שיר ס'פאסט נישט

[ליאורהA]

ב"ה.

עד מתי השם יקטלג מיידית
נעדיף המקובל, הנשמע משלנו
דעות קדומות ימנעו היכרות
נשכח שגורלם אינו תלוי בנו

עד מתי יטה לבבנו הלבוש
גם בלי שנרגיש, כבר נקבע
עד מתי לבן על צבעוני נעריך
כיפה שונה, עליה נרים גבה

עד מתי נפלוט "הם אחרים"
בלי לחשוב כאלפית השניה
נביע דעות ונחרוץ גורלות
נתעלם באדישות מכל טרוניה

עד מתי נשתעבד, נכרע לייחוס
נדחה הטובים בזכות עצמם
עד מתי נרוץ אחרי כל פרוטקציה
ומי שלא - נפקיר דמם

עד מתי תזעק ס'פאסט נישט
על כל מה שקצת שונה?
מתי תבין שהמדד הוא לא אתה
כשתתהפך הקערה, מה תענה?

 

[ליאורהA]

אבל אכן היה מוצלח אם היתה יותר בקורת בונה וניתוחים גם על שירים.

 

[עטרה ד]

אל תכלאוני בשום כלוב
אל תסכמו אותי בויקיפדיה...
(חב"א)

שיר יפהפה. הגשה מעולה לרעיון ישן וטוב. (ונאיבי... )
אהבתי שבאת בגישה חברית, ופחות דורשת ונרנגנת...

מתי תבין שהמדד הוא לא אתה

משפט הדגל.
רק לא הבנתי את ההקשר למשפט הבא אחריו. (הייתי מציעה לסיים בהדהוד של המשפט המצוטט, אבל זו רק הצעה לטעמי)

הצעת הגשה:

עד מתי השם
יקטלג מיידית
נעדיף המקובל, הנשמע משלנו
דעות קדומות
ימנעו היכרות
נשכח שגורלם אינו תלוי בנו

עד מתי יטה
לבבנו הלבוש
גם בלי שנרגיש, כבר נקבע
עד מתי לבן
על צבעוני נעריך
כיפה שונה, עליה נרים גבה

עד מתי נפלוט
"הם אחרים"
בלי לחשוב כאלפית השניה
נביע דעות
ונחרוץ גורלות
נתעלם באדישות מכל טרוניה

עד מתי נשתעבד,
נכרע לייחוס
נדחה הטובים בזכות עצמם
עד מתי נרוץ
אחרי כל פרוטקציה
ומי שלא - נפקיר דמם

עד מתי תזעק
ס'פאסט נישט
על כל מה שקצת שונה?
מתי תבין
שהמדד הוא לא אתה
כשתתהפך הקערה, מה תענה?

 

[ליאורהA]

שיר יפהפה. הגשה מעולה לרעיון ישן וטוב.

תודה!

(ונאיבי... )

מה שנכון נכון...

משפט הדגל.
רק לא הבנתי את ההקשר למשפט הבא אחריו. (הייתי מציעה לסיים בהדהוד של המשפט המצוטט, אבל זו רק הצעה לטעמי)

האמת שיש משמעות מיוחדת למשפט הזה (סוג של הפואנטה של השיר), אני פשוט לא כ"כ מצליחה לתמלל אותה כעת.

אבל נניח שהייתי מוותרת עליו (על המשפט האחרון), מה את אומרת על זה:

עד מתי תזעק ס'פאסט נישט
על כל מה ששונה ממך?
מתי תפקח עיניים ולב
תבין שהמדד הוא לא אתה?

כל החרוזים המדויקים של 'אתה' נשמעו מידי מאולצים. יש לך הצעה אחרת?

הצעת הגשה:

וואו, ממש אהבתי, תודה! חבל שאי אפשר כבר לערוך...

תודה על התגובה!

 

[עטרה ד]

סוג של הפואנטה של השיר

קלטתי שזו הפואנטה, והפואנטה יפה!
הבעיה היא לא במשפט הזה, אלא במשפט שאחריו.
שהוא:

כשתתהפך הקערה, מה תענה?

בואי נשאל פתוח; למה התכוונה המשוררת?

 

[ליאורהA]

קלטתי שזו הפואנטה, והפואנטה יפה!
הבעיה היא לא במשפט הזה, אלא במשפט שאחריו.

אני רואה שלא הובנתי. המשפט שאמרתי שהוא הפואנטה הוא:

כשתתהפך הקערה, מה תענה?

מובן שגם המשפט שלפניו משמעותי, ובא יחד עם המשפט האחרון, אך חשוב ששניהם יהדהדו. עכשיו אסביר:

בואי נשאל פתוח; למה התכוונה המשוררת?

השיר בעצם עוסק באדם שמשתייך לחברה ה'גבוהה' וה'נחשבת'. הוא התרגל לזלזל ו'לרדת על' כל מי ששונה ממנו, על קבוצות המיעוט בחברה שלו. הבתים הראשונים עוסקים בהתנהגות שלו, והשיר מתייחס להתנהגות הזו כשלילית ובלתי רצויה. לכן בסוף השיר אני שואלת, מה יקרה אם המצב יתהפך? הרי אף אחת לא מבטיח לו שהוא תמיד יהיה מה'אליטה'. אם בשלב כלשהו האדם ההוא יהיה המיעוט, זה שיסתכלו עליו בזלזול ויגידו שהוא אחר כי הוא לא שכפול של החברה? מה יענה? האם הוא היה רוצה שככה יסתכלו עליו?