שיר עמך עמי ואלוקיך אלוקי

כנפיים

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
פרסום וקופי
שיר שכתבתי בשנה שעברה, והספקתי להתרגש ממנו עוד כמה פעמים במהלך השנה הזו. אבל עכשיו, שבועות. אי אפשר להשאיר אותו בתהום הנשיה.


הם אמרו לי תלך, זה שלנו.
יש לנו מונופול.

הם אמרו לי מזמן כבר ידענו,
היה ברור שאתה עוד תיפול.

נבהלו-תפוח כמוך,
עלול להרקיב גם מליון!

התפלצו-מי אתה, והוריך?
מי נתן לך רשיון?

דחפוני באמת המניין,
הרצוי, היאה, המקובל.

בשוטי צינה וביקורת,
לא הרשוני לבוא בקהל.

והיית לי, את, רות,
לאם דרך, לאות,
כי לא יפגעו בי לעזבה.

כי אחיה ואמות,
דבק בדמעות,
בברית עבותות אהבה.
 

כנפיים

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
פרסום וקופי
מה הכוונה בזה -
?
ה"להיות מן המניין" שדרשו ממנו דחפו והרחיקו כאשר עשתה אמת הבניין של שמאי הזקן. כביכול שימש ה"מניין" לאמה הדוחפת אותו החוצה מלבוא בקהל.
 

קופי 100

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
פרסום וקופי
בדיוק באתי להפליא בהתלהבות על הביטוי הנהדר "דחפוני באמת המניין" זה ענק! עצום!!
 

קופי 100

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
פרסום וקופי
ה"להיות מן המניין" שדרשו ממנו דחפו והרחיקו כאשר עשתה אמת הבניין של שמאי הזקן. כביכול שימש ה"מניין" לאמה הדוחפת אותו החוצה מלבוא בקהל.
אני הבנתי את זה במובן הפשוט יותר שלא צרפו אותו למניין.. שבעים פנים וכו
 

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  6  פעמים

אתגר AI

השתקפות מרהיבה • אתגר 137

לוח מודעות

למעלה