מקף מחבר

haozar

משתמש רשום
מה הם הכללים למקף מחבר. כגון: יום־יום, אב־בית־דין וכדו'?
 

חושם

משתמש מקצוען
D I G I T A L
א. מילים נסמכות - כמו אב-בית-דין, בית-ספר, גן-ילדים
ב. מילים שחוזרות - כמו יום-יום, שעה-שעה
 

haozar

משתמש רשום
נכתב ע"י חושם;293270:
א. מילים נסמכות - כמו אב-בית-דין, בית-ספר, גן-ילדים
ב. מילים שחוזרות - כמו יום-יום, שעה-שעה

מילים נסמכות אני יודע, אבל כיצד מחליטים מה נסמך ומה לא, משום שיש המון מילים בתפילה ובתנ"ך שלכאורה נראה שאינם נסמכים?!
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
המקף המחבר בתנ"ך שונה מעט מתפקיד המקף בעברית המודרנית, ודינו כטעם לכל דבר.
בעלי המסורה קבעו היכן לשים מקף כפי שקבעו היכן יהיה זרקא והיכן תהיה תילשא וכו'.
כלומר המקף בתנ"ך הוא גם מסמיך בין מילים, אך לא לפי כללי הפיסוק המודרני.
למשל - במילה כָל - הקמץ מורה על הסמיכות, שהרי בנפרד הניקוד הוא חולם (ולכן בתנ"ך יש פסוק יחידאי בו הקמץ הוא רחב - כָל עצמותי תאמרנה, כיון שאין שם מקף)
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
הרב ברויאר בספרו "פיסוק טעמים שבמקרא" מפרט את כללי המקף. ואביא חלקם בקיצור דברים: המקף מחבר בין שני תיבות בעלי טעם סמוך אחד לשני, דהיינו שאין תנועה בלתי מוטעמת בין שני הטעמים. כמו כן המקף שכיח עם תיבות עזר כמו מילות יחס ומלת אשר, לא, וכדו'. הוא מופיע לפעמים כדי לחסוך טעם מפסיק, כי לשלש מלים דרוש מפסיק ולפעמים קשה לתת שם מפסיק, ועל כן המקף מחבר ועושה מהם מלה אחת.
 
א

אליהו פריד

אורח
אם כבר מדברים על הנושא, אעלה שאלה.
בפונקציות שלי בפונט מילה עם קמץ שאחריו מקף נהפך לקמץ קטן.
היום הועלה לי השאלה לגבי הצמד וגדל חסד שלכאורה צריך להיות בקמץ קטן
ה-"וגדל" נסמכת ל-"חסד" עם מקף והפונט יודע לזהות שזהו מילה נסמכת
אולם ללא טעמים (בלי מקף) הקמץ של ה-'ד' ב-"וגדל" הקמץ נשארת קמץ רגיל\גדול\רחב או איך שתקראו לה

הנה שאלתי, האם יש איזשהו כלל בטקסט מנוקד לא מטועם לזהות מילים אלו???
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
עד כמה שאני יודע התשובה היא לא! המקף הוא הסיבה לקמץ קטן. ומכיון שהופעת המקף תלוי בכלל הפסוק ולא במלה עצמה, על כן לכאורה אי אפשר לזהות אותו על ידי בינה מלאכותית.
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
אגב, האם הפונט שלך מהפך באמת כל קמץ מקף לקמץ חטף? הלוא יש יוצאים מן הכלל?
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
נכתב ע"י געוואלדיג;293904:
עד כמה שאני יודע התשובה היא לא! המקף הוא הסיבה לקמץ קטן. ומכיון שהופעת המקף תלוי בכלל הפסוק ולא במלה עצמה, על כן לכאורה אי אפשר לזהות אותו על ידי בינה מלאכותית.

נכון אבל לא מדוייק, כיון שיש תבניות של מילים שבהם הקמץ תמיד יהיה קטן, למשל:
יִXָXX , במקרים בהם ה X האחרונה היא לא אל"ף ולא ה"א, למיטב זכרוני הקמץ תמיד יהיה קטן. וכן אפשר להכניס לפונט מילים ספציפיות שתמיד ינוקדו כקמץ קטן, כמו כָל (חוץ מכל עצמותי תאמרנה...) וכן חָק.
הייתי אומר לך שגם מילה בת 3 אותיות, שהאות הראשונה מנוקדת שווא, השנייה קמץ, והשלישית איננה אל"ף וה"א, גם הקמץ יהיה קטן, אבל זה לא תמיד נכון כי
א. יש מילים בנות 2 אותיות שלפניהם יש אחת מאותיות מש"ה וכל"ב, וגם אם תוציא את המילים שמתחילות בו' החיבור מהכלל הזה, עדיין יהיו בעיות עם מילים שמתחילות בל', כגון לְמָד - איך המחשב יזהה אם הכוונה היא "למכשיר מדידה", או "תלמד".
ב. יש בתנ"ך שמות שהם בתבנית XָXְX, ושם הקמץ הוא רחב, כמו דדן, מדן ואולי עוד

לדעתי מספר המילים בתנ"ך שמדובר עליהם הוא בין 30-50 (מלבד "כל", "חק" וכד').
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
נכתב ע"י געוואלדיג;293909:
אגב, האם הפונט שלך מהפך באמת כל קמץ מקף לקמץ חטף? הלוא יש יוצאים מן הכלל?

לאיזה יוצאים מהכלל כוונתך?
אם מדובר במילים שמסתיימות בה' או בא', וכן למילים בנות 2 אותיות המסתיימות במ"ם סופית כמו ים, עם, אני חושב שהוא חשב על זה כבר וביטל אותם מהכלל.
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
נכתב ע"י אברהם;293916:
נכון אבל לא מדוייק, כיון שיש תבניות של מילים שבהם הקמץ תמיד יהיה קטן, למשל:
יִXָXX , במקרים בהם ה X האחרונה היא לא אל"ף ולא ה"א, למיטב זכרוני הקמץ תמיד יהיה קטן. וכן אפשר להכניס לפונט מילים ספציפיות שתמיד ינוקדו כקמץ קטן, כמו כָל (חוץ מכל עצמותי תאמרנה...) וכן חָק.
הייתי אומר לך שגם מילה בת 3 אותיות, שהאות הראשונה מנוקדת שווא, השנייה קמץ, והשלישית איננה אל"ף וה"א, גם הקמץ יהיה קטן, אבל זה לא תמיד נכון כי
א. יש מילים בנות 2 אותיות שלפניהם יש אחת מאותיות מש"ה וכל"ב, וגם אם תוציא את המילים שמתחילות בו' החיבור מהכלל הזה, עדיין יהיו בעיות עם מילים שמתחילות בל', כגון לְמָד - איך המחשב יזהה אם הכוונה היא "למכשיר מדידה", או "תלמד".
ב. יש בתנ"ך שמות שהם בתבנית XָXְX, ושם הקמץ הוא רחב, כמו דדן, מדן ואולי עוד

לדעתי מספר המילים בתנ"ך שמדובר עליהם הוא בין 30-50 (מלבד "כל", "חק" וכד').

קמץ חטף מופיע לעולם בראש השורש או בסופו כשהוא מוקף.
מה שכתבת בנוגע לתיבה קטנה עם ל' בתחלתה, פרוץ מרובה על העומד, וכמו שהרגשת בעצמך, כי מלבד שאין זה רק בלמ"ד ישנם המון מלים שהם בקמץ רחב אחרי שו"א. כמו "עז, עם, דן, גד, דג, רז, כר, תם, דת". קיימים גם מלים בעלי שו"א וקמ"ץ שלא ישתנו בסמיכות, כמו פרת, מנת ואולי עוד.
התשובה מתיחסת גם לתגובתך השניה.
אגב, הדוגמה של למד שנתת איננה מדויקת, כי כאשר היא במשמעות ציווי הינה בפת"ח ולא בקמץ.
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
הדוגמא שנתתי ל' היא לא נכונה אבל מכיוון שונה...
אני התכוונתי שבמילה לְמוֹד (כמו שְמוֹר, זְכוֹר וכו') אם יבוא מקף לאחריה המ' תהיה קמוצה בקמץ קטן, ולא התכוונתי למילה לְמַד
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
בדיוק! מקור מבנין הקל מופיע בשני משקלים (עיקריים): פעוֹל, פעַל. יש למצוא מלה במשקל הראשון.
 
א

אליהו פריד

אורח
תודה אברהם, יישמתי את הצעתך לגבי כל מילה שנגמרת ב'א'-'ה' ואחריו מקף שישאר קמץ רחב
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
לפונטייפ:
בטקסט לא מוטעם ייתכנו עוד בעיות שהפונקציות לכאורה לא יזהו, למשל מלת נָתְנָה, איך התוכנה מזהה שהקמ"ץ הראשון הוא קמץ רחב והשו"א שאחריו הוא שו"א נע, הלוא אין מתג מופיע עם הקמ"ץ (כאשר הטקסט איננו מוטעם)?
 
א

אליהו פריד

אורח
געוואלדיג: בטקסט לא מטועם אכן לא ניתן לדעת ולכן מילים כאלו מקבלים קמץ רחב כברירת מחדל
ואז מילים נפוצות כמו
חכמה
יזמה
ערמה
עצמה
נבדק במילון שהופך אותם לקמץ קטן

לכן מלה כמו
נתנה
ערגה
מקבלת קמץ רחב
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
המלה ערגה אינה בקמץ רחב בכל מקום, פעמים היא שם המקרה, ואזי היא כמו חכמה. ורק כאשר המשמעות שלה תהיה פעולת עבר לנקבה, רק אז היא בקמץ רחב. וכן הדין בנוגע למלת עצמה (את עיניה) רחב, (ולאין אונים) עצמה (ירבה) חטף, יזמה במשמעות נקבה בעבר, רחב, יזמה במשמעות שם המקרה, חטף.
יש לי כיוון דרך חלקי. אם יש אותיות בג"ד כפ"ת אחרי השו"א והן מודגשות, אזי הקמץ שלפני השו"א הוא קמץ חט"ף. אתה רק צריך לוודא שהמלה אינה מלעילית [יש דרכים]. (אולם אין להקיש מזה להיפך, דהיינו שכשהן רפות אין זה בהכרח שהקמ"ץ הוא רחב).
 

א.ישראל

משתמש פעיל
עריכה תורנית
לעצם שאלת פותח האשכול, היה אשכול בנושא והעלו שם מדריכים לעניני המקפים:
http://www.prog.co.il/showthread.php?t=28489
 

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  8  פעמים

אתגר AI

רישום קווי - חורף • אתגר 22

לוח מודעות

למעלה