12:28 זו שעה תקועה.
לא מידי מוקדם בשביל ללכת להכין קפה ולא כמה דקות בודדות שאפשר כבר להתארגן למנחה. צריך לסחוב וזהו.
מולו עיניים מזדרחות: עכשיו תראה איך הסברא שאמרת בתחילת הסדר מדוייקת בלשון של התוס'.
לברנר הזה יש מרץ עד השניה האחרונה. הוא עצמו כבר לא זוכר איזה סברא אמר. זה היה לפני יובלות ושש כוסות קפה.
אוף. הרב ברנשטיין הגיע. שוב פעם הוא יסחוב את מנחה והלך על הטרמפ. מה הוא אשם שאבא שלו נפטר?
יש איזה התרחשות ליד הלוח מודעות. מעניין. זה נראה יותר מסתם מודעה על ברית/קידוש.
"אני הולך להביא משנה ברורה", הוא זורק לברנר שלא ממין הטענה, ורץ החוצה. מה הקשר משנה ברורה לבבא מציעא.
הודעה חשובה
בס"ד עקב העיכוב במתן המילגות והמצב הכלכלי הקשה תתקיים ביום חמישי הקרוב נסיעה לקברו של "הירקן" זצ"ל בכפר סייארה (בליווי מאבטח). התפילה תערך על פי סדר הסגולה שנתגלתה זה מקרוב: הקפת הציון ג"פ, נתינת ג' פרוטות לצדקה, ואמירת פרשת המן מקרא תרגום ומקרא, זכר למן שהיה עטוף בטל מעל ומתחת.
תפילת שחרית כותיקין בקבר רבי מאיר בעל הנס, פת שחרית (להביא מהבית), ומיד לאחר מכן ניסע למעמד התפילה.
אברכים המעונינים להשתתף יפנו לר' שמחה שאלטר.
דמי השתתפות 30₪.
בברכת מבור דלות דלנו.
תמיד הוא מחוץ לנייעס. איך הוא אפילו לא הרגיש שמתכננים כזו נסיעה.
כדאי בכלל? זה אומר לקום ממש מוקדם. מצד שני זו חוויה, חוויה רוחנית שהנאתה בצידה.
למחרת התברר שאין ביקוש כל כך גדול. למעשה אפשר להסתפק בספייס וואגן של אלימלך. הוא הצטרף.
דממה ברכב. נחירה תועה מנסרת את השקט. המאבטח. זה האחרון אינו אלא השומר בבית יעקב שהעדיף להצהיר על סיק ולהרוויח יום עבודה מן הצד. יהודי פשוט מאוד. "שמח לסעת לשני הצדיקים", כפי שהתבטא קודם שנרדם. ראש הכולל מעיין בספר כשהוא נעזר בנורה מיניאטורית. כבר היה הדיון הצפוי על ברכת התורה, כבר הזכירו את הרבי עקיבא אייגר, כבר הוחלט שאין בעיה. עכשיו שקט. זמן לחשוב - או לישון.
שקט חשוד קידם את פניהם.
מה הפשט? רבי מאיר אצלם מתחת לאף והם לא באים לשחרית? חשבתי שיהיו כאן עשרות מניינים. ראש הכולל, מייד אין בני ברק, נבוך ומוטרד. ואיפה נשמע קריאת התורה?
טלפון לאחראי. הוא בדרך. לחכות?
שאלטר נתקף בקוצר רוח פתאומי.
לא לחכות. כבר נשמע באיצקוביץ. נספיק. וחוץ מזה יש כאן רק ספר תורה ספרדי שזה קצת בעיה עם היו"ד ההפוכה בצדיק. ראש הכולל הנהן בהבנה והשאר שתקו כדי לא להסגיר את בורותם.
שלושה בחורי ישיבה טרוטי עיניים שהופיעו משומקום ובקשו שיוציאו אותם בברכת התורה השלימו למניין.
הציון הק' בסייארה. מקיפים ג"פ. קופת צדקה שיזם זריז הניח במקום מבשרת להם שכל ההכנסות קודש לתחזוקת המקום. איזה הוצאות יש פה בכלל?
והעוימר עשירית האיפה הוא!
מסיים שאלטר בקול גדול וכולם משתתקים.
קול חיכוך צמיגים על חול נשמע מתקרב.
מ-ז-ר-ט-י. מפענח שלמה את האותיות האנגליות המחוברות. מהמזרטי יורד יהודי שנראה כמו גביר אמריקאי אופייני.
ראש הכולל ממהר אליו. שלום עליכם ר' איד. עליכם שלום, עונה הגביר במבטא מודגש ונעמד במרכז הקבוצה.
אני רוצה מספר לכם מעשה ישועה שקרה לי, אותי, הוא מתקן עצמו מידית.
בסיפור ארוך הם נחשפים למעשה ישועה שקרה אותו בזכות הצדיק היקרן (הטעות במקור) כשמפעם לפעם גולדסטין מתרגם סימולטנית מושגים שנאמרו באנגלית.
ובזכות הצדיק השופט גלגל אותם לכל הרוחות ואילו אני יצאתי נקי מנכסי, מסיים הגביר בקול נרגש, והבטחתי שדבר ראשון אני מגיע להנה ומחלק לעשר אברכים כפליים דולרים כמנין "יקרן".
היות שהגביר לא היה בקי בניואנסים של הלבוש החרדי זכה גם המאבטח להיכלל בין האברכים.
בדרך חזור התפתח ויכוח סוער האם על האברכים לחלוק במתנה המפתיעה עם שאר חברי הכולל. מצד אחד, הם היו שלוחים של כל חברי הכולל, מצד שני, אף אחד לא רוצה להתחלק.
ורק שלמה ישב והרהר מחשבת פיגול על כך שחבל שהצדיק לא עסק בחיים חיותו ברתכות
לא מידי מוקדם בשביל ללכת להכין קפה ולא כמה דקות בודדות שאפשר כבר להתארגן למנחה. צריך לסחוב וזהו.
מולו עיניים מזדרחות: עכשיו תראה איך הסברא שאמרת בתחילת הסדר מדוייקת בלשון של התוס'.
לברנר הזה יש מרץ עד השניה האחרונה. הוא עצמו כבר לא זוכר איזה סברא אמר. זה היה לפני יובלות ושש כוסות קפה.
אוף. הרב ברנשטיין הגיע. שוב פעם הוא יסחוב את מנחה והלך על הטרמפ. מה הוא אשם שאבא שלו נפטר?
יש איזה התרחשות ליד הלוח מודעות. מעניין. זה נראה יותר מסתם מודעה על ברית/קידוש.
"אני הולך להביא משנה ברורה", הוא זורק לברנר שלא ממין הטענה, ורץ החוצה. מה הקשר משנה ברורה לבבא מציעא.
הודעה חשובה
בס"ד עקב העיכוב במתן המילגות והמצב הכלכלי הקשה תתקיים ביום חמישי הקרוב נסיעה לקברו של "הירקן" זצ"ל בכפר סייארה (בליווי מאבטח). התפילה תערך על פי סדר הסגולה שנתגלתה זה מקרוב: הקפת הציון ג"פ, נתינת ג' פרוטות לצדקה, ואמירת פרשת המן מקרא תרגום ומקרא, זכר למן שהיה עטוף בטל מעל ומתחת.
תפילת שחרית כותיקין בקבר רבי מאיר בעל הנס, פת שחרית (להביא מהבית), ומיד לאחר מכן ניסע למעמד התפילה.
אברכים המעונינים להשתתף יפנו לר' שמחה שאלטר.
דמי השתתפות 30₪.
בברכת מבור דלות דלנו.
תמיד הוא מחוץ לנייעס. איך הוא אפילו לא הרגיש שמתכננים כזו נסיעה.
כדאי בכלל? זה אומר לקום ממש מוקדם. מצד שני זו חוויה, חוויה רוחנית שהנאתה בצידה.
למחרת התברר שאין ביקוש כל כך גדול. למעשה אפשר להסתפק בספייס וואגן של אלימלך. הוא הצטרף.
דממה ברכב. נחירה תועה מנסרת את השקט. המאבטח. זה האחרון אינו אלא השומר בבית יעקב שהעדיף להצהיר על סיק ולהרוויח יום עבודה מן הצד. יהודי פשוט מאוד. "שמח לסעת לשני הצדיקים", כפי שהתבטא קודם שנרדם. ראש הכולל מעיין בספר כשהוא נעזר בנורה מיניאטורית. כבר היה הדיון הצפוי על ברכת התורה, כבר הזכירו את הרבי עקיבא אייגר, כבר הוחלט שאין בעיה. עכשיו שקט. זמן לחשוב - או לישון.
שקט חשוד קידם את פניהם.
מה הפשט? רבי מאיר אצלם מתחת לאף והם לא באים לשחרית? חשבתי שיהיו כאן עשרות מניינים. ראש הכולל, מייד אין בני ברק, נבוך ומוטרד. ואיפה נשמע קריאת התורה?
טלפון לאחראי. הוא בדרך. לחכות?
שאלטר נתקף בקוצר רוח פתאומי.
לא לחכות. כבר נשמע באיצקוביץ. נספיק. וחוץ מזה יש כאן רק ספר תורה ספרדי שזה קצת בעיה עם היו"ד ההפוכה בצדיק. ראש הכולל הנהן בהבנה והשאר שתקו כדי לא להסגיר את בורותם.
שלושה בחורי ישיבה טרוטי עיניים שהופיעו משומקום ובקשו שיוציאו אותם בברכת התורה השלימו למניין.
הציון הק' בסייארה. מקיפים ג"פ. קופת צדקה שיזם זריז הניח במקום מבשרת להם שכל ההכנסות קודש לתחזוקת המקום. איזה הוצאות יש פה בכלל?
והעוימר עשירית האיפה הוא!
מסיים שאלטר בקול גדול וכולם משתתקים.
קול חיכוך צמיגים על חול נשמע מתקרב.
מ-ז-ר-ט-י. מפענח שלמה את האותיות האנגליות המחוברות. מהמזרטי יורד יהודי שנראה כמו גביר אמריקאי אופייני.
ראש הכולל ממהר אליו. שלום עליכם ר' איד. עליכם שלום, עונה הגביר במבטא מודגש ונעמד במרכז הקבוצה.
אני רוצה מספר לכם מעשה ישועה שקרה לי, אותי, הוא מתקן עצמו מידית.
בסיפור ארוך הם נחשפים למעשה ישועה שקרה אותו בזכות הצדיק היקרן (הטעות במקור) כשמפעם לפעם גולדסטין מתרגם סימולטנית מושגים שנאמרו באנגלית.
ובזכות הצדיק השופט גלגל אותם לכל הרוחות ואילו אני יצאתי נקי מנכסי, מסיים הגביר בקול נרגש, והבטחתי שדבר ראשון אני מגיע להנה ומחלק לעשר אברכים כפליים דולרים כמנין "יקרן".
היות שהגביר לא היה בקי בניואנסים של הלבוש החרדי זכה גם המאבטח להיכלל בין האברכים.
בדרך חזור התפתח ויכוח סוער האם על האברכים לחלוק במתנה המפתיעה עם שאר חברי הכולל. מצד אחד, הם היו שלוחים של כל חברי הכולל, מצד שני, אף אחד לא רוצה להתחלק.
ורק שלמה ישב והרהר מחשבת פיגול על כך שחבל שהצדיק לא עסק בחיים חיותו ברתכות
נערך לאחרונה ב: