שיתוף - לביקורת עולם נעצר

[חנש]

בס"ד

ללוות מישהו לבית החולים

זה להבין שהעולם נעצר

בפתע פתאום,

להבין שהתלונות שלנו קטנוניות.


להבין שאנחנו תלויים ועומדים

לא על רחמי בשר ודם

כי אם על רחמי אלוקים.

להרגיש שכל מה שיש לנו

זו האמונה בך

ואין עוד מלבדך.


ואנשים? ורופאים?

הם רק בני אדם

ודקירות וכאבים

הכל רק ממך

אתה ממית ומחיה

הכל ממך והכל שלך.

 

[אש קודש!]

להבין שהתלונות שלנו קטנוניות.

אולי זה נכון, אבל אני שונאת שאומרים את זה!
בגלל שלמישהו אחר יש צרה גדולה יותר משלי, זה מפחית מהצער שלי?
לא.

 

[חנש]

אולי זה נכון, אבל אני שונאת שאומרים את זה!
בגלל שלמישהו אחר יש צרה גדולה יותר משלי, זה מפחית מהצער שלי?
לא.

האמת היא שהתלבטתי כשכתבתי את זה.
והמחשבה שלי היתה: לא על צרות של אחרים כי אם על "צרות" של עצמי,
וגם שאלתי את עצמי זה שנניח שמפריע לי מאוד הרעש מהגן של השכנים הבעיה פוחתת
או הופכת ליותר שולית כשאת עומדת מול בעיה בריאותית חמורה?
ובגלל שכתבתי את זה כנראה שהבנתי שהתשובה חיובית,
ועדיין מנסה :

להבין שהתלונות שלנו קטנוניות.

זהו סוג של לימוד לחיים,
לקבל באהבה.
וזהו המסר בשיר הזה:
מה שנראה תלוי בבחירה של אנשים זה מאת ה' בלבד.
וזאת האמונה.
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל גָּד צַר לִי מְאֹד נִפְּלָה נָּא בְיַדה' כִּי רַבִּים רחמו [רַחֲמָיו] וּבְיַד אָדָם אַל אֶפֹּלָה.(מ"ג שמואל ב כד יד)

ההסבר שלי: בכל מצב להבין ולהאמין שאנחנו ביד ה' - ​

גם אם נדמה לנו כי אנחנו ביד אדם, ואז מתעוררת מידת הרחמים.​

 

[אש קודש!]

וגם שאלתי את עצמי זה שנניח שמפריע לי מאוד הרעש מהגן של השכנים הבעיה פוחתת
או הופכת ליותר שולית כשאת עומדת מול בעיה בריאותית חמורה?

זה מאפיל על הצרה שלי, זה לא מקטין אותה.
זה כמו שתעמדי על גבעה לידי, את לא תנמיכי אותי, אני רק אראה יותר נמוכה.

 

[חנש]

זה מאפיל על הצרה שלי, זה לא מקטין אותה.
זה כמו שתעמדי על גבעה לידי, את לא תנמיכי אותי, אני רק אראה יותר נמוכה.

השאלה היא איך את מסתכלת על "צרה"
אם את רואה בה משהו "מפריע" ו"רע"
או שאת רואה בה סוג של מסר - משהו שנשלח במיוחד בשבילך.
אם את רואה ב"צרה" מסר אז תלמדי אותו,
אם את רואה ב"צרה" משהו רע אז תנסי להפטר ממנה,
ובדיוק הנסיון להפטר מהבעיה הוא מה שגורם לה להיצמד אליך יותר,
ולעומת זאת היכולת לקבל את הקושי, לתת לו את המקום הראוי לו,
הוא המאפשר להתמודד.

 

[אש קודש!]

השאלה היא איך את מסתכלת על "צרה"
אם את רואה בה משהו "מפריע" ו"רע"
או שאת רואה בה סוג של מסר - משהו שנשלח במיוחד בשבילך.
אם את רואה ב"צרה" מסר אז תלמדי אותו,
אם את רואה ב"צרה" משהו רע אז תנסי להפטר ממנה,
ובדיוק הנסיון להפטר מהבעיה הוא מה שגורם לה להיצמד אליך יותר,
ולעומת זאת היכולת לקבל את הקושי, לתת לו את המקום הראוי לו,
הוא המאפשר להתמודד.

לא קשור.
אני מתכוונת לכך שאם לאחר יש צרה גדולה, זה לא גורם לצרה שלי לא להיות צרה.

 

[חנש]

לא קשור.
אני מתכוונת לכך שאם לאחר יש צרה גדולה, זה לא גורם לצרה שלי לא להיות צרה.

זה מושג של פרופורציות ותפיסת עולם.
אולי תתני דוגמה? שאבין.

 

[אש קודש!]

זה מושג של פרופורציות ותפיסת עולם.
אולי תתני דוגמה? שאבין.

אם אדם שבר את רגלו והוא מושבת חודשיים מעבודתו בגין כך, ומנגד שכן שלו חולה במחלה הנוראה ר"ל, זה שהשכן חולה זה לא גורם לצרה שלו להיות פחות קשה.
(ברור שלכתחילה היא יכולה להיות פחות קשה, אבל לא זה שהשכן חולה גורם להפחתת הצרה שלו. לו כואב באותה רמה בין עם השכן חולה ובין אם לא!)

 

[חנש]

אם אדם שבר את רגלו והוא מושבת חודשיים מעבודתו בגין כך, ומנגד שכן שלו חולה במחלה הנוראה ר"ל, זה שהשכן חולה זה לא גורם לצרה שלו להיות פחות קשה.
(ברור שלכתחילה היא יכולה להיות פחות קשה, אבל לא זה שהשכן חולה גורם להפחתת הצרה שלו. לו כואב באותה רמה בין עם השכן חולה ובין אם לא!)

כשהבנאדם שבר את רגלו וביקר בבית החולים וראה את הכאבים והבכיות
והמוגבלות של אנשים, כשראה אנשים שוכבים במיטה ומובלים אחרי ניתוח חסרי אונים, הוא לא שמח שזה רק שבר?
וכשראה את שכנו והקושי שלו הוא לא הרגיש שיש לו מתנה אדירה של בריאות?
וכשיש באמת צרה קשה?
רק האמונה כי זה מהלך אלוקי ואין להרהר אחרי מידותיו של הבורא היא המחזיקה ומחזקת אותנו.
וזהו שאמרתי שכשיש צרות שנגרמות לכאורה על ידי בני אדם עלינו לזכור שזהו מהלך אלוקי, ואז
לא ניפול.

 

[אש קודש!]

כשהבנאדם שבר את רגלו וביקר בבית החולים וראה את הכאבים והבכיות
והמוגבלות של אנשים, כשראה אנשים שוכבים במיטה ומובלים אחרי ניתוח חסרי אונים, הוא לא שמח שזה רק שבר?
וכשראה את שכנו והקושי שלו הוא לא הרגיש שיש לו מתנה אדירה של בריאות?
וכשיש באמת צרה קשה?
רק האמונה כי זה מהלך אלוקי ואין להרהר אחרי מידותיו של הבורא היא המחזיקה ומחזקת אותנו.
וזהו שאמרתי שכשיש צרות שנגרמות לכאורה על ידי בני אדם עלינו לזכור שזהו מהלך אלוקי, ואז
לא ניפול.

אולי כן אולי לא.
אולי הוא לא הלך לבי"ח אלא רק למרפאה כך שהוא לא נתקל חזיתית בסבל.
ואולי גם הוא שכב במיטה חסר אונים כיצד יאכיל את ילדיו בתקופה הקרובה.
ואולי הוא הרגיש שיש לו מתנה של בריאות, אבל זה לא סתר את הקושי!
שוב, זה לא הקטין את הקושי, זה אולי העמיד אותו בפרופורציה שונה.

 

[חנש]

אולי כן אולי לא.
אולי הוא לא הלך לבי"ח אלא רק למרפאה כך שהוא לא נתקל חזיתית בסבל!!!
ואולי גם הוא שכב במיטה חסר אונים כיצד יאכיל את ילדיו בתקופה הקרובה.
ואולי הוא הרגיש שיש לו מתנה של בריאות, אבל זה לא סתר את הקושי???
שוב, זה לא הקטין את הקושי??? זה אולי העמיד אותו בפרופורציה שונה!!!