמא שלי לא מרשה לי להרתיח מים לבד). אחר כך הלכתי להביא חלב, אבל המקרר היה נעול עם השרשרת של האופניים של אח שלי. (בבוקר הוא ניסה לבדוק אם המנעול הזה עובד ובסוף הוא לא עבד). בסוף גיליתי שהחלב בכלל נמצא על השיש. עליתי שוב על הכיסא והושטתי שתי ידיים. אבל טראח הקנקן עף לי לגובה מרוב שהוא היה ריק! ומרוב שהתכוננתי שהוא כבד.
כמעט שבכיתי. מבטיח לכם. בנס בנס התגברתי והלכתי לעשות לי 'וי' במבצע מהחיידר בטור של 'מתאמץ לקיים מצוות'. כי ממש התאמצתי להיות בשמחה. ומצווה גדולה להיות בשמחה!
אז יש לי שני דברים במוסר השכל: דבר ראשון אף פעם אל תתחילו להכין לכם שוקו בלי לבדוק קודם שיש חלב, ובטח בטח בטח שלא בערב פסח!
והדבר השני הוא שאם בכל זאת זה קורה לכם – אז תתגברו ותהיו רק שמחים! כי זה מצווה מאוד גדולה ומשמחת את ה'!
אז שיהיה לכם ערב פסח שמח ונקי (ומסודר, לפחות בשיש).
שלכם, מוטי.
