שיתוף - לביקורת נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר

[אי פה אי שם]

"נו ברור, זה הכל מכור מראש. רק ביידן ייבחר ויגיע החיסון. ברור, רק יגיע החיסון ופתאום כל הממשלות יאשרו את זה ללא פיקוח ואישורים. בטח, רק אתמול הייתה קורונה ופתאום שום דבר. נראה לכם? זה הכל כסף. ורק כסף".

"מי מאמין להם? תקרא רופאים מחו"ל שכותבים על פגיעות ארוכות טווח. אף אחד לא יספר לך על זה. זה הכל בלוף. תפתחו קצת את העיניים, אתם לא מבינים שיש פה חברות ענק שיש להם עניין לחסל את הקורונה ויחד עמה את כל אוכלוסיית העולם?"


ברוכים הבאים - כדור הארץ שלהי 2020.

כל הגדול מחברו חשדנותו גדולה הימנו. כל בר דעת חושף שחיתויות. וכל כדור יורה. יורה על מנת להרוג.

אמת, שנה קשה עברה עליו, על עולמנו. אפשר להבין אותו. עייף. מתוסכל. מפוחד מן המחר שיגלה לו על שלשום. מת לחיות ובפועל מרגיש כיצד הוא חי בשביל למות.

האמנם? אמת שכל כך הרבה רוע הצליח לשלוט עליו? כל כך הרבה מן השקר והכזב מתנחל לו בשלווה. כאן בכדי להשאר?


שאלת קיומו הטרידה רבות מיום בריאתו את דייריו. אותם אלה שטעמו מעט מן הדעת. הציקה לא נתנה מנוח. אך דבר אחד היה ברור להם, לכולם. המאמינים ושאינם - מטרתו העילאית, הראשונה בסדר העדיפויות. זאת שעליה אין עוררין היא - ההמשכיות. קיום החיים עצמם, מדור דור.

כל בן אנוש שדרך על כדורנו ידע כי עליו לפעול על מנת לייצר חיים. אם לא ממנו עצמו אז לשמר על הקיים. ומי שלא הכיר בזה, נפלט. זז הצידה.

מאז ומעולם טרחו ועמלו הבריות כל חייהם על האדמה על סוגי משימות ופעולות שונים. אך בפועל תכלית אחת להם - מטרת שליחות או צורך שיביאו וימשיכו חיים. חיים טובים יותר. חיים ארוכים יותר.

גם מוסלמים אדוקים ובזויים אשר רצחו ועל מנת לרצוח כל איש אשר לא האמין בדרכם ובמנהיגיהם, ראו זאת כצורך לשמר על הקיים ולא למחותו. גם הנוצרי הארור שחרבו שיספה גרונות לרוב, באמת חשב כיצד דואג הוא בידיו לעתיד מבטיח וטוב יותר. בדרכו שלו הוא, לפי אמונתו ושיטתו.

מעולם לא קם אדם אשר תכליתו האחת והיחידה הייתה להחריב את סביבתו, למחות כל זכר שמזכיר גוף אדם נושם. לא היה. אולי כן, סובלים מסכיזופרניה תמיד היו, אך לבטח דאג מי שדאג לאשפזם או לסלקם במיידי, ושוב על מנת לדאוג לחיים שימשיכו.

איננו יודעים הכל על העבר. יודעים אנו מעט מן המעט. אך דבר אחד אנו יודעים ברור - הסיבה לקיומנו תלויה בכל הדורות שקדמו לנו. 6,000 שנה כמעט. למרות הכל, אולי בגלל הכל מסוגלים אנחנו בעצמנו לבנות את ההמשך.

כסף? כבוד? תאוות וסיפוקים? תמיד היו. הו, הו, היו. בלעדיהם לא היה דבר. דבר שיתן תמריץ ועניין לעשות משהו. להמשיך הלאה.

העולם במאה השנים האחרונות השתנה פלאי פלאים. הטכנולוגיה נגסה בו במהירות. והתאבון רק גדל עם השנים. העולם אף הצליח לייצר סוף סוף את נשק יום הדין, זה שיכול להשמידו במחי יד. בלחיצת כפתור.

וראו זה פלא - הנשק, זה שמימות הבל התפתח בשלל צורות וגוונים. זה שתפקידו העיקרי תמיד היה ליטול חיים. הצליח לגרום ההפך הגמור. העולם בשנת 1900 מנה 1.6 מיליארד איש, מאה שנה קדימה בשנת 1999 המספר כבר אחז על 6 מיליארד, ובשנת 2017 על 7.45. נכון קצב ההכפלה התמתן הרבה יותר בשנים האחרונות, אך לא מתוחלת חיים נמוכה, אדרבה זאת המשיכה לטפס, הסיבה העיקרית היא מפני שכמות הפיריון פחתה.

כיצד נסביר זאת? כיצד עולמנו הנקרא בפי כל ילד 'עולם השקר' מצליח לבסס את עצמו בכזאת הצלחה? הרי העושר הכללי בסה"כ מתנקז יותר ויותר אצל מעט מן המעט באוכלוסיה. והם ודומיהם וודאי יכולים להשתמש בו לרעה. להשתיל שבבים, לטעת חייזרים?!

כיצד האפשרויות הרבות שהתפתחו בדורנו להזיק/להרע/להפחיד אינם מנוצלים בהצלחה?

התשובה היא פשוטה - כח הקיום. הכח שחזק מכל דבר אחר. הכח שנותן לאמת לגבור פעם אחר פעם על השקר.

ואם תשאלו אם כן היכן באמת מונח השקר? זה שעליו חונכנו מלידה? זה שרבים עמלים לחפש מבוקר עד ערב?

לא יודע אם צריך כבר לענות על כך. אתם הרי כנראה יודעים כבר לבד.

- השקר הטוב ביותר הוא לומר כי האמת אבודה.

 

[RACHELIZ]

מעניין...

 

[.כותבת.]

הקטע כתוב בצורה מעניינת ומושכת, אבל אני חולקת עלייך לחלוטין בחלק גדול מהעניין.

מאז ומעולם טרחו ועמלו הבריות כל חייהם על האדמה על סוגי משימות ופעולות שונים. אך בפועל תכלית אחת להם - מטרת שליחות או צורך שיביאו וימשיכו חיים. חיים טובים יותר. חיים ארוכים יותר.

גם מוסלמים אדוקים ובזויים אשר רצחו ועל מנת לרצוח כל איש אשר לא האמין בדרכם ובמנהיגיהם, ראו זאת כצורך לשמר על הקיים ולא למחותו. גם הנוצרי הארור שחרבו שיספה גרונות לרוב, באמת חשב כיצד דואג הוא בידיו לעתיד מבטיח וטוב יותר. בדרכו שלו הוא, לפי אמונתו ושיטתו.

מעולם לא קם אדם אשר תכליתו האחת והיחידה הייתה להחריב את סביבתו, למחות כל זכר שמזכיר גוף אדם נושם. לא היה. אולי כן, סובלים מסכיזופרניה תמיד היו, אך לבטח דאג מי שדאג לאשפזם או לסלקם במיידי, ושוב על מנת לדאוג לחיים שימשיכו.

המוסלמים, הנוצרים והנאצים רצחו בגלל ש"הלכה היא בידוע שעשיו שונא ליעקב", רובם הגדול רצחו כי היו נבערים, מטומטמים או שיכורים, הם רצחו בתאוות רצח, הם רצחו כהתפרקות, הם רצחו כדי לפרוק על היהודים את קשיי חייהם, הם רצחו כי הם היו מושחתים מן היסוד.
לומר שאלו שתכליתם הייתה להחריב את סביבתם הם סכיזופרניים - זה מרגיש כחוסר כבוד לאבותינו שנרצחו על קידוש ה', כשבעיניים של רוצחיהם בערה אש השנאה והחיתיות. ורבות כבר דנו על כך בנושא השואה. הדעה המכרעת היא שהיטלר ושאר ה"המנים" - לא היו חולי נפש. ואסור להגדירם ככאלו.
ייתכן כי היו בודדים שאכן האמינו כי היהודים הם אלו שהורסים את העולם, ויש להורגם, אך אנו יודעים כי השורש של זה זו השנאה. כי למה ישב היטלר יום אחד והחליט לכתוב את ספרו הדוע לשמצה? סתם כך ישב בגינה והגה במוחו ופתע עלה לו הרעיון שבעצם העם היהודי צריך להימחות מעל פני האדמה??
הוא שנא את יעקב, כמה שנא... ומשם התפתחה התאוריה וכל השאר...
והכפריים הנבערים שבאמת האמינו שאם יהרגו את היהודים ייעלמו צרותיהם - לא עשו את זה ממקום חושב ומשכיל, הם עשו את זה לאחר שלשה בקבוקי וודקא, והסתה נוראית, הם יצאו משולהבים בשיגעון, והטירוף הוא זה שהניף את חרבם וקרע את לב עמינו, לא המחשבה והרצון להציל חיים ועולמות.

שאלת קיומו הטרידה רבות מיום בריאתו את דייריו. אותם אלה שטעמו מעט מן הדעת. הציקה לא נתנה מנוח. אך דבר אחד היה ברור להם, לכולם. המאמינים ושאינם - מטרתו העילאית, הראשונה בסדר העדיפויות. זאת שעליה אין עוררין היא - ההמשכיות. קיום החיים עצמם, מדור דור.

כל בן אנוש שדרך על כדורנו ידע כי עליו לפעול על מנת לייצר חיים. אם לא ממנו עצמו אז לשמר על הקיים. ומי שלא הכיר בזה, נפלט. זז הצידה.

צר לי לחלוק עלייך בשנית - המאמינים יודעים כי המטרה העיקרית היא - לעשות רצונו יתברך, גם במחיר החיים.

ואם תשאלו אם כן היכן באמת מונח השקר? זה שעליו חונכנו מלידה? זה שרבים עמלים לחפש מבוקר עד ערב?

לא יודע אם צריך כבר לענות על כך. אתם הרי כנראה יודעים כבר לבד.

- השקר הטוב ביותר הוא לומר כי האמת אבודה.

המשפט יפה, באמת יפה, אם הייתי שומעת אותו סתם ביום בהיר ייתכן שהייתי מחייכת וממשיכה הלאה, אבל בהקשר הזה.. השקר הוא לא טוב, קודם כל, והיכן באמת מונח השקר? זה שעליו חונכנו מלידה?
אני חונכתי על כך שהוא קיים בכל מה שמנגד לה' ולתורתו.


הבנתי את קו המחשבה ואת רוח הדברים, קצת קשה לי עם העניין של מאמרים שכתובים על ידי אדם שומר מצוות (וגם בכלל בעצם...) ומנותקים מעולם היהדות לגמרי, מעולם המושגים היהודי. זה דבר שאמור להתבטא כל הזמן, בכל רובד ועניין.. זה הבסיס.. לא מחייב שזה מבטא את מה שאת, יכול להיות שזה כן בעצמותייך והתאמצת לכתוב בלי הדברים האלו, ובאופן כללי - יש מגמה כזאת בציבור שלנו.. אבל אין לה מקום לדעתי.
זה מקווה שתקראי את הדברים ברוח טובה.. אני באמת נהניתי מצורת הכתיבה - כרגיל במה שאת מעלה, אבל עם התוכן, הפעם לא הסכמתי.

 

[אי פה אי שם]

הקטע כתוב בצורה מעניינת ומושכת, אבל אני חולקת עלייך לחלוטין בחלק גדול מהעניין.

קודם כל תודה על התגובה המפורטת. שנית כל, תיקון טעות - 'עליך'.

ולגופם של דברים - ההגיגים הללו נכתבו כנחשול מתפרץ למול הבלים הנשמעים יום יום שוב ושוב ושוב. ועל כן נשפכו הם הדברים אופן ועוד אופן כערוץ מחשבה אלנטרנטיבי. אפשר וודאי גם לחלוק עליהם. למהדרין ולכתחילה.

אתחיל עם המצווה הראשונה שבתורה זאת שנתחייבו בה גם בני נח וכל ברואי עולם - מצוות פרו ורבו. כי לא לתהו בראה. לשבת יצרה. ממנה מוכח כי תכלית קיום העולם הוא כפי שנכתב - ההמשכיות. למאמינים ולשאינם.

אמת, הלכה קדומה היא כי עשיו שונא ליעקב. הלכה והם מורין כן. אך בל יתכן לומר כי גזרת שמים זו ניתנה כהיפך תכלית העולם. תכלית קיומו. להיפך - נתלבשה הלכה זו בתוך טבעיות החיים. ודור דור בתורו יצר את התירוץ הקיומי שיצדיק את מעשי הזוועות שנעשו בו. וודאי ליהודים תחילה, אך גם גוי אל גוי ואיש ברעהו.

מופרך לומר כי בקבוקי וודקה פשוטים הם שרוצצו גולגולות עלי סלע. ומשולל לומר כי אנשים נטבחו סתם בשל רצון של רצח רגעי. אין חולק כי השנאה לעיתים עיוורה כל היגיון שניסה להשתלט ולשווא. אך בבסיס של הבסיס הייתה דרך ואמונה כי ע"י הרצח תבוא הישועה. וכל מאמין מוסלמי או נוצרי התחנך כל חייו כי היהודים המה הבעייה של כל חייו. בעיית הבעיות.

אך לא כוונתי דווקא לגורל היהודים בין שבעים הזאבים. כוונתי בעיקר היא להביע דעה לכך שהאמת תמיד בסוף מנצחת. אילו עולמנו היה מושתת על שקר לא היה הוא יכול להתקיים יותר מכמה דורות בודדים. ורק לחידוד הדברים - הבה נתאר לעצמנו כמטפאורה בניין הנבנה על שקר. היזם ששיקר לקבלן, הקבלן ששיקר לפועל, והפועל ששיקר לדייר. בנין כזה עובדתית לא יוכל לשרוד וסופו לקרוס כמגדל קלפים.

נכון, עולם השקר הוא עולמנו שמולבש בכל מיני מלבושים של שקר. תמיד חושב אני כי בשונה מהיום שאנשים נרצחים בפתע פתאום משלטים רחוקים ומפרצופים מכוסים, קין שעמד מול הבל אחיו, הביט אל תוך עיניו בשלווה ולחש לו "הבל אחי מבין אתה כי איננו יכולים לחיות יחדיו, זוז מדרכי ולך נוח בשלום על משכבך".. - זוהי גם אמת גלויה שהייתה פעם וכיום אין להשיגה. בעבר הרחוק יכלו הבריות לומר זה לזה בפשטות "שונא אני אותך", "אוהב אתה אותי". מה שהיום אחד בפה וחמישה בלב. הכל היום אינטרסים ומניעים אפלים. כולם רוצים בטובתך.. כולם חפצים בשלוותך.. פרסום. מיתוג. שיווק. זהו השקר הגדול. השקר שאנו חיים בו יום יום. נכון, במבחן התוצאה הביאה דרך זו את העולם להתקדמות מטאורית. אך זהו גם השקר הגדול ביותר שנותן לך להבין כי רק דרכו תוכל להצליח. בדרך למטרה - שקר כפי יכולתך. תאכל לפי שקריך.

אולם, וזו בעצם הנקודה הסופית, בתוכו - בסך הכללי, פועלת בו בעולם - אמת. אמת של קיום. אמת של נצח. כל אחד והאמת שלו. כל אחד והאמת שבשבילו. ועם ישראל הנקרא גם 'עם הנצח' הצליח לשרוד יותר מכל אומה אחרת. וללא ספק כי בסוף האמת שלו תמיד ניצחה. האמת שלו תמיד הוכיחה את עצמה.

שורה תחתונה - לבוא ולהפנות אצבע מאשימה כביכול נרקחים להם בעולם מזימות אפלות בדרך להשמדה טבעית, אתם יודעים כיצד נהוג לסמן על הרקה.. עכשיו גם אפשר לתרגם את זה.

סליחה על האריכות והחפירות. אך הקורונה פשוט דאגה למלאות את הבטן בשנה האחרונה ללא רחם.

 

[מגבת]

כל החששות מחיסון אינן נובעות רק מהשאלה הם רוצים להשמיד בני אדם או להציל אותם.
אלא גם משאלת סדרי עדיפות של מפתחי החיסון.

לכאורה, הם עלולים לשאול את עצמם בקלות.
האם נכון להקריב כמה מליוני חיים בדרך לגאולה העולם כולו מהמגפה או להיזהר יותר כי החיים מקודשים?
או לחילופין,
האם נכון לסכן חיים של בני אדם כי התוצאות לא משו משו, או שאין ברירה והחיסון הזה זה הרע במיעוטו גם אם הוא יגרום לאי אלו מקרים והתרחשויות.
סדרי עדיפות הן דבר עדין ורך הרב יותר. ולסולם ערכים עקום יכולה גם להיות הצדקה מוסרית ( המתת חסד למשל)