הנושאים החמים
הנושאים החמים
עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ
בֶּאֱלוּל אַתְּ תָּבוֹאִי
בְּתִשְׁרֵי תִּשָּׁאֲרִי
עַד חֶשְׁוָן כְּבָר יֹאבְדוּ כָּל קְסָמַיִךְ
בְּכִסְלֵו עוֹד תֵּאוֹרִי
בְּטֵבֵת תִּתְקָרְרִי
וּבִשְׁבָט יִקְדְּרוּ לָךְ שָׁמַיִךְ.
הֵן קַיִץ דּוֹעֵךְ
מְבַשֵּׂר אֶת בּוֹאֵךְ
כְּבָר נִשְׁמַע בְּאִוְשַׁת פְּעָמַיִךְ
וְנָמוֹג הַחֲלוֹם הַיָּשָׁן, לִכְבוֹדֵךְ
כִּי תִּקְוָה חֲדָשָׁה בִּכְנָפַיִךְ.
בַּשָּׁנָה הַבָּאָה
נִשָּׁאֵר שׁוּב לְבָד
וְנֵלִיט לַפָּנִים בְּיוֹם מַעַשׂ
שׁוּב 'נֵלֵךְ-וְנָבוֹא-וְנַעֲשֶׂה-כְּמִצְוַת'
אֲנָשִׁים בְּלִי תְּחוּשָׁה, בְּלִי כַּעַס.
וְגַם אִם נִצְחַק
בַּאֲדָר מְרֻחָק
אָז נִיסָן אֶת גֵּוֵינוּ יַרְטִיט
וּמִקֹּצֶר הָרוּחַ נִפְנֶה וְנִצְעַק
מִלְּבֵנִים וּמֵחֹמֶר, מִטִּיט.
שׁוּב יָבוֹאוּ יָמִים
אֲדֻמִּים, וְחַמִּים
נִתְאַבֵּל, וְאַחַר-כָּךְ נָקוּם
וְנִצְהַל, נִתְפַּזֵּר -
עַד שֶׁשּׁוּב יְנַסֵּר
קוֹל שׁוֹפָר בַּחֲלַל הַיְּקוּם.
וְנֹאמַר בִּלְחִישָׁה:
הֵן עָבְרָה עוֹד שָׁנָה לָהּ!
וְאָנו הִנֶּנו אוֹתָם, לֹא שׁוֹנִים
עֵינֵינוּ נִשָּׂא
וְנַבִּיט שׁוּב לְמַעְלָה -
נִזְכֹּר וּנְהַלֵּל אֶת "אוֹתָן הַשָּׁנִים"...
(יוֹם אֶחָד, בְּמִטְפַּחַת
תִּזָכְרִי בִּי, בְּפַחַד
כְּתָמִים לְבָנִים עַל רֹאשֵׁךְ יִפְרְחוּ,
גַּם עָלַיִךְ תָּבוֹא כּוֹס תַּרְעֶלֶת תִּפְרַחַת;
כְּמִכְתַּב-אַהֲבָה שֶׁנִּמְסַר בְּאִחוּר).
בֶּאֱלוּל אַתְּ תָּבוֹאִי
בְּתִשְׁרֵי תִּשָּׁאֲרִי
עַד חֶשְׁוָן כְּבָר יֹאבְדוּ כָּל קְסָמַיִךְ
בְּכִסְלֵו עוֹד תֵּאוֹרִי
בְּטֵבֵת תִּתְקָרְרִי
וּבִשְׁבָט יִקְדְּרוּ לָךְ שָׁמַיִךְ.
הֵן קַיִץ דּוֹעֵךְ
מְבַשֵּׂר אֶת בּוֹאֵךְ
כְּבָר נִשְׁמַע בְּאִוְשַׁת פְּעָמַיִךְ
וְנָמוֹג הַחֲלוֹם הַיָּשָׁן, לִכְבוֹדֵךְ
כִּי תִּקְוָה חֲדָשָׁה בִּכְנָפַיִךְ.
בַּשָּׁנָה הַבָּאָה
נִשָּׁאֵר שׁוּב לְבָד
וְנֵלִיט לַפָּנִים בְּיוֹם מַעַשׂ
שׁוּב 'נֵלֵךְ-וְנָבוֹא-וְנַעֲשֶׂה-כְּמִצְוַת'
אֲנָשִׁים בְּלִי תְּחוּשָׁה, בְּלִי כַּעַס.
וְגַם אִם נִצְחַק
בַּאֲדָר מְרֻחָק
אָז נִיסָן אֶת גֵּוֵינוּ יַרְטִיט
וּמִקֹּצֶר הָרוּחַ נִפְנֶה וְנִצְעַק
מִלְּבֵנִים וּמֵחֹמֶר, מִטִּיט.
שׁוּב יָבוֹאוּ יָמִים
אֲדֻמִּים, וְחַמִּים
נִתְאַבֵּל, וְאַחַר-כָּךְ נָקוּם
וְנִצְהַל, נִתְפַּזֵּר -
עַד שֶׁשּׁוּב יְנַסֵּר
קוֹל שׁוֹפָר בַּחֲלַל הַיְּקוּם.
וְנֹאמַר בִּלְחִישָׁה:
הֵן עָבְרָה עוֹד שָׁנָה לָהּ!
וְאָנו הִנֶּנו אוֹתָם, לֹא שׁוֹנִים
עֵינֵינוּ נִשָּׂא
וְנַבִּיט שׁוּב לְמַעְלָה -
נִזְכֹּר וּנְהַלֵּל אֶת "אוֹתָן הַשָּׁנִים"...
(יוֹם אֶחָד, בְּמִטְפַּחַת
תִּזָכְרִי בִּי, בְּפַחַד
כְּתָמִים לְבָנִים עַל רֹאשֵׁךְ יִפְרְחוּ,
גַּם עָלַיִךְ תָּבוֹא כּוֹס תַּרְעֶלֶת תִּפְרַחַת;
כְּמִכְתַּב-אַהֲבָה שֶׁנִּמְסַר בְּאִחוּר).
