נכתב ע"י TIP X;499755:
שתי מילים שאיני זוכר את המקור לפירושם
רינה- קול ערב
שמחה וחדוה- אם הבנתי נכון חדווה אינה אלא תרגום ארמי לשמחה.
אתגר: "קלס וקלס" לקלס זהו לשבח ו"שמו לקלס" זהו לגנאי א"כ למה הם מאותו שורש?
קֶלֶס לַקֶּלֶס
מנימוקי השופטים להכנסת המילה לקלס ל
רשימת מאה המילים היפות של הגלוב: מילה דו משמעית בעלת שתי משמעויות מנוגדות.
מלבד שתי המשמעויות המנוגדות המוכרות (גם להלל, לשבח לפאר ולקלס, וגם לשים ללעג ולקלס), קיימת גם משמעות שלישית, שגיליתי רק בחיפושיי במילון.
המשמעות הראשונית של
קילס, וגם
התקלס ב- בעברית, זאת שמתועדת בתנ"ך, היא "לעג, בז, הלעיג, התלוצץ". בימי הביניים מוצאים גם "התקלס" במשמעות הקלסית של התפעל – התבזה, היה ללעג.
המשמעות "שיבח, הילל" קיימת רק מתקופת התלמודים והמדרשים העתיקים, כלומר היא התפתחה, או נכנסה לעברית, מאוחר יותר.
המשמעות השלישית, "רקע ברגלו לאות אבל על מת" (בקרוב פוסט על מילים שצריך משפט שלם כדי לתרגם אותן לשפה אחרת), קיימת אף היא מתקופת התלמודים, אבל עד לרגע זה לא שמעתי עליה.
אבל מילא המשמעויות המנוגדות של המילה. הדבר היפה בעיניי במילה לקלס היא שמדובר בשני פעלים שונים משני מקורות שונים לחלוטין, שבמקרה התאחדו ונראים בדיוק אותו דבר בעברית. הדבר היפה השני הוא שלמשמעות "להלל" יש לפחות שלוש אטימולוגיות מתחרות, אחת מזהה אותה עם שני הקילוסין האחרים, ושתיים משייכות אותה – איך לא – ליוונית השולטתתתת.
נתחיל במה שרוב החוקרים מסכימים עליו: ב
אוגריתית, שהיא אחת השפות השמיות הקרובות ביותר לעברית (מתה לפני איזה 3000 שנים), יש שורש
ק.ל.צ שמשמעותו "ללעוג", אבל הגיוני יותר שהמשמעות "ללעוג" נגזרה בהשאלה מהמשמעות "לרקוע" (לדרוס ברגליים, לדרוך על) מאשר להיפך. חלק מהחוקרים חושבים שגם המשמעות "להלל" באה מאותו "לרקוע ברגל" (אולי משום שזה לאות אבל על מי שמת, ו"אַחֲרֵי מוֹת - קדוֹשִׁים אֱמוֹר"?), אבל בעיניי יותר מוצאות חן האפשרויות היווניות, בפרט השנייה.
לפי המילון האטימולוגי של
קליין, המילה לקלס באה מיוונית kalos "יפה" (גם כתואר וגם כתואר הפועל). מאותו בסיס יש גם קליגרפיה – כתיבה יפה, קָלֵידוֹסְקוֹפּ (kalos יפה + eidos "צורה" + scope – מראֶה), וגם קָלִיגִינֵפוֹבְּיָה, שזה פחד מנשים יפות (מילה שלמדתי שלשום). ועכשיו רגע של אמת – מי חשב שקלידוסקופ בא מ-collide "להתנגש"? עוד
אטימולוגיה עממית נפוצה.
זוכרים את
מעגל גרים? בפוסט על אזדרכת דיברתי על חלק אחד מהמעגל, שבו פוצץ קולי הופך בשפות גרמאניות לפוצץ בלתי קולי (הדוגמאות היו dent-tooth, deux-two, dix-ten, gyne-queen). בחלק אחר של אותו מעגל,
פוצץ בלתי קולי הופך בשפות גרמאניות למנושף/חוכך. בניגוד לפוצץ, שהוא "עיצור חד פעמי", חוכך יכול להימשך לנצח, כל עוד יש אוויר: ח, פ רפויה, th וכו'. החלק הזה של מעגל גרים מאפשר לנו לקשר את kalos ל-heal, health באנגלית (ק, שהוא פוצץ בלתי קולי, הופך לחוכך. אל תחשבו על איך שאומרים heal באנגלית היום, אלא במבטא פולני: חִיל).
הקשר בין
יפה ו-
להלל ברור. אבל יש אטימולוגיה עוד יותר יפה, לא רק כי היא פותחת פתח לחפירות נוספות, אלא בעיקר כי משמעות המילה kleos היא "כבוד, תהילה (glory)", והקשר לקילוסין הרבה יותר ברור. משמעות נוספת של kleos ביוונית קלסית היא "שמועה, בשורה", מהפועל kluō "לשמוע" (בעברית מצטטים פועל בצורת השורש – ש.מ.ע, בעבר נסתר – שמע, או בשם הפועל – לשמוע. ביוונית ובלטינית מצטטים את צורת גוף ראשון יחיד בהווה: kluō זה בעצם "אני שומע"). kleos עצמה משוחזרת עם
דִיגַמַה – kleFos (מבוטא klewos).
וגם כאן המקבילה האנגלית היא בחוכך – hear.
עיצורי למנ"ר הם דומים מאוד בתכונותיהם, עם יותר קרבה בין מ-נ האפיים (כשמבטאים אותם בשְׁוָא, האף רוטט. נסו) ובין ל-ר (הכוונה בעיקר ל-ר' מתגלגלת כמו בספרדית ואיטלקית), שבשניהם הלשון נוגעת באותו מקום בפה, והאוויר זורם. ב-ל' האוויר זורם משני הצדדים וב-ר' הלשון קופצת קצת. ילדים קטנים מחליפים הרבה מ-נ (הַנְבּוּנְגֶר, למשל, וגם אַנְבּוּלַנְס), ויש ילדים קטנים שאומרים ל' במקום ר'. הסינים והיפנים, במובן זה, נשארים קטנים עד לסוף ימיהם. זה לא שאין להם ל' או שאין להם ר'. אין להם
הבדל בין ל ו-ר. בעצם ה-l ב- flied lice (אוֹלֶז מטוגן) וה-r ב-generar erections הם אותו עיצור, בין ל' ל-ר'.
חילופי למנר בין שפות הודו-אירופיות קיימים גם ב- star-stella (כוכב), sun-sol-svar (שמש. האחרון הוא ב
סנסקריט).
הדבר המעניין יותר במילה kleos הוא המקבילות של העיצור הראשון בשפות הודו אירופיות מזרחיות: רוסית
slovo "מילה" (זוכרים את מערכת הבחירות שבתעמולה של מפלגת האופוזיציה היה סְלָבָה, סְלָבָה, סְלָבָה? זו צורת הרבים) ו- '
slušat "לשמוע". בסנסקריט
śloka "בית שיר",
śru "לשמוע". יש קשר גם לפרסית šenidan, אבל הקשר קצת מורכב מדיי, ומפאת אורך הפוסט (והשעה שבה אני כותבת), אני דוחה את החפירה הזאת לפוסט עתידי.