הנושאים החמים
הנושאים החמים
הכי אני רוצה לאוורר מזרנים.
השמים הכתמתמים מאיימים להגיר שמן מהשמיים.
אני אמתין עד שהאובך יגמר.
אני גם לא אעשה תריסים, חלונות, לא אנקה את הצעצועים עד שהחול ישקע והשרב ישבר.
את המטבח אני לא אתחיל כי שבועיים לפני פסח להתחיל לאכול בסלון?!
אני לא אעשה את הסלון כי אין לו דלת ומהמטבח לסלון יעבירו את כל הפירורים.
אני אעשה...כן. כיסים!
אני ניגשת לארון הישן בחצר.
פותחת את הדלת החורקת.
בפינה. בחושך.מצונפת ילדה קטנה פרועת שיער.
הרי זו רותי חמץ!
אני ממצמצת בעיני.
רותי ממצמצת בעיניה.
"אי!" היא אומרת ומשפשפת עיניים.
אני מושיטה לה יד לא יציבה. היא פוסעת ברגליים רועדות שמתקפלות תחתיהן.
אני אוחזת בה שלא תיפול.
היא מיישרת את שמלתה הקמוטה.
"איפה אני?" היא שואלת.
"האם היה חמץ בכיסים?" אני עונה.
"כמה זמן אני כאן?" היא שואלת.
לוי אשכול ראש הממשלה. אליהו ששון שר הדואר.
"חמישה עשורים" אני עונה.
"מה את מצלמת?" היא שואלת.
"אני משתפת" אני עונה.
היא חוזרת לפינה בארון.
השמים הכתמתמים מאיימים להגיר שמן מהשמיים.
אני אמתין עד שהאובך יגמר.
אני גם לא אעשה תריסים, חלונות, לא אנקה את הצעצועים עד שהחול ישקע והשרב ישבר.
את המטבח אני לא אתחיל כי שבועיים לפני פסח להתחיל לאכול בסלון?!
אני לא אעשה את הסלון כי אין לו דלת ומהמטבח לסלון יעבירו את כל הפירורים.
אני אעשה...כן. כיסים!
אני ניגשת לארון הישן בחצר.
פותחת את הדלת החורקת.
בפינה. בחושך.מצונפת ילדה קטנה פרועת שיער.
הרי זו רותי חמץ!
אני ממצמצת בעיני.
רותי ממצמצת בעיניה.
"אי!" היא אומרת ומשפשפת עיניים.
אני מושיטה לה יד לא יציבה. היא פוסעת ברגליים רועדות שמתקפלות תחתיהן.
אני אוחזת בה שלא תיפול.
היא מיישרת את שמלתה הקמוטה.
"איפה אני?" היא שואלת.
"האם היה חמץ בכיסים?" אני עונה.
"כמה זמן אני כאן?" היא שואלת.
לוי אשכול ראש הממשלה. אליהו ששון שר הדואר.
"חמישה עשורים" אני עונה.
"מה את מצלמת?" היא שואלת.
"אני משתפת" אני עונה.
היא חוזרת לפינה בארון.
