נשים לא יקרות! נשמע לכם הגיוני?

[ט תהילה]

אז יאללה, הלקוח הבא שפונה אלייך את מתמחרת אותו במחיר המלא שאת מאמינה שמגיע לך. אפילו לא שקל פחות!! ואם הוא יהמהם משהו מתחת לשפם.. את פשוט אומרת לו את משפט המחץ-- "אני יודעת שיש כאלו שהמחירים שלהם זולים יותר. אלו המחירים שלי." בלי לזלזל באיש ובלי להתנצל ולהצטדק. פשוט להניח את המידע ולתת לו להשלים בראש את ההסבר הפשוט שאם את דורשת מחיר כזה את כנראה שווה אותו.
בהצלחה!!!

הי, נתת לי אתגר....

אני אעדכן אותך בהתפתחויות

 

[BRAVERMAN]

סמארט אני חייבת להתערב...
אני גם לקחתי מחירים נמוכים והרגשתי כל הזמן מנוצלת..
אני עושה עבודות טובות.. ובסוף הרווח לא שווה את זה וכל זה מהפחד שלא יהיה לקוחות..
עד שהבנתי שאם אני יתעקש על המחירים שאני חושבת שמגיעים לי. דבר ראשון פרנסה משמים!
ודבר שני לקוח שמעריך עבודה טובה יודע לשלם,
בנימה אישית.. הלקוחות שביקשו להוריד מחירים הכי נמוך.. שיגעו אותי הכי הרבה!!!
קשה לתמחר בצורה כזו פומבית, אבל כדי לך לקבוע לעצמך כמה כללי בסיס.
אני יתן לך דוגמא קטנה,
יש הרבה עבודות שמבקשים ממך ככה שניה... משהו קטן... רק תוסיפי מלל... רק על מודעה שכבר עיצבת.. תשני לפה.. לשם... קיצור, אני לא לוקחת על עבודה פחות ממאה שח אפילו אם היא לקחה לי חצי שניה. זה הכלל שלי. חייבת לציין שהוא תרם לי הרבה.. ועוד כללים כדוגמתו שמיסדו אותי..

 

[גבריאל פ.]

תלמדו את ניר דובדבני..ותדעו מה זה להעריך את עצמיך ואת המוצר שאת/ה מוכר/ת
אל תהיו זולים... לא צריך להיות יקר אבל תעמדו על שלכם..

בעל העסק צריך אותך.
הלקוחות שלו נמצאים אצליך ואת/ה משחרר אותם דרך הפרסום הקופי. הגרפיק וכו'.. ישלם יקבל לא ישלם לא יקבל..

 

[דודי אברהם]

מה שנכון וכל כך הרבה מהנכון הזה נכתב מעלי...

ישנו סוג של ערך כזה
80:20
לא יודע עד כמה זה 'בדוק' מדעית,
אך מה שזה מבטא בקיצור:
80% מכאבי הראש יגיעו מ-20% הלקוחות.
80% מההכנסות יגיעו? נכון! מ-20% לקוחות גדולים.
וכן על זה הדרך, הרעיון מובן.

מכאן נגזר חתך הפעילות וקידום השיווק שלנו
למאגר הלקוחות.
על 20% מייצגי כאבי הראש - פשוט לוותר.
בשביל נותני 80 האחוז מההכנסות - ליצור ולפתח מוצרים( קמפיינים או פלטפורמות עיצוב/פרסום חדשות)
ולשווק אותם לקהל היעד המצומצם והמובחר הזה.
=יותר כסף, פחות עבודה.

ברור שהאחוזים יכולים להיות גם 70:30,
ולא רק בעסקים גם בחינוך
( 20% מהילדים בכיתה, ייצרו את 80% מהבעיות למורים.
עכשיו זה הגיוני, נכון?)

לסיום שיהיה בהצלחה!

נ. ב.
עם כל הדיון הזה-
בתכל'ס אם תגיע אלינו הצעה זולה ואיכותית לא פחות לעבודה שאנחנו צריכים להוציא
אין כאן פרייאר/ית שתלך על היקר/ה כי הו/יא עומד/ת על שלו/ה...

#המחיר_קובע

 

[קופי 100]

מה שנכון וכל כך הרבה מהנכון

נ. ב.
עם כל הדיון הזה-
בתכל'ס אם תגיע אלינו הצעה זולה ואיכותית לא פחות לעבודה שאנחנו צריכים להוציא
אין כאן פרייאר/ית שתלך על היקר/ה כי הו/יא עומד/ת על שלו/ה...

#המחיר_קובע

המקרים בהם אתה יכול בוודאות לקבוע שהתמורה שתקבל היא שוות ערך הם נדירים ממש ובתחומים שלנו כמעט בלתי אפשריים. מה שאומר שללקוח הסביר שווה לשלם עוד כמה מאות שקלים ולא לאכול את הלב אחר כך עם עבודה ברמה נמוכה.
ועם כל הכבוד לחוש המפותח של הלקוחות את האינדיקציה הראשונית לשווי של המוצר שלנו הם מקבלים לפי המחיר שניתן להם.

 

[לנדא]

כהערת אגב חשובה
מכיון שדובר כאן באופן ספצפי על ההבדל בין תמחור של נשים לגברים.
צריך להתיחס כאן לסוגיה נוספת.
נשים רבות- הן מטבען "נשיות":
זה אומר שהן רכות יותר, נכנעות בקלות יותר, גמישות יותר, רגשיות יותר וכדו.

האם התכונות האלה מועילות להן כבעלות עסק?
לפעמים לפעמים כן,
(לדוגמא, לעיתים יש להן בגלל זה גישה יותר "שרותית" והן מגיעות ליותר הבנות בקונפליקטים וכדו)
אבל בתחום התמחור?
בפרוש אפשר לומר שהרבה מהתכונות האלה עומדות להן ממש לרועץ...
זה גורם לרבות מהן, להוריד מחירים, להתכווץ בלי מחשבה, להכניס שיקולים שאינם עיניניים טהורים וכו וכו

בהחלט אפשר לומר ובלי להכליל- שנשים רבות ש"מצליחות מאד" כבעלות עסק, מאבדות נתח מה"נשיות שלהן" ומתקשות לעשות הפרדה מוחלטת בין התנהגותן מול לקוחות להתנהגותן במערכת הביתית.
וכאן נכנסים לסוגיה השקפתית? / ערכית? / מוסרית? (לא יודעת להגדיר...)
האם ואיך כדאי לאשה ללמוד להיות פחות "נשית", באם לקחה על עצמה את תפקיד הפרנסה- כעצמאית,
ואיך לעשות את זה בצורה נכונה- שתקדם אותה בעסק מבחינה שיווקית ומכירתית, אבל לא תפגע מהותית בהתנהלותה ה"נשית".
(אגב, זה דילמות שבעקר צצות כבעלות עסק, כשכירות הרבה יותר קל לשמור על הפן ה"נשי")

זאת סוגיה מאד מהותית.
ואני מנצלת את הבמה להעלות אותה כאן.
רק בגלל ששכירות רבות, שרוצות לפנות ל"עצמאות" אינן מודעות להשלכות הנוספות והמהותיות שיהיו לסוגיות האלו על חייהן.


---
חוץ מ"ללמוד את זה"
יש פתרון "עוקף"
כמו שאמרו כאן...

דף כתוב הוא לא "איש" ולא "אשה" הוא תמיד דף כתוב ....
ולכן הפתרון לתת הצעת מחיר רק בכתב- הוא לא רק נותן הרגשה יותר אמינה מול הלקוח- הוא גם פותר הרבה מהסוגיה הנ"ל במקרה של תמחור.
ולכן אני גם חושבת שנשים שנתקלות הרבה בדילמות האלו (של התנגשות ה"נשיות" בדילמות עסקיות) יהיה להן טוב- אם ה----כ----לללל אצלן יהיה כתוב (או מוצג ויזואלית בעיצוב)....
לא רק המחיר- אלא גם ערכי המוסף שלו, ההסברים, ההסכמים וכו וכו.....
זה מאד עוזר... מנסיון.

בהצלחה לכולנו

 

[חויד]

@לנדא

הרעיון שהעלת מעניין, אך הוא לא מדויק בעייני.
כי אשה היא לא רק 'נשית' יש הרבה חלקים בחיים ששם היא יודעת לפעול כמו שצריך... למשל בחינוך ילדים, או לעמוד על שלה מול בעלה כמו הרעיון שהעלתי, אמא שנכנעת לכל גחמה של הילד שלה - יש לה בעיה.

לא הייתי קוראת לזה לא להיות 'נשית', אלא להיות פשוט אסרטיבית.
ואין כל קשר ביניהם, ומומלץ ואפשרי לגמרי לחיות עם 2 הגדרות אלו בשלום. זה לא אחד ע"ח השני, ולא אמור להוות בעיה או השלכה כזאת או אחרת למהלך החיים.
וזה לא רק בתחומי העבודה. א"א לנהל בית כמו שצריך בלי טיפת אסרטיביות ויעילות.
(אגב, כל אשה שיוצאת לעבוד אמור להיות לה לפחות קורטוב מן הההגדרה, זה לא נחלת העצמאיות בלבד, אם מזכירה של בוס תענה כמו סמרטוט לכל פניה או תיסחט לכל צעקה, היא תמצא מהר מאד את דרכה החוצה..)

ובכלל אפשר לדייק, 'נשיות' לא שווה לנכנעת/לחיצה/סמרטותה/לא יודעת לעמוד על שלה. ממש לא. נשיות היא הגדרה שונה לגמרי. (תלוי עד כמה את פמיניסטית)

בעייני הבעיה שונה, וקיימת בעיקר במגזר החרדי - קרי בוגרות סמינר, שגדלו בתוך חממה ואילפו אותם להגיד 'כן, כן' לכל אחד, ובטח לא להתעסק יותר מידי עם גברים.
אז אם מגיע לקוח, חייבים להגיד מהר 'כן, כן', העיקר לסגור מהר את השיחה...
מה שבטוח מהניסיון בשטח, רוב הנשים שיוצאות לחיים, משילות אט אט את המעטפת הזאת, וחוזרות להתנהגות סבירה ונורמלית.

עוד נקודה שההתנהגות הזאת מתבטאת: אופי, או בעיות ריגשיות.
בנ"א רגשיים (נכון שזה קיים יותר אצל נשים) או בעלי אופי לחיץ - מאותגרים יותר במקרים כאלו, ובאמת מומלץ שיעברו טיפול או קורס קצר שיוכל להועיל להם.

 

[לנדא]

@לנדא

הרעיון שהעלת מעניין, אך הוא לא מדויק בעייני.
כי אשה היא לא רק 'נשית' יש הרבה חלקים בחיים ששם היא יודעת לפעול כמו שצריך... למשל בחינוך ילדים, כמו הרעיון שהעלתי, אמא שנכנעת לכל גחמה של הילד שלה - יש לה בעיה.

תסכימי איתי שהתנהלות של מבוגר מול ילד ומבוגר מול מבוגר היא שונה לחלוטין???
לא רואה מקום בכלל להשוות בין צורות ההתנהלות האלו....

@לנדא
עוד נקודה שההתנהגות הזאת מתבטאת: אופי, או בעיות ריגשיות.
בנ"א רגשיים (נכון שזה קיים יותר אצל נשים) או בעלי אופי לחיץ - מאותגרים יותר במקרים כאלו, ובאמת מומלץ שיעברו טיפול או קורס קצר שיוכל להועיל להם.

כמו שכתבתי- אכן- הנקודות שהעלתי נובעות מרגשיות.
ומשימוש "לא מתאים לסטואציה" / "לא נכון"? / "לא שקול" ברגש....
כידוע- בעולמנו אחוזי הנשים ה"רגשיות"
מול אחוזי הגברים ה"רגשיים" אינו ממש מאוזן.
כך שבדיוק על כך- דיברתי....
על ההבדל בין הרגשיות הנשית- לחוזק הגברי.
אך-
לדעתי (הלא פמינסטית) כדאי מאד מאד לנשים לשמור על רגשיותן ....
החשובה לנשיותן ולא לוותר עליה
או "לטפל בה לטובת העסק"
וממילא נובעת דעתי דלעייל...
(וכן ובוודאי - לעקוף אותה במקרים בו היא לא מתאימה להתנהלות ופוגעת בהן- כמו שהצעתי)

 

[חויד]

תסכימי איתי שהתנהלות של מבוגר מול ילד ומבוגר מול מבוגר היא שונה לחלוטין???
לא רואה מקום בכלל להשוות בין צורות ההתנהלות האלו....

אני מסכימה על דבר אחד, שאשה שיודעת לעמוד על שלה גם מול ילד, יש לה את התכונה האסרטיבית - והיא יכולה למנף אותה לעסק.
בבית היא יודעת יפה מאד להתנהל 'קצר', ולא תמיד באופן הכי 'רגשי' או 'נשי', אז התכונה הזאת קיימת אצלה באופן טבעי, רק שזה מגיע לעסק פתאום היא מתביישת ולא יודעת מה ואיך להגיב.
זה אותו עיקרון, פשוט תהפכי את היוצרות בבית תשאירי את ההנהלות הרכה ובעסק תתנהלי כמו שצריך.

ושוב אנשים עם בעיות רגשיות או אחרות, זו בעיה שונה. ומומלץ לטפל.

מעניין לבדוק כמה נשים באחוזים אכן מוגדרות 'כרגשיות'.

ואם תשאלי אותי, אני לא רואה בהגדרה 'רגשית' ערך נעלה שיש לשמר... לרוב יש לטפל בו.
(אם את מדברת על להיות מכילה, רכה, מקשיבה, מבינה וכו' זה נושא אחר. אין קשר לרגשי, ועליהם אני ממליצה לשמר לכל תחום בחיים, גם מול הלקוח )

 

[ט תהילה]

הי, לנדא, חיכיתי שתגיבי
ותודה רבה על תשובתך המחכימה....

אני דווקא ממש מסכימה עם שיטתך,
ואני בבית יכולה להיות קצרה מאוד וחותכת עם הבנות שלי,
והייתי גם מורה, ושם הייתי קצרה עד הסוף-----

אבל, כן,
בעולם העסקים, ובעבודה מול גברים שהם אנשי עסקים,
העבודה קשה יותר.
יש לי לעיתים תחושה כאילו הלקוח הוא זה שקובע את כללי המשחק,
הוא כאן הבוס, ואני עד גבול מסוים אצורה לציית..

אני לא סתם מרגישה את זה,
עבדתי עד עכשיו עם בנ"א קשה מאוד שלא הצליח לרגע לקלוט
שאני הבוסית, אני זאת שנותנת שרות, ואני זאת שיחליט מה וכמה ומתי
והוא הלקוח.

ואת צודקת שמסמכים כתובים הם פתרון נהדר,
אני בשלב מסוים לא הייתי עונה לטלפונים
אלא רק מתכתבת....

 

[לנדא]

(אם את מדברת על להיות מכילה, רכה, מקשיבה, מבינה וכו' זה נושא אחר. אין קשר לרגשי, ועליהם אני ממליצה לשמר לכל תחום בחיים, גם מול הלקוח )

מכלה, מבינה, רכה, אוהבת....
תנו כותרת?
אה. נכון, וואלה! רגשית!
על זה דברנו- וחזרנו לראש העניין....

 

[חויד]

מכלה, מבינה, רכה, אוהבת....
תנו כותרת?
אה. נכון, וואלה! רגשית!
על זה דברנו- וחזרנו לראש העניין....

לא.
בנ"א ריגשי - זאת בעיה.
אדם עם רגשות טובים - מעלה.
לחפש לך הגדרות?

 

[חויד]

ואני בבית יכולה להיות קצרה מאוד וחותכת עם הבנות שלי,
והייתי גם מורה, ושם הייתי קצרה עד הסוף-----

יפה, בדיוק מה שכתבתי

 

[צוות המשרד]

לא.
בנ"א ריגשי - זאת בעיה.
אדם עם רגשות טובים - מעלה.
לחפש לך הגדרות?

אותה הגברת
בשינוי (ואולי חוסר דיוק) ה'הגדרת'

 

[חויד]

אותה הגברת
בשינוי (ואולי חוסר דיוק) ה'הגדרת'

לא ממש.
אולי זה עניין של מינונים.
אדם שפועל מתוך רגשנות יתר, או שהרגשות מנהלות לו את החיים - זאת בעיה.
לעומת כל אדם נורמטיבי שיש לו גם רגשות, אך טובים ובמינון נכון.
אדם נורמטיבי כזה - לא אמורה להיות לו בעיות התנהלות בעסק או בבית, בכל מקום רגשות טובים נצרכים, רק החכמה לנהל אותם ולא הם אותך.
ואם כך, לא רואה כל קשר בין איבוד 'נשיות' או 'רגשיות' באופן החיובי והטוב, בעקבות ניהול עסק.

 

[צוות המשרד]

לא ממש.
אולי זה עניין של מינונים.
אדם שפועל מתוך רגשנות יתר, או שהרגשות מנהלות לו את החיים - זאת בעיה.
לעומת כל אדם נורמטיבי שיש לו גם רגשות, אך טובים ובמינון נכון.
אדם נורמטיבי כזה - לא אמורה להיות לו בעיות התנהלות בעסק או בבית, בכל מקום רגשות טובים נצרכים, רק החכמה לנהל אותם ולא הם אותך.
ואם כך, לא רואה כל קשר בין איבוד 'נשיות' או 'רגשיות' באופן החיובי והטוב, בעקבות ניהול עסק.

יש בזה,
לכן הוספתי בסוגריים חוסר דיוק..

 

[לנדא]

לא.
בנ"א ריגשי - זאת בעיה.
אדם עם רגשות טובים - מעלה.
לחפש לך הגדרות?

טפשי להכנס למלחמת הגדרות.
(במיוחד שבמילון "רגשית: הוא "באופן הקשור לרגש" או יש בו רגשות עזים" ולא שום דבר שמצביע על שימוש שלילי ברגשות)
בשבילך "רגשי" זאת בעיה?
אז תקראי לזה "נשית" תקראי לזה "מלאת רגש"
או לא משנה מה.

אך שלא תקראו לזה המסר שנסיתי להעביר הוא אחד:

יש נשים שמתקשות בתמחור בגלל תכונות "נשיות".
זהו.
פשוט מאד.
זאת העובדה בשטח.

הערה נוספת שהוספתי שלפעמים בנסניות ללמוד "לנהל את הלקוח" ולא "להתנהל על ידו":
הן מאבדות את החלק הנשי שלהן וזה פוגע בהן ובבית שלהן.
וכדאי לחשוב איך לעקוף את זה / לתת את הדעת לזה / לשים לב לזה / להשכיל לעשות הפרדה מוחלטת בינך כ"מנהלת העסק" לבין התנהלות הנשית בבית. וכו

 

[כוכב103]

אני חושבת לעצמי כבר הרבה זמן
שאם הייתי מעסיקה מזכירה החיים שלי היו נראים אחרת.

הרבה פעמים אני רוצה לבקש סכום מסויים ולא מצליחה.
אם מישהי היתה עומדת מול הלקוחות ברישמיות. מסדרת לי סדרי עדיפויות,
משערת ללקוח מתי העבודה תהיה מוכנה- ולא נתונה ללחצים וסחטנות.
ובעיקר מתעדת את כל שעות העבודה שנעלמות בלי תמורה. הייתי מרויחה הרבה יותר.

 

[כוכב103]

במחשבה נוספת- וממש ברצינות
אפשר פשוט להעסיק מזכירה משותפת אחת לכמה גרפיקאיות
שתקבל שיחות. תוציא שיחות. תיתן מחירים,
תתקשר בסוף היום לתעד כמה שעות עבדתי לכל לקוח ועוד כמה פונקציות חשובות.
בקיצור, שתהיה הפה שלנו.

 

[ט תהילה]

טפשי להכנס למלחמת הגדרות.
(במיוחד שבמילון "רגשית: הוא "באופן הקשור לרגש" או יש בו רגשות עזים" ולא שום דבר שמצביע על שימוש שלילי ברגשות)
בשבילך "רגשי" זאת בעיה?
אז תקראי לזה "נשית" תקראי לזה "מלאת רגש"
או לא משנה מה.

אך שלא תקראו לזה המסר שנסיתי להעביר הוא אחד:

יש נשים שמתקשות בתמחור בגלל תכונות "נשיות".
זהו.
פשוט מאד.
זאת העובדה בשטח.

הערה נוספת שהוספתי שלפעמים בנסניות ללמוד "לנהל את הלקוח" ולא "להתנהל על ידו":
הן מאבדות את החלק הנשי שלהן וזה פוגע בהן ובבית שלהן.
וכדאי לחשוב איך לעקוף את זה / לתת את הדעת לזה / לשים לב לזה / להשכיל לעשות הפרדה מוחלטת בינך כ"מנהלת העסק" לבין התנהלות הנשית בבית. וכו

את צודקת,
אבל יש דברים שפוגמים בי וביכולת שלי להפריד את היותי אשה מבעלת עסק,
כי בתור אשה ב"ה אני לא יכולה לענות ללקוחות בשעה 7:30 בערב (אא"כ אני יודעת שיש משהו חשוב)
בתור אשה אני לא יכולה לעבוד ברצף יותר מידי הרבה שעות,
אני יוצאת לח. לידה וכו'.

הדברים האלו מעמידים אותי במצב של התנצלות,
מצטערת, השכבתי את הילדים, זה לא שעה שאני יכולה לענות עכשיו,
אני מצטערת אני עובדת כבר 7 שעות ברצף התינוקת שלי חייבת לאכול. אני כרגע בהפסקה.
מצטערת, הערב הזה אני לא יכולה להיות זמינה עד לפנות בוקר

וכך יוצא מצב שאני, שאמורה לנהל את הלקוח,
מוצאת את עצמי מתנצלת,
ואז אני מתקפלת

עצם זה שאני אשה, וב"ה אמא
והאדם שמולי הוא איש עסקים שרק העסק שלו עומד בראש מעייניו,
אני בעמדה נחיתית