סיפורו של ר' יונה

[חסיד נלהב]

השמש שקעה באיטיות, ועם קצב פסיעותיי הפכו הרחובות הרחבים והמוארים של העיר הסואנת, לסימטאות צרות וחשוכות כשרק פנסים קטנים תלויים מעל לפתחים קעורים של בתים ישנים. כשבכל צעד מעמיק אני אל לב ליבה של העיר העתיקה בירושלים.

מקום שגידלני על ברכיו המנוסות.

קירות שבינותם קיפצתי בהיותי ילד נמרץ. קירות שלצלם ישבתי כנער מתבגר. קירות שמחוסנם התפעלתי כשבניתי את ביתי שלי.

חצרות אבן שתמיד קסמו לי על שלל מעקות המתכת שמעטרות מדרגות מעוקלות שמובילות לאי שם. בתי הכנסת בעלי ספסלי עץ מגושמים שכהו מרוב שימוש תלמידי חכמים.

והאנשים הלא הם אנשי אמת ופשטות, שיכולת לראות באותו המבט מעיניהם את צער הגלות ותוגת החורבן ובו זמנית את זיק תקוות הגאולה שוודאי תבוא ואת הכיסוף והתשוקה לאורו של בית המקדש.

יותר מכולם אוהב אני את ר' יונה זקנו צחור כענני הכבוד. ועיניו החומות נבונות כל כך שהיה נראה כאילו טומנות בתוכן את כל חכמות העולם הזה והעולם הבא גם יחד.

קולו הוא רך ונוגע בכל אחד מחדרי הלב ומרטיט את מיתרי הנפש בעדינות שאין דומה לה.

יראת השמיים שבו הייתה כמו ללא גבול. וכיפתו הגדולה הייתה כמו עדות נאמנה לכך.

עוד משחר ילדותי חיבבתי את האיש הטהור הזה וייחסתי לעצותיו ולהארותיו משנה חשיבות.

כך שאין זה פלא שכל אבן במקום הזה מזכירה לי אותו.

וכך בעודי מהפך בין נבכי געגועי העזים אליו, שומע אני את קולו הענוג מתוך חלון בית הכנסת.

מתקרב אני בחרדת קודש כשבגבי עוברת קרה. נטוע במקומי מתחת לסורג עבות מקשיב למילים הטהורות יוצאות כמפיו של כהן גדול.

ריבונו של עולם, הלוואי ותתפרסם גדולתך וקדושת שמך הגדול בעולמך אשר בראתו כרצונך, נאנח ר' יונה. הלוואי ותתגלה מלכותך ותביא במהרה את ישועתך לנו ותקרב אלינו את זמן ביאת בן דוד בעודנו בחיים ובעודם בחיים כל עמך בית ישראל.

"אבאלה שבשמיים" שיהיה במהירות ובקרוב הלוואי.... הלוואי ויהיה שמך הגדול מבורך לנצח נצחים.. התחנן! אוי מרא דכולא עלמא... עשה נא שיהא מבורך ומשובח ורם ומנושא ונהדר ועליון ומהולל שמך מכל הברכות השירות השבחים ודברי הריצוי והפיוס הנאמרים בכל העולם כולו אוי הלוואי...

ר' יונה נשנק והיה ניכר שהוא דומע.

אך הוא לא נח לרגע, הגאולה הייתה בנפשו!!

ושמעתי אותו ממשיך בהתרפקותו!,

אבא שבשמיים תשפיע עלינו יושבי שכונת קודש זו ועל התלמידים שלנו ועל כל אלו שעוסקים בתורתך הקדושה בכל מקום שהם, שלום רב, חן וחסד ורחמים ואריכות ימים ופרנסה בשפע מאוצרו של אביהם שבשמיים ובארץ הלוואי...

ובקול מלא בתקווה ואמונה בבוראו המשיך לבקש...

יושפע שלום רב מן שמיך וחיים של טוב עלינו ועל כל עם ישראל הלוואי..

קולו נחלש קמעה אך התאמצתי קצת ושמעתיו לוחש ביראה כראוי לעומד לפני מלכו שלעולם...

אתה הוא שמביא את השלום בין מלאכי מרום הבא אותו גם אלינו בני עמך הלוואי וכך יהיה!...

דקות ארוכות עמדתי שם כמסומר למקומי חשתי בדמעות רותחות שזולגות לתוך זקני.

וידעתי כמו שלא ידעתי מעולם שרק מר' יונה יכולתי להתרגש כל כך ממילות הקדיש!!.

כתב: בנימין פנחסוביץ
כל הזכויות שמורות

 

[מ"ם]

מדהים.
ראוי להתחזק בשורות האחרונות בג' הימים הקרובים בפרט...