נקודתיים ופסיקים לפני ציטוטים.

[שבלונה]

בפסקאות בתוך ספר שסגנון הכתיבה שלו בשאיפה להיות כמה שיותר "זורם",
בקטעים המציגים דו-שיח או מובאות, לדוגמא:

"כאשר משה עומד מול קורח, הוא אומר “וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בְּזֹאת תֵּדְעוּן, כִּי ה‘ שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל-הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה...""

או

"לבסוף לאחר שיצאו כולם, אמר הרב לרבנית “אני גמור!“"

או

"מובן שאף אחד לא יכול לעשות חשבונות כאלו, כי מי יכול לעמוד במבחנים כאלו, ל“ע! אומרת הגמרא “הורדוס עבד בית חשמונאי היה, נתן עיניו באותה תינוקת (מבית חשמונאי)."

-------

האם בכל הקטעים האלה נכון "לחתוך" את המשפט בפסיקים/נקודות או אפשר ונכון לתת לטקסט לרוץ בשטף שלו?

 

[בראש מילה]

אינני יודעת לגבי הכללים בנושא, אך לטעמי האישי, הוספה של נקודתיים או פסיק אינה גורעת כלל מהשטף אלא להיפך, מסייעת לכתיבה להיות ברורה יותר ולכן שוטפת יותר.

 

[תלמידים]

יפה אמרה 'בראש מילה', כל מילה נוספת מיותרת!

 

[מירה כ]

עד כמה שידוע לי, בתוך ציטוט לא שמים שוב גרשיים אלא גרש בודד (כך קוראים לזה?), לדוגמא:
"לבסוף, לאחר שיצאו כולם, אמר הרב לרבנית: 'אני גמור!'"
הוספתי גם פסיק ונקודתיים שהיו חסרים שם.