"סליחה, אפשר פלאפון?"

[מרשמלו]

אני מניחה שזו לא ילדונת קטנטונת, בכל-זאת ביביסיטר..
כן, הייתי אומרת לה שהיא צריכה להתגבר ולא לגעת במכשיר!!!
כמו בכל הדברים המענינים שיש בבית שהוא לא שלה..
פרק העמידה בנסיון של הדור הצעיר לדעתי לוקה בחסר...!

 

[פדואלה]

אני מחנכת את ילדי שדבר שלא שלנו לא נוגעים בו. נקודה!!!!!

ברור!!
השאלה מה קורה בשעת ניסיון?מול המכשיר הכי מפתה בעולם(לא אני אמרתי!!)?
כשהילדה בשעת ערב לבד בבית שקט וחצי חשוך ומחפשת להעסיק את עצמה?
וגם מבוגרים שנשבעו שלעולם לא יגעו במכשיר הזה, כשהגיעו לשעת ניסיון, נגעו גם נגעו, ונפלו גם נפלו. אז ילדה צעירה??

 

[מרשמלו]

ואם זה היה שטר של כסף???

 

[Ruty Kepler]

מה היית עונה לביתך שהיתה מתקשרת במקרה דומה,
ולא היית יודעת האם הטלפון הזה חסום או לא??
היית נותנת לה להישאר עם כזה פיתוי לזמן בלתי מוגבל??
מעניין לשמוע!!

הייתי עצובה מאד לשמוע שבתי מחטטת לאנשים אחרים במכשירים.
ואומרת לה: אל תגעי במה שלא שלך. זה גם חשש גזל, בנוסף לכל.
ואומרת לה: אין לך זכות בעולם לפתוח מכשיר (והודעות!) של מישהו אחר.
ואומרת לה: אני סומכת עלייך שלא תגעי בו, בלי קשר לכשרות שיש או אין, כי הוא לא שייך לך.

(חוצפה? ממש לא. מכירה אישית אדם יר"ש, שהיה אחראי בעבודתו על מערכת רגישה ומורכבת, ששולחת התראות בSMS אם משהו לא תקין. לצורך זה הוא החזיק מכשיר ענתיקה, בלי שום גלישה וגישה, רק כדי לקבל בו SMSים מהמערכת. וזו רק דוגמה אחת מתוך רבות. אבל האמת, אף אחד לא אמור להתנצל או להסביר את עצמו בפני הגברת הצעירה והמחוצפת. לא נוגעים במכשיר של אחרים!!! לא נוגעים!!!).

 

[imagine]

שיא החוצפה ששמעתי אי פעם (רותי קפלר, בשבילך במיוחד).

חברה שלי הלכה לאירוע משפחתי והשאירה ביביסיטר.
על השולחן בבית נשאר הטלפון שלה של העבודה. "תומך כשר". חסום לחלוטין. למתעניינים.
כשחזרה ושחררה את הביביסיטר גילתה שהטלפון נעלם.
התקשרה לביביסיטר והאמא ענתה.
הבת שלי ראתה שיש בטלפון שלך משחקים (מי הרשה לה לגוע בו???) והודעות. ומאד פחדה להשאר בבית שיש בו טלפון לא כשר עם אינטרנט (???)... היא התקשרה אלינו ושאלה מה לעשות. אמרנו לה להוציא את הסוללה והסים (!!) ולהניח את הטלפון מעל המקרר (!!!!) שלא יהיה לה פיתוי לגעת בו.

או בקיצור, חוצפה יסגי לא תתחיל כשהנערים לא יקומו לזקנים, החוצפה תתחיל כשהנערים יקימו את הזקנים.

הצעה:
אם ברשותכם מכשיר תומך כשר, סמארטפון מוגן, או ל"ע סמארטפון פרוץ. ואתם עלולים להשאיר/לשכוח אותו על השולחן. גם כאשר אתם מארחים בביתכם אנשים נוספים מלבדכם. נא הגדירו שהכניסה לנייד תהיה רק באמצעות סיסמה.
וכך תחסכו:
1. את האפשרות שהבייביסיטר תוכל בכלל להיכנס למכשיר ולדעת שיש בו משחקים או אינטרנט.
2. את הסיכון שהיא תצטרך לנטרל את המכשיר ברמה כזו שתצליח לגבור על הפיתוי להשתמש בו.

 

[Ruty Kepler]

ברור!!
השאלה מה קורה בשעת ניסיון?מול המכשיר הכי מפתה בעולם(לא אני אמרתי!!)?
כשהילדה בשעת ערב לבד בבית שקט וחצי חשוך ומחפשת להעסיק את עצמה?
וגם מבוגרים שנשבעו שלעולם לא יגעו במכשיר הזה, כשהגיעו לשעת ניסיון, נגעו גם נגעו, ונפלו גם נפלו. אז ילדה צעירה??

הגברת הזו גם תחטט לבני הזוג במגרות בחדר שינה, כי היא מחפשת להעסיק את עצמה?
ותמצא שם אי אלו פריטים מרתקים ותתעמק בהם, כי היא לבד בבית שקט וחצי חשוך???
היא גם תפתח להם את ארון המסמכים ותתעניין בקורותיהם הרפואיים מהנישואים ועד היום, כולל תוצאות בדיקות האולטראסאונד שבעלת הבית עברה לפני חצי שנה?

אם יש משהו שמפחיד אותי בעולם החינוכי של היום, זה חוסר הגבולות העצמיים. חוסר המשמעת העצמית.
מחנכים את הילדים שכולם אשמים. שצריך לשבור להוא את המכשיר, כדי שאתה - ילדי הענוג - לא תתפתה לגלוש בו.

 

[מרשמלו]

אמרנו לה להוציא את הסוללה והסים (!!) ולהניח את הטלפון מעל המקרר (!!!!) שלא יהיה לה פיתוי לגעת בו.


ובכלל, אם ואילו...
מה פה הפיתרון???
כמו שהבייביסיטרית הוציאה את הסים והבטריה, כך היא יכולה להכניס שוב...לא?
אם החשש כל-כך כבד ...האמא היתה צריכה לבוא בעצמה ולקחת את הטלפון ...

 

[userit]

בעולם שבו חיטוט באלבומי החתונה הוא ׳שיא הלגיטימי׳ אני כבר לא יודעת מה להגיד לגבי שימוש בטלפון נייד...
רק שבינתיים- כשיש לי תינוק אחד, אני מביאה אותו לבית הבייביסיטר, במקום להותיר אותה לבד בבית הריק והמסקרן שלי

 

[efrat1]

לאי, הקדמת אותי.

היום מיהרתי לצאת מהעבודה מוקדם, כי היתה לי פגישה דחופה עם מישהי.


בדרכי עברתי ליד בית ספר יסודי, ומיד מקדמות את פני שלוש בנות "אפשר פלאפון?"
לראשונה ביניהן, עוד מלמלתי במהירות "לא, אני ממהרת" ונחפזתי לדרכי.
לשניה ולשלישית רק סימנתי בראשי "לא" אפילו בלי לנמק,
הספקתי עוד לשמוע את שתיהן מאחורי קוראות "קמצנות, קמצנות".


האמת, שאני עדיין בהלם.

 

[תאורת חרום]

טוב.

א. פעם היה בכל חנות, טלפון שקלים
או ליד החנות טלפון ציבורי,
והיינו מתקשרים מבזקט שקיים עד היום (בזקט מוגבל ל3 מספרי טלפון. - בזכרט, לא מוגבל.)
לצערנו, היום בזק לא תומכת בטלפונים ציבוריים, כנראה מחוסר שימוש, ומהרבה בלאי, .
ממילא הילדים היום (וגם אנשים שהם באמת במקרה חרום, ואין עליהם טלפון (ראו ערך נדרים פלוס בשבת עם אפליקציית מד"א) אין היום כמעט טלפון ציבורי.

ולכן הילדים מבקשים טלפון. אני חושב שמן הראוי לדוגמא במכולת לתת לילד להתקשר הבייתה.
רק אני שואל את הילד "האם זה קצר???"
ואכן יש ילדים או מבוגרים שמנצלים את הטלפון. ולכן צריך לדבר ברחל בתך הקטנה רק שיחה קצרה,

 

[דבורה לרר]

אז בתור ילדה יצאתי מהחנות והתקשרתי מטלפון ציבורי בגובינא ... אמא שלי היתה שומעת שזה אנחנו ומתקשרת חזרה למספר של הטלפון ציבורי כדי לא לשלם מחיר של שיחת גובינא... זה לא היה כ"כ נורא....
בהמשך היה פלאפון ששימש את הילדים לקניות, נסיעה לשבת וכו'...

וזה לא נכון שבזק לא תומך בטלפון ציבורי, בעלי הולך לכוילל בלי פלאפון ומתקשר אלי מטלפון ציבורי ע"י מספר בזכרט אז כניראה שזה עוד עובד

לגבי ילדים-
אפשר לראות לפעמים על הילד אם הוא באמת צריך או שזה סתם

 

[תאורת חרום]

אז בתור ילדה יצאתי מהחנות והתקשרתי מטלפון ציבורי בגובינא ... אמא שלי היתה שומעת שזה אנחנו ומתקשרת חזרה למספר של הטלפון ציבורי כדי לא לשלם מחיר של שיחת גובינא... זה לא היה כ"כ נורא....
בהמשך היה פלאפון ששימש את הילדים לקניות, נסיעה לשבת וכו'...

וזה לא נכון שבזק לא תומך בטלפון ציבורי, בעלי הולך לכוילל בלי פלאפון ומתקשר אלי מטלפון ציבורי ע"י מספר בזכרט אז כניראה שזה עוד עובד

לגבי ילדים-
אפשר לראות לפעמים על הילד אם הוא באמת צריך או שזה סתם

בזק לא תומך בטלפונים ציבוריים שברחובות זה מציאות....
אולי בכוללים ובמבני ציבור כן.
ולגבי הגוביינא, אלה שמבקרים את הילדים שמנצלים אותם, יבקרו אותך על הניצול של הגוביינא...

 

[פדואלה]

הגברת הזו גם תחטט לבני הזוג במגרות בחדר שינה, כי היא מחפשת להעסיק את עצמה?
ותמצא שם אי אלו פריטים מרתקים ותתעמק בהם, כי היא לבד בבית שקט וחצי חשוך???
היא גם תפתח להם את ארון המסמכים ותתעניין בקורותיהם הרפואיים מהנישואים ועד היום, כולל תוצאות בדיקות האולטראסאונד שבעלת הבית עברה לפני חצי שנה?

אם יש משהו שמפחיד אותי בעולם החינוכי של היום, זה חוסר הגבולות העצמיים. חוסר המשמעת העצמית.
מחנכים את הילדים שכולם אשמים. שצריך לשבור להוא את המכשיר, כדי שאתה - ילדי הענוג - לא תתפתה לגלוש בו.

פשוט לא קשור אחד לשני.
לא דומה טלפון חכם שמונח על השלחן למסמכים אישיים המונחים בחדר סגור במגירה סגורה. אני בטוחה שאת יודעת את ההבדל הקטן...
אני לא יודעת אם פעם היית בייביסיטר ואיזה פיתויים היה לך שם או לא.
אני זוכרת סיפור של נערה שמצאה את ה"ללה" הנחשק של התינוק שבכה שהוא רוצה רק אותו בדמות ארון סגור עם מכשיר טלויזיה בפנים...
נכון, חצופה ברמות(שניסתה להרגיע את התינוק כשהוריו בחתונה, והוא לא נרגע עד שפתחה את הארון הנ"ל...)
אבל אם מישהו מזמין הביתה נערת סמינר(כן מחונכת או לא מחונכת) ולא רוצה שהיא תחשוף את סודותיו(אפי' אם זה רשימת מכולת או תרופות) שלא יחשוב שלעולם חוסן.
וזה לא סותר את החינוך לילדים על לא תגנוב על כל פרושיו...("לא תיגנויב"-אסור למצוא---)

 

[גילת ורנן]

ואם זה היה שטר של כסף???

אני לא חושבת שיש קשר בין השניים.
ואם זה ספר קריאה?
רוב הבייביסטריות לוקחות ספרי קריאה וקוראות.
כסף- אף אחת לא לוקחת!!!!!
יש כאלו שרואות נייד לא כשר, הן לא חושבות לקחת אותו [לגנוב] רק להשתמש בו כדי להעביר
את הזמן כמו שהן משתמשות בספר שבבית כדי להעביר את הזמן.
ואני לרגע לא מצדיקה את אלה שנוגעות בחפצים לא להן.

 

[bracha]

אני לרגע לא מצדיקה את מה שהאם הורתה לה לעשות.

אבל כלל אצלי.
כשאני מכניסה ביביסיטר הביתה.
אני מנתקת את האינטרנט מהמחשב.
סוגרת בארון את מה שאני לא חושבת שנערה צריכה לראות.

ונותנת לה אישור חופשי לדבר בטלפון הביתי עם כל החברות שלה.

ולא, לא יקרה שאני ישאיר פלאפון חכם על השולחן.

אני חושבת שאני כאמא הייתי נחרדת לשמוע שהבת שלי רואה אצל הביביסיטר דברים שאני לא נותנת לה בבית.

 

[למען דעת]

היא היתה פותחת גם מחשב נייד שנשאר על השולחן?

 

[מרשמלו]

אני לא חושבת שיש קשר בין השניים.
ואם זה ספר קריאה?
רוב הבייביסטריות לוקחות ספרי קריאה וקוראות.
כסף- אף אחת לא לוקחת!!!!!
יש כאלו שרואות נייד לא כשר, הן לא חושבות לקחת אותו [לגנוב] רק להשתמש בו כדי להעביר
את הזמן כמו שהן משתמשות בספר שבבית כדי להעביר את הזמן.
ואני לרגע לא מצדיקה את אלה שנוגעות בחפצים לא להן.

נכון שיש הבדל בשימוש לרעה בין שני הדברים.
אבל השימוש בחפצי הבית אמור להיות ברשות מפורשת!!
כן, גם ספר קריאה!!!
לא כל ספר מתאים לכל גיל!!
ומה? נתחיל להחביא חצי מהבית???

 

[מקופלת]

בתור אמא, אם הייתי יודעת שהבת שלי תתפתה לחטט ולעיין בחפצים אישיים, הייתי מאוד מאוד חוששת לשלוח אותה לבית של זוג עם ילדים קטנים.
בבית כזה הזוג לא מקפיד ולא מודע להסתיר כל דבר בבודעם או בארון נעול.
וזה יכול להיות אפילו ספר הדרכה לקראת לידה/ הדרכה לזוגיות וכדו' . וזה במקרה הקל.

ופלאפון זה אישי מאוד. אפילו האלפון שלו...
ראיתם פעם אילו כינויים צעירות נותנות למספר של הבעל ?

 

[שרלוט]

רק תזכירו לי במה מדובר
על בייביסיטר חטטנית
או על דרדסים קטנטנים שמבקשים שיחה בנייד??

פשוט נכנסתי להודעות מהסוף להתחלה ודי משעשע לראות שכל הודעה בכלל מספרת
לנו סיפור אחר...
עד שהגעתי להודעה הפותחת והבנתי שהא בהא תליה

 

[א-ירושלמית]

אז כשמבקשים ממני, אני "אף פעם" לא יכולה. אלא אם כן זה מישהו שאני מכירה ויודעת שהשיחה תהיה עניינית וקצרה.