דיון עומס יתר

פירי

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
כל העוסקים בכתיבה בוודאי מכירים את זה שמכל מילה כמעט ששומעים או קוראים מתרקמים בראש רעיונות לכתיבה.
מצד שני יש לי מחשבה כזאת, ואפשר לומר שהיא די מתבססת על עובדות, שבעצם כל מה שאפשר לכתוב כבר נכתב, אז בשביל מה? אפשר פשוט למחזר, כל עשור בערך לפרסם שוב את הכתבות שנכתבו מעבר. מקסימום עם שכתוב לשפה בימינו.
היתה תקופה, עד לפני כארבעים-חמישים שנה לערך, שהתרבות החרדית כמעט לא היתה מפותחת, בשפת העברית לפחות. ואז היו אנשים שזיהו את הצורך וניצלו היטב את המצב.
אותו דבר גם עם התחום של המוזיקה ועוד.
האנשים אז הסתובבו בשדה ריק, יכלו לנטוע, להצמיח ולבנות כל דבר.
ואנחנו עכשיו בדור או שניים שאחר כך, כשכל השטח הזה כבר בנוי ומפותח. וכדי שמישהו ירצה בכלל להציץ לבית שאנו רוצים לבנות, או לטעום מהפרי שנצמיח, זה צריך להיות משהו יוצא דופן.
ולאחרונה אפשר לראות את זה גם בנושאים שנכתבים.
נושאים שבעבר לא כתבו עליהם, אבל היות שכל הנושאים האפשריים כבר לעוסים, בלית ברירה גם הבלתי אפשריים נכתבים ומתפרסמים.
עם כל הסיבות וההסברים למה נכון לפתוח כל מיני נושאים, לפעמים נראה שזוהי הסיבה האמיתית.
אז אולי הגיע הזמן להניח את העטים? אם אין מה לומר - אפשר לשתוק.
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אכן.
אם מדובר בנושאים שיש בעיה מהותית לכתוב עליהם, אז גם אם יגמרו כל הנושאים שבעולם, וממש לא יהיה מה לכתוב חוץ מעליהם, עדיף בהחלט לשתוק מאשר לכתוב.
אלא מאי -
לרוב מדובר על נושאים שאין שום בעיה הלכתית והשקפתית לכתוב עליהם. רק פשוט 'מה פתאום לפתוח כל מיני נושאים?!'
לעניות דעתי, כל נושא שאין בעיה לכתוב עליו, הוא נושא שאפשר ויש מה לכתוב עליו.
אם הצורך בכתיבה מחודשת הוא הגורם לפתיחת הנושאים שיש עליהם ווטו בלי סיבה - שיבורך.
אם לפני כמה עשורים הנושאים של גירושין, בעיות במשפחה וכדומה היו טאבו בספרות החרדית - ברוך ד' שהגיעו סופרות ופרצו את הטאבו. גם אם הקטליזטור שלהם היה רצון לרייטינג.
 

פירי

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
כדי שלא נתמקד רק בדוגמא של נושאים שונים שעולים לאחרונה על השולחן
אבהיר טוב יותר את שאלתי, מחילה אם לא כתבתי בהודעה הפותחת ברור יותר.
בעצם רציתי לשמוע את דעת המשתתפים האם עדיין יש טעם לכתוב או לא.
לפעמים יש לי רעיונות טובים (לפי דעתי, כמובן), אבל מיד אני חושבת אם יש עניין לכתוב אותם, הרי הכל כבר נכתב ולעוס, אלא אם כן זהו משהו יוצא דופן במיוחד.
לפעמים אני מדפדפת בעיתון, או ספר, ולא רואה שום חידוש.
נראה שאפשר לחתוך את העיתון משבוע שעבר, לערבב את החתיכות ולהדביק מחדש, וכבר יש לנו עיתון חדש (אפשר להכניס את זה לאשכול הגוזמאות).
 

kiwi

מהמשתמשים המובילים!
המשתמש נחסם
לדעתי תמשיכי לכתוב, אם זה מה שאת יודעת לעשות וקיבלת כשרון, אין סיבה שלא תעשי אתו משהו.
רוב הכותבים התחילו לכתוב טקסטים ש'תפסו' בגיל מאוחר למדי, אחרי שנים של כתיבה פחות משמעותית כנראה.
עם הזמן יש יותר ידע, נסיון חיים, מכירים סוגים שונים של טיפוסים וקל יותר לאפיין אותם, נהיית מודעות עצמית גבוהה יותר, מה שמוביל לכתיבה יותר עשירה.
אם יש נושאים שמדברים אליך יש סיכוי שהם מדברים לעוד קוראים ומהם אפשר לפתח חומר מעניין לכתיבה. ולא חייבים לכתוב בכל מחיר, כמובן.
שולי רנד, שהוא זמר ויוצר, אמר שלדעתו יש היום הרבה יוצרים ויצירות (התכוון כנראה לתחום המוזיקה, אבל אפשר להשליך את זה גם לכתיבה) כי זה דור כזה שכל אחד צריך לברר את הנקודות שצריכות אצלו בירור, וזה גורם ליוצרים לערוך בירור באמצעות היצירות שלהם. (הסבר חופשי לפי הבנתי, לא ציטוט מדויק)
אז למה להניח את העטים?
 
נערך לאחרונה ב:

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
יש משהו במה שכתבת, אבל עדיין, בכל כתיבה (כמובן אם מדובר בסופר טוב) יש חידוש כלשהו. אולי צריך היום להתאמץ יותר אבל זה שווה את המאמץ.
 

פירי

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
אז לפי התגובות כותבים כי הכותב רוצה, ולא בשביל הקוראים.
כמובן שאפשר, למה לא?
אבל למה לפרסם את זה?
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
אז מדוע הקוראים עדיין מנויים לעיתונות (לא מדברת על חדשות)?
 

kiwi

מהמשתמשים המובילים!
המשתמש נחסם
אז לפי התגובות כותבים כי הכותב רוצה, ולא בשביל הקוראים.
כמובן שאפשר, למה לא?
אבל למה לפרסם את זה?
סיבות לכתיבה ולפרסומה יש הרבה:
רצון להתפרנס,
מימוש עצמי,
העברת מסרים,
צורך להתבטא,
ו... יש עוד המון סיבות.
יאיר וינשטוק (מ. ארבל) אמר פעם בראיון שהוא התחיל לכתוב לאחר ששכנעו אותו שהצורך של הדור זה ספרי קריאה איכותיים ושאם יש לו כשרון עליו להוציא אותו לאור, משהו כזה.
וזה בסדר גם לא לפרסם חומרים שכותבים, באמת שכל אחד ושיקול דעתו.
וחשוב שהעלית את הנושא.
 

stars

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
כל העוסקים בכתיבה בוודאי מכירים את זה שמכל מילה כמעט ששומעים או קוראים מתרקמים בראש רעיונות לכתיבה.
מצד שני יש לי מחשבה כזאת, ואפשר לומר שהיא די מתבססת על עובדות, שבעצם כל מה שאפשר לכתוב כבר נכתב, אז בשביל מה? אפשר פשוט למחזר, כל עשור בערך לפרסם שוב את הכתבות שנכתבו מעבר. מקסימום עם שכתוב לשפה בימינו.
היתה תקופה, עד לפני כארבעים-חמישים שנה לערך, שהתרבות החרדית כמעט לא היתה מפותחת, בשפת העברית לפחות. ואז היו אנשים שזיהו את הצורך וניצלו היטב את המצב.
אותו דבר גם עם התחום של המוזיקה ועוד.
האנשים אז הסתובבו בשדה ריק, יכלו לנטוע, להצמיח ולבנות כל דבר.
ואנחנו עכשיו בדור או שניים שאחר כך, כשכל השטח הזה כבר בנוי ומפותח. וכדי שמישהו ירצה בכלל להציץ לבית שאנו רוצים לבנות, או לטעום מהפרי שנצמיח, זה צריך להיות משהו יוצא דופן.
ולאחרונה אפשר לראות את זה גם בנושאים שנכתבים.
נושאים שבעבר לא כתבו עליהם, אבל היות שכל הנושאים האפשריים כבר לעוסים, בלית ברירה גם הבלתי אפשריים נכתבים ומתפרסמים.
עם כל הסיבות וההסברים למה נכון לפתוח כל מיני נושאים, לפעמים נראה שזוהי הסיבה האמיתית.
אז אולי הגיע הזמן להניח את העטים? אם אין מה לומר - אפשר לשתוק.
אולי היום צריך מישהו שפשוט יסכם את כל מה שלהגו בדורות האחרונים...
 
נערך לאחרונה ב:

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קד

א בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יי יי אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ:ב עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה:ג הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ:ד עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט:ה יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד:ו תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם:ז מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן:ח יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם:ט גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ:י הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן:יא יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם:יב עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל:יג מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ:יד מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ:טו וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד:טז יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יי אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע:יז אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ:יח הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים:יט עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ:כ תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר:כא הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם:כב תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן:כג יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב:כד מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יי כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ:כה זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת:כו שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ:כז כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ:כח תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב:כט תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן:ל תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה:לא יְהִי כְבוֹד יי לְעוֹלָם יִשְׂמַח יי בְּמַעֲשָׂיו:לב הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ:לג אָשִׁירָה לַיי בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי:לד יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּיהוָה:לה יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יי הַלְלוּיָהּ:
נקרא  6  פעמים

אתגר AI

רגעים מכריעים בחיים • אתגר 116

לוח מודעות

למעלה