נוסח ספרד

[אישיות]

שאלה דחופה לידענים בלבד:
מדוע החסידים מתפללים בנוסח ספרד? (ולא בנוסח אשכנז- כמתבקש לפי המוצא)

 

[מאן דאמר]

כמה שזכור לי, זה לאו דווקא נוסח ספרד, אלא נוסח האר"י. זכור לי גם משהו שהאר"י אמר שנוסח ספרד הוא יותר קרוב על דרך האמת. משהו כזה.

 

[חיטובים]

החסידים שינו לנוסח האר"י, (שהוא קרוב לנוסח הספרדי, אך לא זהה), על פי כתבי האר"י. בכתבי האר"י לא כתוב שהנוסח הזה יותר קרוב מהאחרים לדרך האמת, אלא שאף אחד לא ישנה מנוסחו כי הנוסחים מתאימים לפי השבטים ושמא הוא מתפלל בנוסח המתאים לשבטו.
האימרה הידועה על י"ב שערים בשמים ונוסח זה הוא השער הכללי לא נמצאת בכתבי האר"י אלא בספרי חסידות בשם המגיד ממזריץ'.

 

[געוואלדיג]

החסידים רצו לכוין בתפלה עם הכוונות של האר"י. והנה חלק מהשינויים בין נוסח ספרד לאשכנז קשור באמת לכוונות, ואילו חלק אחר איננו קשור לכוונות. אולם מכיון שהאר"י התפלל בנוסח ספרד, על כן קיבלו עליהם את כל נוסח ספרד בשלימותו.
בימים ההם יצאו המתנגדים נגד החסידים על דבר שַׁנּותם את הנוסח, לא היה להם טענה על עצם חפצם לכוין לפי כוונות האר"י, הקצף יצא על קַבְּלם נוסח ספרד על כל דיניו, כגון שלא לומר יראו עינינו וכדו'.
הרוצה לדעת את עמדת החסידים בנושא, יעיין בקונטרס ויכוחא רבה.
מאידך ישנם שינויים רבים בין נוסח ספרד לנוסח ספרדי, שינויים אלה תלויים בין היתר בשיבושים שנוצרו עקב הנסיון לשנות הנוסח.

 

[מאן דאמר]

היום החסידים בחו"ל אומרים יראו עינינו, נכון?

בקשר לשינויים עם הנוסח הספרדי, יש בקושי שינויים שנוצרו בגלל כך, יש הרבה שינויים גדולים ומהותיים, שאי אפשר לתלות אותם בזה. כמו ברכת השנים שלא קשורה בכלל אחת לשניה בחורף ובקיץ, וכל מיני הוספות של משפטים שלמים.

 

[אברהם]

כמה שזכור לי, זה לאו דווקא נוסח ספרד, אלא נוסח האר"י. זכור לי גם משהו שהאר"י אמר שנוסח ספרד הוא יותר קרוב על דרך האמת. משהו כזה.

זה לשון הרב חיד"א בקשר גודל (סי' יב אות ט): מנהגי שרשי התפלות אין לשנות מן המנהג הקדום, כי י"ב שערים ברקיע כנגד י"ב שבטים, והתפלות של כל שבט אחד עולה דרך שער מיוחד, ותפלת נוסח הספרדים עולה בכל אחד מהי"ב שערים. האר"י ז"ל. עכ"ל הרב חיד"א

החסידים שינו לנוסח האר"י, (שהוא קרוב לנוסח הספרדי, אך לא זהה), על פי כתבי האר"י. בכתבי האר"י לא כתוב שהנוסח הזה יותר קרוב מהאחרים לדרך האמת, אלא שאף אחד לא ישנה מנוסחו כי הנוסחים מתאימים לפי השבטים ושמא הוא מתפלל בנוסח המתאים לשבטו.
האימרה הידועה על י"ב שערים בשמים ונוסח זה הוא השער הכללי לא נמצאת בכתבי האר"י אלא בספרי חסידות בשם המגיד ממזריץ'.

החסידים לא שינו לנוסח שבו התפלל האר"י, כי אם לנוסח הקרוב אליו בהרבה דברים והוא נקרא נוסח ספרד (ע"ש הנוסח הספרדי). נוסח חב"ד המכונה נוסח האר"י קרוב קצת יותר לנוסח האר"י האמיתי מאשר נוסח ספרד הרגיל. הנוסח הספרדי המצוי היום (נוסח הסידורים "תפילת ישרים", "עוד יוסף חי" וכו', ולא נוסח "ליוורנו" וכו') הוא נוסח האר"י, כפי שהוא מופיע בכתבי האר"י ובפרט בשער הכוונות.
הסיבה לכך שנוסח ספרד לא זהה לגמרי לנוסח האר"י היא הנדירות היחסית שהייתה לכתבי מהרח"ו באשכנז. רוב השינויים בנוסח ספרד וכו' הם על פי הספרים "פרי עץ חיים" ו"נגיד ומצווה" ולא ע"פ שער הכוונות.
האימרה על י"ב שערים בשמים נמצאת בכתבי האר"י, אך אכן כפי שאמר gchw שם לא מופיע שהנוסח הספרדי הוא פותח את כל השערים, אלא שאיש לא ישנה ממנהג אבותיו. אמנם האימרה הזו מיוחסת לאר"י כמו שהבאתי בשם הרב חיד"א וכן כתב הרב "שלמי ציבור" (שניהם היו בערך בני זמנו של המגיד, אך כנראה שלא שמעו זאת מפיו...). גם אם האר"י לא אמר זאת במפורש, הרי שהוא עצמו התנהג כך כפי שמופיע בשער הכוונות במספר פעמים שם כתוב שהוא העדיף את הנוסח הספרדי והיה מתפלל עם הספרדים, חוץ מימים נוראים שבהם התפלל בנוסח אבותיו.

החסידים רצו לכוין בתפלה עם הכוונות של האר"י. והנה חלק מהשינויים בין נוסח ספרד לאשכנז קשור באמת לכוונות, ואילו חלק אחר איננו קשור לכוונות. אולם מכיון שהאר"י התפלל בנוסח ספרד, על כן קיבלו עליהם את כל נוסח ספרד בשלימותו.
בימים ההם יצאו המתנגדים נגד החסידים על דבר שַׁנּותם את הנוסח, לא היה להם טענה על עצם חפצם לכוין לפי כוונות האר"י, הקצף יצא על קַבְּלם נוסח ספרד על כל דיניו, כגון שלא לומר יראו עינינו וכדו'.
הרוצה לדעת את עמדת החסידים בנושא, יעיין בקונטרס ויכוחא רבה.
מאידך ישנם שינויים רבים בין נוסח ספרד לנוסח ספרדי, שינויים אלה תלויים בין היתר בשיבושים שנוצרו עקב הנסיון לשנות הנוסח.

ישנם שינויים רבים בין נוסח ספרד לבין נוסח האר"י, למשל אמירת "ברך עלינו" בחורף ו"ברכנו" בקיץ, שלפי האר"י יש חילוק בין הקיץ לחורף בנוסח הברכה ולפי נוסח ספרד אין שינוי בנוסח הברכה עצמו אלא רק במשפט אחד. ועוד שינויים רבים יש ואין כאן המקום לפורטם.