לאחרונה (בעריכת ספר שונה ממה שהורגלתי) התחלתי להשתמש קצת יותר בגרשיים,
אלא, שכעת התחלתי להתבלבל... ביותר מידי מקומות אני שם גרשיים וזה נראה לי מוגזם...
אשמח אם מישהו יוכל להגדיר יותר ברור (אם יש הגדרה ברורה פחות או יותר) מתי עושים גרשיים.
כמובן, בציטוט בתוך ציטוט, תמיד אני עושה גרשיים, לדוגמא: "והנה אמרו חז"ל 'תורה מגנא ומצלא' ובודאי היינו דוקא בתורה שהיא נלמדת".
גם כשאני מזכיר מושג מסוים, אני עושה גרשיים, לדוגמא: ויש שרצו ללמוד מדבריו שבאמת 'מרבין בשמחה' ממשיך עד פסח.
או במקרה שאני מצטט פסוק רק להסביר אותו או לדבר עליו (אחרי שכבר צטטתי אותו למעלה עם מרכאות)
לדוגמא: אצל כלל ישראל היה חסר 'ויחן שם ישראל נגד ההר'.
השאלה שלי: א. האם נכון כך? ב. מתי עוד ראוי לשים גרשיים? לדוגמא כשאני מזכיר את חג השבועות, אני כותב כך: כעת אנחנו מתקרבים ל'שבועות' וצריכים להתכונן. זה גם נכון?
אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי ולעשות סדר בענין.
תודה רבה.
אלא, שכעת התחלתי להתבלבל... ביותר מידי מקומות אני שם גרשיים וזה נראה לי מוגזם...
אשמח אם מישהו יוכל להגדיר יותר ברור (אם יש הגדרה ברורה פחות או יותר) מתי עושים גרשיים.
כמובן, בציטוט בתוך ציטוט, תמיד אני עושה גרשיים, לדוגמא: "והנה אמרו חז"ל 'תורה מגנא ומצלא' ובודאי היינו דוקא בתורה שהיא נלמדת".
גם כשאני מזכיר מושג מסוים, אני עושה גרשיים, לדוגמא: ויש שרצו ללמוד מדבריו שבאמת 'מרבין בשמחה' ממשיך עד פסח.
או במקרה שאני מצטט פסוק רק להסביר אותו או לדבר עליו (אחרי שכבר צטטתי אותו למעלה עם מרכאות)
לדוגמא: אצל כלל ישראל היה חסר 'ויחן שם ישראל נגד ההר'.
השאלה שלי: א. האם נכון כך? ב. מתי עוד ראוי לשים גרשיים? לדוגמא כשאני מזכיר את חג השבועות, אני כותב כך: כעת אנחנו מתקרבים ל'שבועות' וצריכים להתכונן. זה גם נכון?
אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי ולעשות סדר בענין.
תודה רבה.