ספר לא יהודי בכתב עברי

חיוכון · 6/1/13

האם למישהו ידוע על ספר שאינו יהודי (לא ספר קריאה, אלא ספר בענייני דת או הגות) הכתוב בכתב עברי.
נתקלתי במילים עבריות במקום מאד לא צפוי ותמהני על מקור מילים אלו.

חיטובים · 6/1/13

יש ספרים של נוצרים.
וראה כאן.

חיוכון · 6/1/13

חסום לי. מה יש שם?
נוצרים בכתב עברי ?

מי · 6/1/13

אליזבת הראשונה מבקרת באוקספורד - 1566 - שיר בעברית
בשנת 1566 ערכה אליזבת הראשונה מלכת אנגליה ביקור רשמי ראשון באוניברסיטת אוקספורד. לרגל הביקור המלכותי הכין ג'ון ברנבלוק (John-Bereblock), שרטט וארכיטקט, חבר בקולג' אקסטר של האוניברסיטה, איורים מרשימים של כל מבני האוניברסיטה (ה"קולג'ים"). אל האיורים, שהוגשו כמתנה למלכה בעת ביקורה, נלוו הסברים מפורטים בשפה הלטינית שכתב תומס ניל (Thomas-Neal), פרופסור לעברית באוקספורד. עותק מעבודה זו שרד ונמצא היום בספריית הבודליאנה של אוניברסיטת אוקספורד (ניתן לצפות בו במלואו כאן).
כ"הבראיסטים" נוצרים רבים, תומס ניל קרא וכתב בעברית, למרות שספק אם פגש מימיו יהודי, מאחר ואנגליה בתקופתו היתה ריקה מיהודים (מאז גירושם בשנת 1290. היהודים חזרו לאנגליה בשנת 1655).
בשולי העבודה הוסיף תומס ניל שני קטעים מפרי עטו , שיר וקטע פרוזה שנכתבו בעברית, לכבודה של המלכה (מועתק כאן עם תוספת פיסוקים. השיבושים במקור!).

אם דוד, המלך לישראל, היה אומר לשאול, המת במלחמה על ידי פלשתים, כי הוא היה המלבישם שני עם עדנים והמעלה עדי זהב על לבושם, כל שכן אנחנו חובים לאמור בגללך (אליזבית המלכה נכבדה מאד מאד) כי לרגלך ברך ה' אותנו בכל טוב. בעבור כי במלכותך שם גבולינו את השלום והסיר כל אכזריות. למען עמך יחיה לבטח. ומדרשי הבינות בשלום השרימו(?) את לבותם ללמוד את אשר חפצו לאחזו. על כן נודה לך לעולם כלנו בכלל ואני בפרט מכלם אחרים בכל מאדנו. כי את הפלאת חסדיך לנו ויגברו עלינו רחמיך הרבים. לתת לנו את המורים ומלמדים אותנו במעגלי כל הבינה וכל חכמה. אנא הוסיפי נא להיטיב לנו יום יום ולתת מנוחה ושקט למדרשינו כדי שיהיה לנו הסבה תמד להתפלל אל ה' תחת עולמך בכל טוב.
השם ישמרך ויתן לך ארח ימים ושבע שמחות את פניו ונעימות בימינו נצח. אמן.

נשירה (ה)רעי כלנו יחדיו ונאמר
גילי מאד אכצונייא קרית ספר
הריעי הרבה העיר מקור כל שכל
הנה אליזבית המלכה באה לך
והשרה אדירה משתכנת בך

ברוך ה' אליון ברום
מביאך הנה בשלום
ומקרה אותך עד הלום
ישמור חייך בכל מקום

יתן ה' לך כלבבך
וימלא נא כל עצתך
ישמור את בואך וצתך
מכל פגע רע לנפשך

יצליח כל משלח ידך
אשר תתן את לבבך
לא יאנה רע עליך
לא יקרוב באהליך

תחיה נא אליזבית המלכה
ותרבה מאד מאד ההודה
ירבה ה' את הכבודה
ויחייה ה' בשלום אותה
אמן ואמן
תוֹמַס נֵילוֹש
שימו לב לכתב העברי המוזר שהמציא תומס ניל...

מי · 6/1/13

עוד אחד:
הקיסר שידע (גם) עברית
דון פדרו השני היה בן חמש בלבד כשהיה לקיסר ברזיל.
את התפקיד ירש מאביו, פדרו הראשון מלך פורטוגל. בזמן מלחמות נפוליאון עקר בית המלוכה הפורטוגזי לברזיל (שהייתה תחת שלטון פורטוגזי), אולם בשנת 1831, חזר המלך לפורטוגל, כשהוא מותיר את כס השלטון בברזיל לבנו העולל.
פדרו השני בגיל 12 (ויקיפדיה)
למרות שפדרו הוכרז רשמית כקיסר, קבוצת עוצרים ניהלה את המדינה בשמו בשנות ילדותו, אולם כעבור עשר שנים, בהיותו נער כבן 15, כבר קיבל לידיו את כל הסמכויות והפך לקיסר בפועל.
דרך אגב, השם המלא שלו היה לא פחות ולא יותר:
פדרו דה אלקנטארה ז'ואו קרלוס לאופולדו סלבדור ביביאנו פרנצ'יסקו זווייר דה פאולה לאוקאדיו מיגל גבריאל רפאל גונזגה
49 שנים שלט פדרו השני בברזיל, ונחשב לשליט נאור וליברל שתרם רבות לפיתוח המדינה. הוא היה גם מלומד ומשכיל גדול, וזכה להערכה רבה בקרב אישים ידועים בני תקופתו, כדוגמת פרידריך ניטשה, ויקטור הוגו, ריצ'רד ווגנר ועוד.
כל זאת לא עמד לזכותו כאשר בשנת 1889 הודח דון פדרו על ידי המנהיג הצבאי דאודורו דה פונסקה שהכריז על עצמו כנשיא ברזיל. דון פדרו ומשפחתו נאלצו לצאת לגלות ועברו לצרפת. כשלוש שנים לאחר מכן מת דון פדרו בפריז.
הבאתי את סיפורו כאן בגלל פרט קטן ולא כל כך ידוע (הקשור לביבליוגרפיה עברית), שגיליתי אודותיו:
דון פדרו ידע שפות רבות, ביניהן גם כמה לא שגרתיות. מלבד פורטוגזית, לטינית, צרפתית, גרמנית, אנגלית, איטלקית, ספרדית ויוונית, ידע דון פדרו גם: ערבית, סינית, סנסקריט (שפה הודית), אוקסיטנית (שפה רומאנית עתיקה) ו-טופי (שפה אינדיאנית עתיקה).
בתמונה הבאה, שערו של ספר קטן שהתגלגל לבית המכירות "קדם". הספר נדפס באביניון (צרפת) בשנת 1891. בנוסח השער נכתב (בתרגום חופשי מצרפתית):
"שירים, עברית-פרובנסאלית, מטקסי משפחה יהודים, תורגמו על ידי דון פדרו השני קיסר ברזיל"
פנים הספר נראה כך:
מבנה הספר: בעמוד אחד פיוט באותיות עבריות, ובעמוד מולו - תרגומו לצרפתית.
הפיוטים בספר נכתבו בשפה נשכחת שנקראת "יהודית-פרובנסלית". בשפה זו דיברו וכתבו יהודי הקהילות בפרובנס (דרום-צרפת).
בדומה לשפות יהודיות אחרות, ה"יידיש" המבוססת על הגרמנית, ה"לאדינו" על הספרדית, וה"ערבית-יהודית" על הערבית, כך גם ה"יהודית-פרובנסאלית" היא ניב יהודי המבוסס על צרפתית ועל השפה האוקסיטנית המדוברת בדרום-צרפת.

הפיוט האחרון בספר הוא "חד גדיא" שגם אותו תרגם פדרו השני לצרפתית (האם למד גם ארמית? או שביקש מיהודי לתרגם לו?).
כפי שנכתב בכותרת הספר ובהקדמה, נהגו יהודי צרפת לשיר פיוטים אלו סביב השולחן בזמנים שונים: בבריתות, שמחות נישואין וכדומה, וזו הסיבה שדון פדרו צירף לכאן גם את "חד גדיא" שאף הוא פיוט המושר סביב השולחן היהודי.

חיוכון · 6/1/13

תודה. מעניין.
העניין הוא שראיתי אותיות עבריות על גבי אחד הפתחים או השערים בבנין שתחת ממשל אסייתי. משהו כמו בית משפט או משהו דומה. כל הכיתובים מסביב על הקירות הדלתות וכו' היו כמובן בכתב ציורי כמו של הסינים, חוץ מכמה מילים על אותו פתח שהיו בכתב עברי וזה מאד הפליא אותי.