ספרי קלאסיקה

[איתיאלוש]

כן זה אמיתי,

בספריה של הסמינר החדש יש המון ספרים בכל הסגנונות שהזכרתן. (ובאנגלית יש ספרים שאולי לא העזו להזכיר - כי ממילא אף אחת לא יודעת לקרוא... בקיצור צנזורה מועטת.)

והמון ספרים חדשים של הסופרות הכי טובות שכולנו דנו כאן במרץ על הספרים שלהם לאחרונה או קצת לפני זה - שללללללללללאאאאאאאאאאא נכנסו!!!!

 

[peacock]

אני קראתי רבים מהספרים שהוזכרו כאן, ועוד קלאסיקות רבות ומקסימות באנגלית שלצערי ולמיטב ידיעתי לא תורגמו לעברית ( כמו Great Brain, Caddie Woodlawn ווכדו'). הספרים הללו היו איכותיים ומקסימים, מלאי קסם ומתק וניחוח ישן שלא קיים בספרות החרדית כיום, ואני יכולה להבין את אלו שהפן הזה חסר להם.

כל ההקדמה הזו היא בשביל לומר משהו ששמעתי מספר פעמים מאנשים גדולים:
סופר שכותב סיפור מכניס את נפשו, רגשותיו ורוחו בספר שאותו הוא כותב, במיוחד אם הוא סופר איכותי שאוהב את מלאכתו,
ולדבר יש השפעה כלשהי שנכנסת לליבו של הקורא - ע"כ תעיד כל תולעת ספרים מושבעת.
כשמדובר בנפשו ורוחו של גוי, שלמרות כשרונותיו ושאר רוחו יכול היה גם להיות תאוותן, נקמן, שונא יהודים וגס רוח-
ומשהו מזה נכנס אלי..... לא יודעת. הדברים האלו הצליחו להרחיק אותי מהקלאסיקות לזמן מה.

זו רק נקודה למחשבה, בוודאי שלא הטפה. (כי עדיין, כשאני רוצה ספר טוב- אני מוצאת את עצמי שולפת את האסופית מהמדף....)

ואם הדברים האלו עזרו למישהו כאן - והיה זה שכרי,
כי בכל אופן ברור שקריאת הספרים הללו אינה לגמרי-לגמרי מלכתחילה...

 

[לבן]

קלסר, אם זה עוד רלוונטי בשבילך,
יש סידרת ספרים מדהימה וכתובה נפלא ששמה "דוקטור דוליטל", אני חושבת שחלק גדול מהיופי תלוי במתרגם. התרגומים הישנים מעולים ומשעשעים. יש לי ספר אחד ישן ומפורק והתיאורים שלו כל כך יפים שאני לא מסוגלת לזרוק
אם את אוהבת סגנון נוגה מאד יש את הספר באין משפחה של הקטור מלו, ספר עצוב מאד ונוגע ללב.

 

[טוליפ]

אם אפשר להחזיר את הנושא לראשיתו..
אשמח לקבל שמות של ספרי קלאסיקה יותר בסגנון: סוד הגן הנעלם, הנסיכה הקטנה, הלורד הקטן, כד החרס השבור