שיתוף - לביקורת נקודת השבר

הזדמנות · 31/1/22

כל אדם יושב
על השבר
הסורי-אפריקני
ובאיזה יום
הלוחות
מיטלטלים
והרצפה
נשמטת
תחת רגליו
ומתוך הסדק
הוא נושא
איזו תפילה

שלחן עורך · 31/1/22

אשמח ל @הזדמנות להחכים ולהבין בעומק הנכתב.
אין כאן חריזה ניכרת, ולא נרשמה כאן מנגינה.
יש משהו מעבר?

הזדמנות · 31/1/22

נכתב ע"י שלחן עורך:
אשמח ל @הזדמנות להחכים ולהבין בעומק הנכתב.
אין כאן חריזה ניכרת, ולא נרשמה כאן מנגינה.
יש משהו מעבר?

אני לא כותבת שירה
אינני יודעת מהי
חסרת חוש לחרוזים
או אוזן מוזיקלית
אני רק משרבטת
אי אלו מילים
פעמים בצורה יזומה
ופעמים אחרות
מילים מבפנים
שמסתדרות
מעצמן
בשורות
קצרות

AtArA R · 31/1/22

נכתב ע"י שלחן עורך:
יש משהו מעבר?

סוג של שירה מודרנית. רעיון יפה, יומיומי ונוגע, שמנוסח בצורת שיר-ללא-שיר.
מאפיין השירה היחיד שזיהיתי הוא חזרה-

נכתב ע"י הזדמנות:
ובאיזה יום

נכתב ע"י הזדמנות:
איזו תפילה

שזה מה שהופך את זה ליפה, לטעמי כמובן.

שלחן עורך · 31/1/22

נכתב ע"י הזדמנות:
אני לא כותבת שירה
אינני יודעת מהי
חסרת חוש לחרוזים
או אוזן מוזיקלית
אני רק משרבטת
אי אלו מילים
פעמים בצורה יזומה
ופעמים אחרות
מילים מבפנים
שמסתדרות
מעצמן
בשורות
קצרות

ניסיתי אכן לקרוא את אותו התוכן, ללא מעבר שורה בין מילה למילה...
כך זה יוצא..
"כל אדם יושב על השבר הסורי-אפריקני ובאיזה יום הלוחות מיטלטלים והרצפה נשמטת תחת רגליו ומתוך הסדק הוא נושא איזו תפילה" (@הזדמנות פרוג 31/01/2022)
חזק. לא?!

נ. גל · 31/1/22

אודה ואתוודה:
לרוב אני לא מחבבת שירה מודרנית, למרות שאני כותבת אותה לא מעט.
בעיקר בגלל השורות הקצרות מדי, שמרגישות לי כאילו התקלקל למישהו מקש הרווח ולכן הוא עובר שורה כל מילה.
כאן, דווקא המבנה הפך את הקריאה למהנה בהחלט.
תודה על השיתוף!