דרוש מידע סדר היום לישיבוחר לבין הזמנים

[חסום]

לא יודע אם כאן הוא הבמה לפנות ולהתייעץ
בכל אופן אני מנסה...
האם, יש למישהי סדר היום "שחור לבן" עבור הבחורים שבבית,,, או יודע איזה קישור...

רוצה להסביר הבעייתיות...
מדובר בבחורים רציניים, במשך הזמן יושבים ולומדים עם משמעת עצמית, אך כשמגיע בין הזמנים אין הם יודעים מה לעשות בעצמם,
אמרו להם שצריכים קצת הרפייה!
נו, אין הם רוצים להשתעבד לזמנים ולחברותות, מאמינים הם בעצמם שכבר ידעו מתי לצאת לביהמ"ד, כבר יחליטו מה ללמוד.
אך המציאות שונה לגמרי, מחמת חוסר החלטיות הזמן מתמוסס, והם מרגישים מתוסכל, ולא נראה שידעו ויחליטו מה ללמוד ללא עזרה מבחוץ.
נסיתי להציע "לקבוע סדר לימוד עם חבר בנושא מעניין שלא למד אתו עד היום".
אך אי אפשר להציע הצעה כה רדודה ומופשטת לבחור בן 15, הוא עדיין אינו עומד על רגליו. איזה נושא יבחר? איזה חברותא יסכים?
מחליפים באמצע הבין הזמנים הדירות ויוצאים לעיר אחרת, וכיצד ימשיך עם החברותא?
וגם את"ל שכבר נמצא הנושא, בסדר אז זה יספיק לשעה או שעתיים, ומה הלאה?

הבחורים שואלים אותי, אבא מה אני הולך לעשות ב18 שעות של היום?
נו, באמת אני רוצה לעזור לו, הלא בינינו גם אנו המבוגרים מרגישים אבודים כשהסדר היום מתחלף מדי יום. וגם הווייז מסתחרר כשמסתובבים סביב ככר.
למה ירצו ללכת לישון, אם אין להם בשביל מה לקום בבוקר (כלומר חוץ להתפלל קודם סוז"ת)

יושבים בחוסר מעש, בחוסר מוטובציה, חבל...

 

[מתעניינת:)]

קודם כל שתהיה להם תוכנית מגוונת ומרעננת ולא שגרתית, יציאות משותפות, אטרקציות וכו..
ושבתוך זה יקבלו החלטה איפה להכניס את הלימוד
אבל שיהיה להם למה לקום זה קודם כל לשחרור ולכיף שלא קיים באמצע הזמן

 

[חסום]

קודם כל שתהיה להם תוכנית מגוונת ומרעננת ולא שגרתית, יציאות משותפות, אטרקציות וכו..
ושבתוך זה יקבלו החלטה איפה להכניס את הלימוד
אבל שיהיה להם למה לקום זה קודם כל לשחרור ולכיף שלא קיים באמצע הזמן

כן ממש זו השאלה
ברוך השם, דאגנו להתרעננות וכו'.....
אך כל זמן שאין לבחור סיפוק, שיש לו סדר היום, ויש לו משמעת עצמית, אז חבל"ז, כל האטרקציות שוות זבל, המצפון שלהם משדר תיסכול שיעמום חרדה ודימוי עצמי נמוך, בחור צריך תחילה להרגיש שיש לו ביום הגבולות והסיפוק הרוחני, ואז כשתוסיף על זה האטרקציות, עשית הרבה....

 

[מתעניינת:)]

כן ממש זו השאלה
ברוך השם, דאגנו להתרעננות וכו'.....
אך כל זמן שאין לבחור סיפוק, שיש לו סדר היום, ויש לו משמעת עצמית, אז חבל"ז, כל האטרקציות שוות זבל, המצפון שלהם משדר תיסכול שיעמום חרדה ודימוי עצמי נמוך, בחור צריך תחילה להרגיש שיש לו ביום הגבולות והסיפוק הרוחני, ואז כשתוסיף על זה האטרקציות, עשית הרבה....

לא יודעת
אני חושבת שאם בחור מבין שזה זמן שמיועד לצבור כוחות, לנוח ולטייל הוא לא יהיה מתוסכל, מקסימום אפשר להחליט על זמן מסויים במהלך היום שאז לומדים
ובנוגע לגבולות, עם זה אני מסכימה, צריך לקום בשעה סבירה לתפילה וכו

 

[בים בם בום]

מה עם כל ישיבות בינהזמנים שיש?
זה מאוד מדרבן את הבחורים שיש שכר בצד
ויש את כל הפעילות מטעם האיגוד וכ'.

הבחורים עמוסים מסביב לשעון ובדברים טובים.

לגבי נושאי הלימוד- נראה לי האבא יכול לכוון או להתייעץ עם אחד מהישיבה

 

[ישרי]

תן לו אתגר כל יום ללמוד פרק נך חומש רש''י טוב פרק משניות דף גמ' מסכת קלה מדרש מרתק כמו פרקי דר''א וכדומה

אופנים או לסוע יום אחד לצפון להסתובב

 

[ככר השוק]

כן ממש זו השאלה
ברוך השם, דאגנו להתרעננות וכו'.....
אך כל זמן שאין לבחור סיפוק, שיש לו סדר היום, ויש לו משמעת עצמית, אז חבל"ז, כל האטרקציות שוות זבל, המצפון שלהם משדר תיסכול שיעמום חרדה ודימוי עצמי נמוך, בחור צריך תחילה להרגיש שיש לו ביום הגבולות והסיפוק הרוחני, ואז כשתוסיף על זה האטרקציות, עשית הרבה....

נשמע שההורים חשים תסכול שיעמום חרדה ומחפשים גבולות וסיפוק רוחני....

הבחורים סביבנו מסתדרים מצוין. מעבירים את היום בקצת לימוד (ההורים לא עוקבים ולא מנהלים את זה), הרבה קריאה, אופניים, ים/בריכה מדי פעם, פעילויות של האיגוד, פותחים את הארונות במטבח כל כמה דקות, וגם משתעממים לפעמים. זה בריא. הכל בסדר.
תביאו לי את הבחור שמרגיש שהפעילויות שוות לזבל כי הוא לא למד x שעות ביום. יש אולי יחידי סגולה כאלה והחשש הוא יותר מאובססיה מאשר מפרומקייט. הרוב מצליחים ממש להנות בלי לחץ של הורים מצפוניים שסופרים להם שעות לימוד.

 

[לירי]

נראה לי שכדאי (לך או בשיתוף איתם) לעשות איזשהי טבלה מסודרת, לסמן את הימים שיוצאים בהם עם המשפחה, אירוע או משהו שיש, יום של קניות והיערכות לזמן החדש. ואז להתחיל למלא חורים.
זמן מוקצב וקבוע מראש ללימוד (עדיף בבוקר) בהרבה ערים יש פעילויות מטעם העירייה לבחורי ישיבות, קצת חברים, משהו לתקן/ להרכיב בבית, ספרים טובים וכו..