ניקוד המילה "מועט":

[לו יצוייר]

איך מנקדים את המילה "מועט"?

 

[כוכב הצפון]

איך מנקדים את המילה "מועט"?

מוּעָט

 

[כוכב הצפון]

שכחתי לציין שאם הכוונה למועט בעבר צריך להופיע פתח מתחת לע'.

 

[אברהם]

שכחתי לציין שאם הכוונה למועט בעבר צריך להופיע פתח מתחת לע'.

ואז המ' צריכה להיות בקובוץ, כך:

מֻעַט

 

[חיטובים]

אברהם, אולי באמת תלמד אותנו מהם הכללים, מתי נהפך הניקוד בין מלא וחסר.

 

[געוואלדיג]

לכאורה מֻעט חסר גם בהוה, אף על פי שנפל אחד משני הממי"ן (במקור - "מְמֹעָט"). ואם הוא שם במשקל גֻמָּץ ולא פעל, גם אז הוא חסר. אבל מוטב מלא, כי השרש הוא י.ט.ב.

 

[אפכא מסתברא]

אכן, כך - מֻעָט חסר ו' - ניקדו בימי נעורי הרחוקים, מהטעם שציין געוואלדיג, אבל כיום מופיעות במילון אבן שושן גם הצורה המלאה וגם החסרה כאפשרויות שוות ערך. ייתכן שהטיעון לצורה המלאה הוא דרישת העי"ן לתשלום דגש, אלא שבכל מקרה תוספת הו' אינה על פי שורת תשלומי הדגש.

 

[אברהם]

אפכא, גם בימי נעורייך הרחוקים הניקוד יכֹל להיות גם מוּעָט וגם מֻעָט, וכך הופיע גם במילון אבן שושן של שנת תשל"ה ואני מעריך שגם בתשכ"ו.

לגבי הפועל מֻעַט בעבר, תמיד יהיה בקובוץ (מלבד כמובן בכתיב חסר ניקוד, שאז תופיע ו' במקום הקובוץ)

 

[אפכא מסתברא]

לא שמרתי את המילון העתיק שלי (עוד מלפני תשכ"ו), אך נאמנים עלי דבריך... בכל אופן, בתקופה ההיא העדיפו את החסר על פני המלא. כתבנו בלי ניקוד 'בקר' ולא בוקר, 'מאד' ולא 'מאוד', 'הלא' ולא הלוא (הגם שהוא מופיע במקרא מלא פעמים רבות) וכל כיו"ב.
אגב, נהניתי מאוד משימושך בפועל "יכֹל".

 

[אברהם]

לא שמרתי את המילון העתיק שלי (עוד מלפני תשכ"ו), אך נאמנים עלי דבריך... בכל אופן, בתקופה ההיא העדיפו את החסר על פני המלא. כתבנו בלי ניקוד 'בקר' ולא בוקר, 'מאד' ולא 'מאוד', 'הלא' ולא הלוא (הגם שהוא מופיע במקרא מלא פעמים רבות) וכל כיו"ב.
אגב, נהניתי מאוד משימושך בפועל "יכֹל".

היום כותבים בּוֹקֶר?
פעם ראשונה שאני שומע את זה

גם "מְאֹד" עדיף לכתוב בלי ו'

 

[אפכא מסתברא]

לפי כללי הכתיב חסר הניקוד של האקדמיה יש לכתוב בוקר ומאוד, וידי כאבה מאד את השינוי הזה (לצורך 'ספרים חיצונים'...)

 

[אברהם]

לפי כללי הכתיב חסר הניקוד של האקדמיה יש לכתוב בוקר ומאוד, וידי כאבה מאד את השינוי הזה (לצורך 'ספרים חיצונים'...)

את מדברת על כתיב חסר ניקוד???
זה דוקא הגיוני וזה מופיע כך עשרות אם לא מאות פעמים בספרים שיצאו לאור מאות שנים לפני שנוסדה האקדמיה.