נכתב ע"י געוואלדיג;419804:
הוד והדר, סמוך לקראי את דבריך איקלע לידי הטעות הבאה: "כל שלא חס על כבוד קונו רתוי לו שלא בא לעולם".
ואני שואל לדעתך, האם יש להגיה או לא?
לא הבנתי הרי כך הלשון
מפרוייקט השו"ת בר אילן
1. תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יא עמוד ב
/משנה/. אין דורשין בעריות בשלשה, ולא במעשה בראשית בשנים, ולא במרכבה ביחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו. כל המסתכל בארבעה דברים
רתוי לו כאילו לא בא לעולם: מה למעלה, מה למטה, מה לפנים, ומה לאחור. וכל שלא חס על כבוד קונו - רתוי לו שלא בא לעולם.
2. תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יא עמוד ב
אין דורשין בעריות בשלשה, ולא במעשה בראשית בשנים, ולא במרכבה ביחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו. כל המסתכל בארבעה דברים
רתוי לו כאילו לא בא לעולם: מה למעלה, מה למטה, מה לפנים, ומה לאחור. וכל שלא חס על כבוד קונו - רתוי לו שלא בא לעולם.
3. תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף טז עמוד א
כל המסתכל בארבעה דברים רתוי לו שלא בא לעולם כו'. בשלמא מה למעלה מה למטה מה לאחור - לחיי, אלא לפנים - מה דהוה הוה! רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו: משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: בנו לי פלטירין גדולין על האשפה, הלכו ובנו לו. אין רצונו של מלך להזכיר שם אשפה. כל שלא חס על כבוד קונו
רתוי לו שלא בא לעולם מאי היא? רבי אבא אמר: זה המסתכל בקשת, רב יוסף אמר: זה העובר עבירה בסתר. מסתכל בקשת - דכתיב +יחזקאל א'+ כמראה הקשת אשר יהיה בענן
4. תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף טז עמוד א
מה למטה מה לאחור - לחיי, אלא לפנים - מה דהוה הוה! רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו: משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: בנו לי פלטירין גדולין על האשפה, הלכו ובנו לו. אין רצונו של מלך להזכיר שם אשפה. כל שלא חס על כבוד קונו
רתוי לו שלא בא לעולם מאי היא? רבי אבא אמר: זה המסתכל בקשת, רב יוסף אמר: זה העובר עבירה בסתר. מסתכל בקשת - דכתיב +יחזקאל א'+ כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה'. רב יוסף אמר: זה
5. תלמוד ירושלמי מסכת חגיגה פרק ב דף עו טור ד /מ"א
/מ"א/ אין דורשין בעריות בשלשה ולא במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם מבין מדעתו וכל המסתכל בארבעה דברים רתוי לו כאילו לא בא לעולם מה למעלן ומה למטן מה לפנים ומה לאחור כל שלא חס על כבוד קונו
רתוי לו כאילו לא בא לעולם
6. תלמוד ירושלמי מסכת חגיגה פרק ב דף עו טור ד /מ"א
/מ"א/ אין דורשין בעריות בשלשה ולא במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם מבין מדעתו וכל המסתכל בארבעה דברים רתוי לו כאילו לא בא לעולם מה למעלן ומה למטן מה לפנים ומה לאחור כל שלא חס על כבוד קונו
רתוי לו כאילו לא בא לעולם
7. פירוש המשנה לרמב"ם מסכת חגיגה פרק ב משנה א
בהפחדת המשליט מחשבתו במעשה בראשית בלי הקדמות כמו שאמרנו כל המסתכל בארבעה דברים וכו'. ואמר בהרתעת המשליט מחשבתו ומתבונן בעניני האלהות בדמיונו הפשוט מבלי שיתעלה בשלבי המדעים כל שלא חס על כבוד קונו וכו'.
ורתוי לו כאלו לא בא לעולם, פירושו שהעדרו מן האנושות והיותו מין משאר מיני בעלי חיים טוב למציאות מאשר היותו אדם, מפני שרוצה לדעת דבר שלא לפי דרכו ושלא לפי טבעו. כי לא ידמה מה למעלה ומה למטה אלא סכל בעניני המציאות.
8. רש"י מסכת חגיגה דף יא עמוד ב ד"ה
רתוי הוא
מה למעלה ומה למטה ומה לאחור - לחיי, אלא לפנים - מה דהוה הוה, אלמא: מה לפנים - קודם לעולם הוא, ועוד בתוספתא: מה לפנים ומה לאחור - מה היה ומה עתיד להיות, עד כאן תוספות. כל שלא חס על כבוד קונו - בגמרא מפרש מאי היא. רתוי הוא לו - טוב ויפה היה לו אם לא בא לעולם, ואומר אני שהוא לשון רחמנות, כלומר מרוחם הוא אם לא בא לעולם, ודוגמתו בתורת כהנים אל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים (ויקרא י) ראויין היו לישרף, אלא שריתה הכתוב לאהרן.