ניקוד מה ראו

[אהרן2]

מה - בסגול או קמ"ץ?

 

[אפכא מסתברא]

בקמץ. וכי אין כבודו קורא במגילה "וּמָה ראו על ככה ומה הגיע אליהם"? (אסתר ט, כו)

 

[אהרן2]

המגיהה הכושל יופנה לאשכול.
תודה

 

[אפכא מסתברא]

המגיה הכושל או המגיהה הכושלת...

 

[חיטובים]

יש גם הרבה מה בסגול, כמו מה לעשות לך שאמר אלישע לשונמית, ועוד הרבה. אמנם היום מקובל בקמץ.

 

[אפכא מסתברא]

'מה' בסגול שלא לפני ה'ח'ע' קמוצות הוא יוצא דופן ולתפארת המליצה, ואינו כלל. הכלל הוא שניקוד 'מה' לפני ר' הוא בקמץ. אילו הופיע במקרא 'מה ראו' בסגול תחת המ"ם כי אז היה מקום לנקד כך, כשם שאנו מנקדים 'שאתה' בקמץ תחת השי"ן מאחר שהמופע היחיד בתנ"ך של הצרוף של ש+אתה הוא בקמץ, וכשם שאנו מנקדים את הביטוי 'פתח דבר' בצירה תחת הפ"א בגלל 'פתח דבריך יאיר' שבתהלים קיט. אבל אם גם בתנ"ך אין 'מה ראו' חורג מן הכלל - למה נחריגו בכח?

 

[חיטובים]

נושא הדביקות לתנ"ך בניקוד שנוי במחלוקת, והרבה מן החכמים סברו שעדיף לא להיצמד ללשון המקרא, (כגון בניקוד 'שאתה') מפני שלשון חכמים שונה מלשון המקרא.

[לא באתי לחלוק עליך ספציפית בניקוד מה ראו, וודאי איני בקי כמוך בכללים המדוייקים, אלא להעיר שבמקרא יש גם הרבה בסגול].

 

[אברהם]

נושא הדביקות לתנ"ך בניקוד שנוי במחלוקת, והרבה מן החכמים סברו שעדיף לא להיצמד ללשון המקרא, (כגון בניקוד 'שאתה') מפני שלשון חכמים שונה מלשון המקרא.

[לא באתי לחלוק עליך ספציפית בניקוד מה ראו, וודאי איני בקי כמוך בכללים המדוייקים, אלא להעיר שבמקרא יש גם הרבה בסגול].

אלה שסוברים שעדיף לא להיצמד ללשון המקרא (אשכנזים בד"כ), זה בדרך כלל דוקא ביוצאים מן הכלל ולא בכללים

(כתבתי בדרך כלל - מפני שיש מקרים בהם העדיפו הנוקטים בשיטה הנ"ל ללכת לא לפי הכללים, כשהכלל אינו ברור דיו, למשל בנושא הסמיכויות, שכידוע אותיות בג"ד כפ"ת לא מקבלות דגש בסמיכות, השאלה היא מה נקרא סמיכות, כי בתנ"ך סמיכות צריכה לבוא עם טעם מקף, למשל המילה לא כשלאחריה תבוא מילת ציווי "תעשה", "תגנוב" וכו' - לעיתים בא לאחריה מקף ואז האות הראשונה של המילה הבאה תהיה רפויה ולעיתים אין מקף - והאות תהיה דגושה. מכיון שבניגוד לניקוד אין לנו כללים ברורים לטעמי המקרא אלא רק מסורת, והניקוד מושפע מהטעמים במקרים רבים, לכן העדיפו לתת דגש בסמיכויות הנ"ל)