שיתוף - לביקורת נחשף: מונולוג מצמרר – לא תאמינו ממי

איש המילה הכתובה

כתיבה שהיא גדולה מסך מילותיה
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
נולדתי לפני שנים רבות במזרח אירופה, במדינה קפואה ודלת אמצעים. הורי שהביאוני לעולם ידעו עוני ומחסור רוב חייהם, וגם אם רצו להשקיע בי את המירב, הם לא יכלו להעניק לי מלבד בסיס מינימלי שבקושי אפשר לי להתקיים ולהצדיק את ייעודי בעולם.

סיפור חיי הביא אותי להיות הטיפוס האפרורי שאני עד היום. מופנם וחסר ביטחון עצמי. ואם כל זה לא מספיק, הרי ש"בורכתי" במראה חיצוני לא מזמין במיוחד; קירח עם אי קטן של שיער ג'ינגי' במרכז. נמוך ושמן/עגלגל, ובקיצור, גוץ.

וזה עוד לא הכול. אני סובל מלידה ממחלת שרירים נדירה שגורמת לגופי לרעוד באופן חסר שליטה, ולהפיץ ריח לא נעים בסביבתי.

המכלול הטראגי הזה מרחיק מאוד אנשים ממני ומותיר אותי בודד נורא. רבים מהם לא מתקרבים אלי, ויוצאים מהחדר כל אימת שאני בו. אפיזודה קיצונית במיוחד שחוויתי הייתה כאשר מישהו הקיא מלוא קיבתו, לאחר שהוא התחכך בי בטעות. את העלבון מאז אני סוחב עימי עד היום, ולא מצאתי לו מרפא ומזור.

למזלי יש אנשים טובים שכן אוהבים אותי, והם נותנים לי את הכוח להמשיך קדימה. לטענתם, למרות כל החסרונות שלי, הם מוצאים בי שילוב מיוחד של מתיקות וחריפות שאליו הם ממש מתחברים. האחרונים מזמינים אותי אליהם לשבתות וחגים, ונותנים לי מקום של כבוד ותחושת לגיטימיות שכל כך הכרחית לי.

המונולוג המטלטל שתורגם מיידיש-פולנית לעברית, נמצא בחנות דגים הרוסה שתפקדה לפני מלחמת העולם בקראקא-פולין, וחתום עליה לא אחר מאשר ה'געפילטע פיש'. המסמך שופך אור על סיפור חייו הקשה של המאכל שרבים לא מבינים את מהותו, ונותן לנו זווית ראיה שתעזור לנו לדון אותו לכף זכות ואולי אפילו לאכול אותו.
 

הטעם המושלם

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
חחחחחחח
מצרפת קטע טרי חמוד שכתבתי להצגה
מאיר נכנס הביתה עם הסל, מביא לה את הסל: "שלום, אמא הבאתי מהשוק גזרים בצל ודגים, את תכיני לנו געפילטע פיש לכבוד שבת?"

אמא עומדת במטבח ומבשלת. עונה לו: "כן מאיר הצדיק שלי, ותודה רבה שקנית."

עכשיו היא מסתובבת לילדים שבבית ומנסה להכניס קצת דברי תורה "אתם יודעים ילדים למה אנחנו אוכלים בשבת געפילטע פיש?"

נחמה: "אולי כי זה טעים ואוכלים אוכל טעים לכבוד שבת?"

מיכל: "ואולי כי זה מתוק ושיהיה לנו שבת מתוקה כמו שאוכלים בראש השנה תפוח בדבש?"

מלכה: "נראה לי שאוכלים געפילטע פיש כי אין בו עצמות, שלא נידקר מהעצמות."

אמא: "אתם ילדים צדיקים שלי, כולכם צדקתם, אבל אבא אמר לי פעם שהרב אמר לו שאוכלים געפילטע פיש שלא נצטרך להוציא את העצמות בשבת!"
 

איש המילה הכתובה

כתיבה שהיא גדולה מסך מילותיה
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
חחחחחחח
מצרפת קטע טרי חמוד שכתבתי להצגה
מאיר נכנס הביתה עם הסל, מביא לה את הסל: "שלום, אמא הבאתי מהשוק גזרים בצל ודגים, את תכיני לנו געפילטע פיש לכבוד שבת?"

אמא עומדת במטבח ומבשלת. עונה לו: "כן מאיר הצדיק שלי, ותודה רבה שקנית."

עכשיו היא מסתובבת לילדים שבבית ומנסה להכניס קצת דברי תורה "אתם יודעים ילדים למה אנחנו אוכלים בשבת געפילטע פיש?"

נחמה: "אולי כי זה טעים ואוכלים אוכל טעים לכבוד שבת?"

מיכל: "ואולי כי זה מתוק ושיהיה לנו שבת מתוקה כמו שאוכלים בראש השנה תפוח בדבש?"

מלכה: "נראה לי שאוכלים געפילטע פיש כי אין בו עצמות, שלא נידקר מהעצמות."

אמא: "אתם ילדים צדיקים שלי, כולכם צדקתם, אבל אבא אמר לי פעם שהרב אמר לו שאוכלים געפילטע פיש שלא נצטרך להוציא את העצמות בשבת!"
יפה מאוד. שותל את המסר ההלכתי בצורה טבעית וזורמת.
 

הטעם המושלם

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עניין השמות בהצגה המוזכרת כמעט ולא רלוונטי, השמות הם רק לנוחות לכן השתמשתי בשמות מוכרים, במיוחד שמדובר בהצגה שכתבתי למשפחה ספרדית...
 

נעה613

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
נולדתי לפני שנים רבות במזרח אירופה, במדינה קפואה ודלת אמצעים. הורי שהביאוני לעולם ידעו עוני ומחסור רוב חייהם, וגם אם רצו להשקיע בי את המירב, הם לא יכלו להעניק לי מלבד בסיס מינימלי שבקושי אפשר לי להתקיים ולהצדיק את ייעודי בעולם.

סיפור חיי הביא אותי להיות הטיפוס האפרורי שאני עד היום. מופנם וחסר ביטחון עצמי. ואם כל זה לא מספיק, הרי ש"בורכתי" במראה חיצוני לא מזמין במיוחד; קירח עם אי קטן של שיער ג'ינגי' במרכז. נמוך ושמן/עגלגל, ובקיצור, גוץ.

וזה עוד לא הכול. אני סובל מלידה ממחלת שרירים נדירה שגורמת לגופי לרעוד באופן חסר שליטה, ולהפיץ ריח לא נעים בסביבתי.

המכלול הטראגי הזה מרחיק מאוד אנשים ממני ומותיר אותי בודד נורא. רבים מהם לא מתקרבים אלי, ויוצאים מהחדר כל אימת שאני בו. אפיזודה קיצונית במיוחד שחוויתי הייתה כאשר מישהו הקיא מלוא קיבתו, לאחר שהוא התחכך בי בטעות. את העלבון מאז אני סוחב עימי עד היום, ולא מצאתי לו מרפא ומזור.

למזלי יש אנשים טובים שכן אוהבים אותי, והם נותנים לי את הכוח להמשיך קדימה. לטענתם, למרות כל החסרונות שלי, הם מוצאים בי שילוב מיוחד של מתיקות וחריפות שאליו הם ממש מתחברים. האחרונים מזמינים אותי אליהם לשבתות וחגים, ונותנים לי מקום של כבוד ותחושת לגיטימיות שכל כך הכרחית לי.

המונולוג המטלטל שתורגם מיידיש-פולנית לעברית, נמצא בחנות דגים הרוסה שתפקדה לפני מלחמת העולם בקראקא-פולין, וחתום עליה לא אחר מאשר ה'געפילטע פיש'. המסמך שופך אור על סיפור חייו הקשה של המאכל שרבים לא מבינים את מהותו, ונותן לנו זווית ראיה שתעזור לנו לדון אותו לכף זכות ואולי אפילו לאכול אותו.
לא חלמתי על הסוף אפילו, כבר התחלתי לרחם על היצור האומלל!
זאת פשוט הייתה סחיטה רגשית אכזרית מאין כמותה!
 

איש המילה הכתובה

כתיבה שהיא גדולה מסך מילותיה
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
לא חלמתי על הסוף אפילו, כבר התחלתי לרחם על היצור האומלל!
זאת פשוט הייתה סחיטה רגשית אכזרית מאין כמותה!
מתנצל. מקווה שבכל זאת עלה שם חיוך קטן בסוף.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק צח

א מִזְמוֹר שִׁירוּ לַיי שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ:ב הוֹדִיעַ יי יְשׁוּעָתוֹ לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ:ג זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ:ד הָרִיעוּ לַיי כָּל הָאָרֶץ פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ:ה זַמְּרוּ לַיי בְּכִנּוֹר בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה:ו בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יי:ז יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:ח נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ:ט לִפְנֵי יי כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים:
נקרא  4  פעמים

אתגר AI

ותשובה ותפילה וצדקה • אתגר 111

לוח מודעות

למעלה