שיר נִזְקֶקֶת לִבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם

[tmr]

בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם
הַאִם מְצָאתֶם אֶת דּוֹדִי
דּוֹדִי שֶׁיָּרַד לִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים
דּוֹדִי שֶׁמִּתְהַלֵּךְ בַּשָּׂדֶה
הַאִם מְצָאתֶם אוֹתוֹ

הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם
אַלְפֵי שָׁנָה אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אֶתְכֶם
כָּל יוֹם מֵחָדָשׁ

בָּרְגָעִים הֲכִי קְרוֹבִים עִם דּוֹדִי
אֲנִי מוֹצֵאת אֶת עַצְמִי
מַחְתִּימָה אֶתְכֶם עַל הַהַבְטָחָה
וְכֻלִּי נִדְקֶרֶת

שֶׁהֲרֵי דּוֹדִי לִי
וְדוֹפֵק יָמִים שְׁלֵמִים לְהַכְנִיס אוֹתוֹ
וַאֲנִי פּוֹתַחַת לוֹ עוֹד מֵרָחוֹק
וּבְכָל זֹאת
נִזְקֶקֶת לִבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם

אִם אֲנִי אֵינֶנִּי יְכוֹלָה לִמְסֹר לוֹ
אִם אֲנִי לֹא רְאוּיָה לְכָךְ
אִם יִבְחַר לִפְנוֹת אֵלֵיכֶם לְפָנַי
מַמָּשׁ כְּמוֹ מַעֲמַד הַר סִינַי

רַק תַּגִּידוּ לוֹ שְׁ
חוֹלַת אַהֲבָה אֲנִי