ניקוד קטע מרש"י

[נקדן]

בקטע רש"י זה ניקדתי את המילים המוארות בצורה של הדבר הידוע.

רציתי לשמוע אם כך גם דעת חברי הפורום הנכבד.
וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ.# בַּדְּפוּס הֶעָשׂוּי לוֹ, שֶׁהַכֹּל נִבְרָא בַּמַּאֲמָר, וְהוּא נִבְרָא בַּיָּדַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלט ה) $וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה$, נַעֲשָׂה בַּחוֹתָם כְּמַטְבֵּעַ הָעֲשׂוּיָה עַל יְדֵי רושם שֶׁקּוֹרִין קְוֶי"ן) בְּלַעַ"ז.

 

[אברהם]

1. שהכל נברא בְּמאמר
2. רֹשֶׁם
3. קוֹיִ"ן

 

[אפכא מסתברא]

לענ"ד: בְּידים, בְּחותם - בלי יידוע.

 

[חיטובים]

ואם כן צ"ל גם: בִּדְפוּס

 

[נקדן]

בקיצור, אין בדברים האלו אחדות דעות, ונראה שכל אחד לפי הבנת הנקרא שלו בענין, מנקד כהבנתו.

אני סברתי לנקד בידוע, ושותפי לעבודה חלק עלי, וגם כאן בפורום יש חילוקי דעות.

אני מודה שהחלק הכי קשה בעבודת הניקוד אצלי, זה החלק הזה של האם לנקד בידוע או לא.

 

[עדיאל]

בלע"ז בלי ניקוד, כמובן.

 

[חיטובים]

בלעז צ"ל עם ניקוד, ובלי ראשי תיבות.

זו מילה בעברית ובזמן חז"ל היא שימשה דווקא ליוונית.
"אמר רבי יונתן דבית גוברין ארבעה לשונות נאים שישתמש בהן העולם, ואילו הן: לעז לזמר, רומי לקרב, סורסי לאילייא [-קינה], עברי לדיבור. ויש אומרים אף אשורי לכתב".
ירושלמי מגילה א ה"ט.

החל מראשית הדפוס ועד לפני כ150 שנה השתמשו בגרשיים גם להדגשה ולא רק לראשי תיבות. בין היתר היו מדגישים את הלעזים בצורה כזו. וכמו שהמילה 'קוי"ן' אינה ראשי תיבות, כך גם לע"ז.

 

[אברהם]

בקיצור, אין בדברים האלו אחדות דעות, ונראה שכל אחד לפי הבנת הנקרא שלו בענין, מנקד כהבנתו.

אני סברתי לנקד בידוע, ושותפי לעבודה חלק עלי, וגם כאן בפורום יש חילוקי דעות.

אני מודה שהחלק הכי קשה בעבודת הניקוד אצלי, זה החלק הזה של האם לנקד בידוע או לא.

אני לא חושב שיש חילוקי דעות בפורום
אני כתבתי מה ששמתי לב בריפרוף, בלי להתעמק בכלל מפאת חוסר זמן שהיה לי, אבל אני מסכים לחלוטין עם איפכא מסתברא.
לגבי מה שכתב חיטובים אני דוקא מתלבט.

אבל ודאי וודאי שהכל לפי ההקשר!