סיפור שסיפר הרב ד"ר משה רוטשילד שנפטר רק לפני ימים ספורים:
סיפר הרב ד"ר משה רוטשילד: "כשנסעתי במונית עם רבי יוסף שלמה כהנמן מפוניבז' זצ"ל, ברחובותיה של העיר רומא, שמעתי את הרב חוזר פעמים מספר על המשפט: 'אני הולך לגמור איתו את החשבון אחת ולתמיד!' לא ידעתי עם מי רוצה הרב 'לגמור חשבון…'
כשהגענו לשער טיטוס שברומא. ביקש הרב מנהג המונית לעצור, הביט מבעד לחלון בציור המנורה הטהורה החרוט על השער. מתחת למנורה היה כתוב: 'יהודה לא תהיה', יצא מהמונית, התקרב אל השער הגדול, יישר את כובעו סידר את בגדיו, ניצב הדור פנים מול השער הגדול והכריז בקול גדול: 'טיטוס, טיטוס! לפני אלפיים שנה רצית למחוק ולאבד את עם ישראל, מבלי להשאיר להם זכר, שם ושארית. ראה טיטוס, מי מכיר אותך היום? מי שיטייל בין רחובותיה של רומא וישאל את הילדים מי היה טיטוס, הם אפילו לא ידעו לחזור בהגייה נכונה על השם שלך…
הרי מכל ה'תורה' שלך לא נשאר מאומה! האם יש בעולמנו אנשים הרואים עצמם כממשיכי מורשתך? 'ואילו אני מגיע עכשיו מבני ברק שבארץ ישראל, אותה רצית להחריב, וברגע זה ממש יושבים למעלה מחמש מאות בחורים על התורה ועל העבודה, שכל-כך שאפת להשכיח מאיתנו, וזה רק בישיבה שלי, לבד ממאות הישיבות ומוסדות התורה ברחבי תבל שבהם נמצאים אלפים ורבבות לומדי תורה!'
מסביבו התאספו מספר צעירים רומאים, והוא המשיך לנאום בכיכר המרכזית שליד שער טיטוס...
'את קודש הקודשים אמנם ביזית וחירפת בצורה נוראית, אבל מציע אני לך לבוא עכשיו אל הכותל המערבי, שריד בית מקדשנו, ותראה איך יומם ולילה עומדים שם יהודים ומבכים את החורבן, מצפים ומייחלים לבניית בית המקדש, לומדים ומשננים את תבנית ההיכל וכל מעשהו, הוא האות והמופת המובהק ביותר שבית המקדש שלנו אכן ייבנה במהרה!
אתה נשכחת לנצח ואיבדת את שמך! ויהודה היה תהיה ופרוח תפרח!'
היה זה מעמד מרגש ביותר, שהמחיש יותר מכל את נצחיותו של העם היהודי..." ('ברכת דוד')
"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" (שמות כז', כ')
מנורת הזהב לא רק חקוקה על שער טיטוס שברומא, היא חקוקה בסמל המדינה ובכל יהודי.
המנורה היא האדם, וכדי "להדליק" אותו, את "הנר" שלו, את הנשמה שלו, צריך שמן זית - תורה, מצוות ומעשים טובים.
כשאתה מאיר את נשמתך, אתה מאיר את כל העולם, אדם הוא עולם קטן, באמצעות "שמן זית מזוקק" - תורה ומצוות, הוא ממשיך את שושלת העם היהודי, מתחבר למקור שלו, מתחבר לאבותיו, מתחבר בעצם אל עצמו...
יש פעמים בהן אנו בוחרים ללכת דווקא אחרי הגויים, מחקים את מעשיהם ומנסים להיות כמותם. לו ידענו כמה זכות יש לנו להיות יהודים, להיות נבחרים, להיות מיוחדים, היינו שמחים ומודים על כך!
היום ובכל יום כשנברך בברכות השחר "שלא עשני גוי" נביט בברכה הזו, נשמח בה, נחנך את ילדינו ואותנו שיחד נמשיך להדליק את הלפיד היהודי,
את העולם, ולומר בגאון: "זכינו, אנחנו יהודים!"
הנושאים החמים
הנושאים החמים
