משל ומליצה

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
ראיתי ונתון אל לבי להציב פה מצבה עליו ירשמו החברים מאשר באמתחת פיהם וזכרונם - מליצות שנונות ולשון נופל על לשון, לשם חידוד ושעשוע, מרבותינו מאורינו בעלי הלשון, ואף הברקות מקוריות, התורם חלקו יתברך ותרבה נחלתו, וכולנו נאסוף משאת חמש ידות.
אני מניח כי למראה הצעה זו מהנהנים החברים ואומרים: נו, קריינא דאיגרתא איהו דליהוי פרוונקא, על כן אחל ראשונה (ואולם למבראשונה עלה במחשבתי לקרוא את האשכול בשם "המליצה והממשלה", אלא שנסוגותי מכך).
חושבני, שהמלכים בתחום זה הם ר' יעקב עמדן (היעב"ץ), בעל האור החיים הק', והרב החיד"א זכותם תגן עלינו.
המעיין בכתביהם מוצא עשירות לשונית מדהימה, ומי שניחון בבקיאות אנינה, תופס את הדקויות המזכירות פסוקים ומאמרי חז"ל בהקשרים שונים.
אתן דוגמא. החיד"א במעגל טוב מתַנה את נסיעתו למרוקו. כנראה שהקובֶּע המרוקאי לא ערב לחיכו של החיד"א, והוא כותב: "כל שולחנות מלאו תבשילים רבים וריחן נודף כסרח העודף".
המילים הראשונות "כל שולחנות מלאו" - הם במטבע הכתוב ביחזקאל, כי כל שולחנות מלאו קיא צואה בלי מקום...
"וריחן נודף כסרח העודף", נו, מי לא מבין.

עוד מאשר בזכרוני כעת:
ר' יעקב ספיר בספרו אבן ספיר מספר חיפש כתובת מסוימת, וכיון שלא מצאה, המליץ בכותבו: "אין כל ואין כתב" (אין קול ואין קשב).
רי"ס היה לוי, וחתם שמו "יעקב סל"ה" (יעקב הלוי ספיר), והוא מטבע לשון החוזר פעמים רבות בספר תהלים.

עוד:
נסב"ר לבי.
תנואה קלה וחשודה (כלה נאה וחסודה) (יעב"ץ על התנועה קלה של הרז"ה).
דרך הנס"ר ומעלה הלוחית (מעגל טוב להחיד"א, ע"פ משלי ל, יט; ישעי' טו, ה).
לא נחם אלקים דרך ארץ (אין להם דרך ארץ - מעגל טוב).
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
נכתב ע"י געוואלדיג;395957:
רי"ס היה לוי, וחתם שמו "יעקב סל"ה" (יעקב הלוי ספיר), והוא מטבע לשון החוזר פעמים רבות בספר תהלים.
שמו של בעל ספר הברית היה ר' פינחס אליהו מוילנא, ובחתימת שמו היה משתמש עם מאמר חז"ל: פינחס זה אליהו.
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
אתם נותנים לי להזיע לבד...

בספרות השו"ת וההלכה נפוצה המליצה על המקילים הרבה: "ומקלו יגיד לו" ע"ש הכתוב בהושע (ד, יב): עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו.
ומליצה זו מקורה בגמ' פסחים נב:
 

חנוש

משתמש רשום
אמנם אינני שייכת לתחום אך כשראיתי את האשכול נזכרתי בזה:
ר' יהודה אלחריזי, משורר ספרדי מסוף המאה ה12- ביקר ב1220- בבגדאד ואת רשמיו הנציח בספרו "תחכמוני". בין השאר, יורה אלחריזי חיצי ביקורת חריפים כנגד החזן-דרשן ששמו הלך לפניו באותו מקום:
"והנה החזן בא. ועל מצחו טוטפת, ובראשו מצנפת לבנה ונעימה בת מאתיים אמה, ושערת זקנו עד טבורו האריכה, ותכסהו כשמיכה, והוא יסחב על הארץ גדיליה. והחרשנו לאימתו, עד החל בנעימותו, ופתח תפילתו. ומניתי לו בתפילה יותר ממאה טעויות ברורות וגלויות, מלבד האחרות שאינם לזכר ראויות, אך לא עניתיהו כי אמרתי אולי מקרה הוא, או טרדת השבת הבהילתהו או שנה אנסתהו. וכמו השחר עלה, השכמתי לבית התפילה, והנה החזן בא, וישב במושב הגדולה ופתח במאה ברכות, אשר על לשונו סדורות וערוכות, ואמר בקול צעקה רמה: ברוך אתה ה' אשר יצר את האדם בהמה. ובפסוקי דזמרה, טעה טעויות רבות ואין להן ספירה. ובמקום: "גם מזדים חשך עבדיך", אמר: גם מזיתים חנך עבדך. ובמקום: "חלב חיטים ישביעך", אמר: חרב חדים ישביעך. ובמקום: "המכסה שמים בעבים", אמר: המכסה שמים בגדים. ובמקום: "ישמח ישראל בעושיו", אמר: ישמח ישמעאל בעשו. ובמקום: "הללוהו במינים ועוגב", אמר: הללוהו גבינים ועוגה. ובמקום: "ובידך לגדל ולחזק לכל", ובידך לגדף ולהזיק לכל. עד אשר נכלמתי, ועל בואי לבית הכנסת נחמתי, ונאלמתי, וידי לפי שמתי".
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
אינני יודע מה המקור הראשון למליצה מאד מפורסמת, שלא כולם יודעים שהיא מליצה.
ברשימת התודות, התורמים וכו' נהוג לכתוב "ואלה יעמדו על הברכה".
המליצה לקוחה כמובן מהפסוק "ואלה יעמדו על הקללה" שנאמר לגבי המעמד בהר עיבל
 

מאירי5

משתמש רשום
נכתב ע"י חנוש;398475:
אמנם אינני שייכת לתחום אך כשראיתי את האשכול נזכרתי בזה:
ר' יהודה אלחריזי, משורר ספרדי מסוף המאה ה12- ביקר ב1220- בבגדאד ואת רשמיו הנציח בספרו "תחכמוני". בין השאר, יורה אלחריזי חיצי ביקורת חריפים כנגד החזן-דרשן ששמו הלך לפניו באותו מקום:
"והנה החזן בא. ועל מצחו טוטפת, ובראשו מצנפת לבנה ונעימה בת מאתיים אמה, ושערת זקנו עד טבורו האריכה, ותכסהו כשמיכה, והוא יסחב על הארץ גדיליה. והחרשנו לאימתו, עד החל בנעימותו, ופתח תפילתו. ומניתי לו בתפילה יותר ממאה טעויות ברורות וגלויות, מלבד האחרות שאינם לזכר ראויות, אך לא עניתיהו כי אמרתי אולי מקרה הוא, או טרדת השבת הבהילתהו או שנה אנסתהו. וכמו השחר עלה, השכמתי לבית התפילה, והנה החזן בא, וישב במושב הגדולה ופתח במאה ברכות, אשר על לשונו סדורות וערוכות, ואמר בקול צעקה רמה: ברוך אתה ה' אשר יצר את האדם בהמה. ובפסוקי דזמרה, טעה טעויות רבות ואין להן ספירה. ובמקום: "גם מזדים חשך עבדיך", אמר: גם מזיתים חנך עבדך. ובמקום: "חלב חיטים ישביעך", אמר: חרב חדים ישביעך. ובמקום: "המכסה שמים בעבים", אמר: המכסה שמים בגדים. ובמקום: "ישמח ישראל בעושיו", אמר: ישמח ישמעאל בעשו. ובמקום: "הללוהו במינים ועוגב", אמר: הללוהו גבינים ועוגה. ובמקום: "ובידך לגדל ולחזק לכל", ובידך לגדף ולהזיק לכל. עד אשר נכלמתי, ועל בואי לבית הכנסת נחמתי, ונאלמתי, וידי לפי שמתי".

ממש געוואלדיג....
עקרונית, בין חכמי ספרד נפוץ יותר החריזה וההמשלה תוך כדי הכתיבה.
כל הקדמה או הסכמה מחכם ספרדי הופכת לחגיגת חרוזים ומשלים, ממש קילורין לעינים.
אשתדל בלי"נ לחפש ולהעלות לכאן.
 

חיוכון

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
נכתב ע"י געוואלדיג;395957:
ראיתי ונתון אל לבי להציב פה מצבה עליו ירשמו החברים מאשר באמתחת פיהם וזכרונם - מליצות שנונות ולשון נופל על לשון, לשם חידוד ושעשוע, מרבותינו מאורינו בעלי הלשון, ואף הברקות מקוריות, התורם חלקו יתברך ותרבה נחלתו, וכולנו נאסוף משאת חמש ידות.
אני מניח כי למראה הצעה זו מהנהנים החברים ואומרים: נו, קריינא דאיגרתא איהו דליהוי פרוונקא, על כן אחל ראשונה (ואולם למבראשונה עלה במחשבתי לקרוא את האשכול בשם "המליצה והממשלה", אלא שנסוגותי מכך).
חושבני, שהמלכים בתחום זה הם ר' יעקב עמדן (היעב"ץ), בעל האור החיים הק', והרב החיד"א זכותם תגן עלינו.
המעיין בכתביהם מוצא עשירות לשונית מדהימה, ומי שניחון בבקיאות אנינה, תופס את הדקויות המזכירות פסוקים ומאמרי חז"ל בהקשרים שונים.
אתן דוגמא. החיד"א במעגל טוב מתַנה את נסיעתו למרוקו. כנראה שהקובֶּע המרוקאי לא ערב לחיכו של החיד"א, והוא כותב: "כל שולחנות מלאו תבשילים רבים וריחן נודף כסרח העודף".
המילים הראשונות "כל שולחנות מלאו" - הם במטבע הכתוב ביחזקאל, כי כל שולחנות מלאו קיא צואה בלי מקום...
"וריחן נודף כסרח העודף", נו, מי לא מבין.

עוד מאשר בזכרוני כעת:
ר' יעקב ספיר בספרו אבן ספיר מספר חיפש כתובת מסוימת, וכיון שלא מצאה, המליץ בכותבו: "אין כל ואין כתב" (אין קול ואין קשב).
רי"ס היה לוי, וחתם שמו "יעקב סל"ה" (יעקב הלוי ספיר), והוא מטבע לשון החוזר פעמים רבות בספר תהלים.

עוד:
נסב"ר לבי.
תנואה קלה וחשודה (כלה נאה וחסודה) (יעב"ץ על התנועה קלה של הרז"ה).
דרך הנס"ר ומעלה הלוחית (מעגל טוב להחיד"א, ע"פ משלי ל, יט; ישעי' טו, ה).
לא נחם אלקים דרך ארץ (אין להם דרך ארץ - מעגל טוב).
אפשר גם לא ממקורותינו ?
כי לאחר כל הדברים הנחמדים שנכתבו למעלה אשר יסודם בהררי קדושת רבותינו הק', חשבתי אם מתאים גם מקורות חולין -- לגמרי..
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
נכתב ע"י חיוכון;398629:
אפשר גם לא ממקורותינו ?
כי לאחר כל הדברים הנחמדים שנכתבו למעלה אשר יסודם בהררי קדושת רבותינו הק', חשבתי אם מתאים גם מקורות חולין -- לגמרי..

אולי כדאי לפתוח אשכול חדש בנוגע למליצות בספרות החול
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
נכתב ע"י חיוכון;398629:
אפשר גם לא ממקורותינו ?
כי לאחר כל הדברים הנחמדים שנכתבו למעלה אשר יסודם בהררי קדושת רבותינו הק', חשבתי אם מתאים גם מקורות חולין -- לגמרי..

כל אחד עושה כאן כרצונו (גם אני, בהורמנא, במטותא), ואמנם המקור מוסיף חן מיוחד למליצה עצמה, מכל מקום כבר הבהרתי בראש האשכול שאף הברקות מקוריות מקומן כאן. ואין לקפח שכר שיחה נאה.
 

ys

משתמש חדש
אלה יעמדו על הברכה

נכתב ע"י אברהם;398480:
אינני יודע מה המקור הראשון למליצה מאד מפורסמת, שלא כולם יודעים שהיא מליצה.
ברשימת התודות, התורמים וכו' נהוג לכתוב "ואלה יעמדו על הברכה".
המליצה לקוחה כמובן מהפסוק "ואלה יעמדו על הקללה" שנאמר לגבי המעמד בהר עיבל

בבדיקה קצרה שערכתי מצאתי שלראשונה מופיע הביטוי "יעמדו על הברכה" כמליצה במובן המקובל היום - בערך לפני 450 שנה: בשו"ת הב"ח החדשות (סי' סו)
בשל"ה הקדוש (תולדות אדם, הקדמה)
בשו"ת משאת בנימין (סי' לד)
כאמור כל הנ"ל חיו באותה תקופה.
אומנם כבר באברבנל (דברים כו) ובמפרשים נוספים מצוי הביטוי, אך לא כמליצה אלא בהקשר פרשני ל"אלה יעמדו לברך את העם".
 

מאירי5

משתמש רשום
"הובאו לפני גליונות הספר "ילקוט יוסף" השכמת הבוקר מעשה ידי אומן
נטע נאמן זה בני נאמן הרב המאור הגדול מבצר עוז ומגדול חכו ממתקים וכולו
מחמדים תהלתו בקהל הסידים מוכתר בנימוסים גן של הדסים שוקד באהלה
של תורה לילה כיום יאיר כחשכה כאורה ומלבשתו ענוה ויראת חטא. מזכה
הרבים חריף ובקי סיני ועוקר הרים דובר צדק ומגיד מישרים שמן תורק שמו".
הרב עובדיה יוסף שליט"א בהקדמה לספר ילקוט יוסף.

הקובץ המצורף הוא קטע מספר שאיני זוכר את שמו כרגע, ועוסק לפי פירוש המגיה בפירוש הרי"ף והמפרשים עליו שיופיעו בתוך הספר. קרדיט - אוצר החוכמה.
 

קבצים מצורפים

  • מליצות.pdf
    KB 29.1 · צפיות: 28

לענ"ד

משתמש צעיר
גם בספרי תשובות יש הרבה מליצות
כמו למשל המליצה הבאה 'הנה לא תעזוב נפשי לשאול' [-לא אמנע את עצמי מלשאול] חיד"א וכהנה רבות

באחד מספריו של בעל השערי אפרים הידוע כמי שממשלה לו במליצה 'אין נותנין את האור לפני הדרשן' רמז לדרשן אשר נגה חשכים ואין נוגה לו

להלן קטע מ'מטה אפרים':

מלמדי תינוקות ובחורים, חלילה להם לבטל בזמן הזה סדר למודם כאשר בעונותינו הרבים דשו בו רבים בעתים הללו, נרפים הם נרפים, שלא לפקח על צרכי התלמידים, וקוראין לו ומכנים לו שם בין הזמנים ומפנים לבם לבטלה, ומימי הסליחות עד אחר החג אינו מביא וקורא כדרכו, לראות את עצמו להיות מתקן לעתיד לבוא להרחיב גבולו בתלמידים ועושה לו מהלכים בין העומדים לבקש אצל הבעלי בתים, להללו ולשבחו, כי שיח לו שיחת ילדים, יודע דרך לעשות להם למודים, ועל ידי זה הם רואים סימן ברכה ויפה בלמודים כי שבח אין להם ומעות יש להם, וקונה אוהבים ברצי כסף ושחדים, יבוא בהרבה צדדים לחרך רמיה צידם וגדול עונם מנשוא שאם בחיי הגופות כך הוא עושה כונים למלאכת שמים, על אחת כמה וכמה שלא ישנה עתים ויחליף זמנים ויעמל לרוח, ואיך באלו פנים ישפך שיח ותחנונים, ומה יעשה כי יפקד עליו עון אבות על בנים אשר הוציא זמנם לבטלה, ויום לשנה יחשב ויעלה בחשבונו,
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
"ועושה לו מהלכים בין העומדים" זכריה ג, ז: "ונתתי לך מהלכים בין העמדים האלה".
"עושה כונים למלאכת שמים" עי' ירמיה מד, יט: "וכי אנחנו מקטרים למלכת השמים ולהסך לה נסכים המבלעדי אנשינו עשינו לה כונים להעצבה והסך לה נסכים"...

עוד אחת: "לברך על המוגמר" עי' ברכות פ"ו מ"ו.
 

עדיאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
אדברה נא שלום בך...

אחרי דרך מבוא השלום...

הנה באתי במגילת ספר, להגיד לאדם ישרו ופעלו...

למען אחי ורעי, אחב"י היושבים בערי הפרזות...

אשאלה ממנו מענה לשון...

מצאתי לי בקעה להתגדר בה...

אגב ספר "יסוד ושורש העבודה" מלא וגדוש במליצות, כגן ה'. אשתדל בהמשך בל"נ להעלות כאן פנינים יקרים, נעימים לחיך וערבים למקרא
 

עדיאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
מספר פנינים מ'יסוד ושורש העבודה':

טרם נבא שעריו בתודע...
מודעת זאת בכל הארץ...
הנה נא הואלתי וגמרתי טרם אחלה לדבר בביאור דברי השירה הזאת עד תומם...
זו הדרך ישכון עו"ר (הערה)...
אחר הודעתי לך רישא דקרא, אבינה לאחריתם...
ומעתה הגיעה שעת הביאור, בלהב שאין בו מעשה...
ויחשבה לדעת זאת טרם יצא דבר מלכות מלפניו (ר"ל קודם התפילה...)
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
מרן החיד"א כבר הוזכר ע"י געוואלדיג - התפילה שחיבר, שאומרים בסדר "תשליך", היא מלאכת מחשבת של מארג מליצות השלובות זו בזו באמנות מרהיבה:
"מה נענה ומה נאמר, כי הצר הצורר (במדבר י, ט: וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם) בחברת החומר העכור היה בעכרנו (לשון נופל על לשון) גם אסור נלוה עמם (תהלים פג,ט: גם אשור נלוה עמם) אסורים ולטושים בגלויות קשים (בראשית כה, ג: ובני דדן היו אשורים ולטושים, כמו"כ יש כאן חרוז), וכו' וכו' - עיין שם ותמצא נחת.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיב

א הַלְלוּיָהּ אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יי בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד:ב גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ:ג הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד:ד זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק:ה טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט:ו כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק:ז מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּיהוָה:ח סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו:ט פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד:י רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד:
נקרא  8  פעמים

אתגר AI

דף חדש • אתגר 121

לוח מודעות

למעלה