מקל את או מקל על

חולדי 2 · 7/8/12

מקל [לשון הקלה]
איך אומרים?
החוברת מקילה את הלימודים בספרות
או החוברת מקילה על הלימודים בספרות.

אנא לא לנחש תשובות. ולא לנסות הגיון והשערות
אלא רק מי שיודע במובהק ע"פ הכללים תודה מראש!

אברהם · 7/8/12

מקלה את הלימודים
מקלה על הלומדים

יום אביב · 7/8/12

הניסוח המדויק: (כלל כמובן, לא ניחוש או השערה)

מקל את העבודה על עושיה.

מאיר14 · 7/8/12

נכתב ע"י חולדי 2;832992:
מקל [לשון הקלה]
איך אומרים?

אנא לא לנחש תשובות. ולא לנסות הגיון והשערות
אלא רק מי שיודע במובהק ע"פ הכללים תודה מראש!

הכללים בזה אינם תורה מסיני
אפשר לומר כך אך מקובל יותר לומר כך - זה כל הענין.

חוץ מזה
הרבה כותבים [בכתיב ללא ניקוד] מקילה, מיקל
שלא יישמע כמו 'מקלה אביו ואמו'

MIRIBZ00 · 7/8/12

מקילה את מי? את העבודה ואת הבחינה
ועל מי? על פלוני אלמוני

חולדי 2 · 8/8/12

נכתב ע"י מאיר14;833119:
הכללים בזה אינם תורה מסיני
אפשר לומר כך אך מקובל יותר לומר כך - זה כל הענין.

בוודאי שיש כללים לשפה. וכשרוצים תשובה מעוניינים בתשובה ע"פ הכלל הדקדוקי ולא לפי ההשערה.
לא כל כלל הוא "הלכה למשה" אבל יש להבדיל בין הקודש לחול כללים במתמטיקה, בפיזיקה וגם בעברית.
ואם האקדמיה התירה משהו, אז כמובן שהנכון הבלעדי הוא איך שמופיע בתורה.
אבל במבחנים [גם של בית יעקב] כמובן לא יורידו בד"כ על טעות שהותרה ע"י האקדמיה.

אפכא מסתברא · 8/8/12

נכתב ע"י חולדי 2;833470:
[
אבל במבחנים [גם של בית יעקב] כמובן לא יורידו בד"כ על טעות שהותרה ע"י האקדמיה.

ובלבד שיכוונו קודם לכן בכוונה יתרה בברכת 'ברוך מתיר אסורים'

מאיר14 · 8/8/12

נכתב ע"י חולדי 2;833470:
בוודאי שיש כללים לשפה. וכשרוצים תשובה מעוניינים בתשובה ע"פ הכלל הדקדוקי ולא לפי ההשערה.
לא כל כלל הוא "הלכה למשה" אבל יש להבדיל בין הקודש לחול כללים במתמטיקה, בפיזיקה וגם בעברית.
ואם האקדמיה התירה משהו, אז כמובן שהנכון הבלעדי הוא איך שמופיע בתורה.
אבל במבחנים [גם של בית יעקב] כמובן לא יורידו בד"כ על טעות שהותרה ע"י האקדמיה.

ראשית, אקדים לומר כי ידיעותי בדקדוק מעטות ביותר.

אך בדבריי כאן, הסתמכתי על חכמים גדולים גם בחכמת הדקדוק, שכבר הודיעו כן בספריהם.
אחד המיוחד שבהם, הוא הרמב"ם.
וכן כתב הרמב"ם בספרו "מורה הנבוכים" חלק ראשון סוף פרק ס"ז (עמ' קיא, במהדורת מוהר"ק), 'שאין אנו יודעים היום הקף לשונינו, ושכללי כל לשון הם אחרי הרוב'.
כלומר, שככל חכמה אנושית - כחכמת התכונה, הרפואה, וההגיון, כן היא חכמת הלשון [=הדקדוק].
וכשם שקיימות מחלוקות רבות בין גדולי חכמות אלו, זה אומר בכה וזה אומר בכה, זה מניח כלל פלוני וזה סותרו בכלל אלמוני. כך נחלקו גדולי חכמת הלשון, למן היותה ועד היום.
זו נחלת החכמה האנושית, אשר יסודותיה ניטעו על ידי יצורי אנוש העלולים גם מעט לטעות.
למעט החכמה הא-לוהית, החכמה הנעלית מעל כולן, הצרופה וחתומה בחותם האמת ללא כל סיג.
[במאמר המוסגר, אמנם לא ידוע כל כך הדבר, אך על השוא המרחף אשר המציאו הרז"ה (הענא) ואשר הוא מעוגן כיום בין כללי הדקדוק האקדמיים, רבו כמו רבו עוררין, כמו היעב"ץ ועוד רבים. וראה גם הסכמת הרב שריה דבליצקי שליט"א לספר "לוח ארש", מהדורת ר"ד יצחקי.]

על כן אמרתי, שאין כללים אלו תורה מסיני.

ועל של עתה..
יש לציין, כי בעבר היו כותבים בכתיב חסר גם כשאין ניקוד, ולפנינו כת"י מלפני מאות ואלפי שנים.
אלא שכיום "נוסדו" כללים חדשים, חלקם נראים וחלקם משונים.
וככל "מוסכמות" המחלחלות בחברה, חדרו אלו כמו כן, עד שנהפך הדבר למקובל.
זו כוונתי באמרי 'אפשר לומר כך אך מקובל לומר כך'.

מגוחך כיום לראות כאלו המתדקדקים לייתר ולהוסיף יודי"ן וווי"ן (בכתיב חסר) בחלק מהתיבות בדביקות עצומה, אך לא ידעו גם לא ראו כי כמותן רבות בתיבות אשר לא באו עדנה אל יתור נפיש וקדמה.

אך דעו נא רבותי והיו בטוחים
כי אין אלו מן הדברים הנתבעים בבית דין של מעלה
ואיש כל הישר בעיניו יעשה ובלבד שיכוין לתועלתן של דברים

אברהם · 8/8/12

נכתב ע"י מאיר14;833663:
ראשית, אקדים לומר כי ידיעותי בדקדוק מעטות ביותר.

אך בדבריי כאן, הסתמכתי על חכמים גדולים גם בחכמת הדקדוק, שכבר הודיעו כן בספריהם.
אחד המיוחד שבהם, הוא הרמב"ם.
וכן כתב הרמב"ם בספרו "מורה הנבוכים" חלק ראשון סוף פרק ס"ז (עמ' קיא, במהדורת מוהר"ק), 'שאין אנו יודעים היום הקף לשונינו, ושכללי כל לשון הם אחרי הרוב'.
כלומר, שככל חכמה אנושית - כחכמת התכונה, הרפואה, וההגיון, כן היא חכמת הלשון [=הדקדוק].
וכשם שקיימות מחלוקות רבות בין גדולי חכמות אלו, זה אומר בכה וזה אומר בכה, זה מניח כלל פלוני וזה סותרו בכלל אלמוני. כך נחלקו גדולי חכמת הלשון, למן היותה ועד היום.
זו נחלת החכמה האנושית, אשר יסודותיה ניטעו על ידי יצורי אנוש העלולים גם מעט לטעות.
למעט החכמה הא-לוהית, החכמה הנעלית מעל כולן, הצרופה וחתומה בחותם האמת ללא כל סיג.
[במאמר המוסגר, אמנם לא ידוע כל כך הדבר, אך על השוא המרחף אשר המציאו הרז"ה (הענא) ואשר הוא מעוגן כיום בין כללי הדקדוק האקדמיים, רבו כמו רבו עוררין, כמו היעב"ץ ועוד רבים. וראה גם הסכמת הרב שריה דבליצקי שליט"א לספר "לוח ארש", מהדורת ר"ד יצחקי.]

על כן אמרתי, שאין כללים אלו תורה מסיני.

ועל של עתה..
יש לציין, כי בעבר היו כותבים בכתיב חסר גם כשאין ניקוד, ולפנינו כת"י מלפני מאות ואלפי שנים.
אלא שכיום "נוסדו" כללים חדשים, חלקם נראים וחלקם משונים.
וככל "מוסכמות" המחלחלות בחברה, חדרו אלו כמו כן, עד שנהפך הדבר למקובל.
זו כוונתי באמרי 'אפשר לומר כך אך מקובל לומר כך'.

מגוחך כיום לראות כאלו המתדקדקים לייתר ולהוסיף יודי"ן וווי"ן (בכתיב חסר) בחלק מהתיבות בדביקות עצומה, אך לא ידעו גם לא ראו כי כמותן רבות בתיבות אשר לא באו עדנה אל יתור נפיש וקדמה.

אך דעו נא רבותי והיו בטוחים
כי אין אלו מן הדברים הנתבעים בבית דין של מעלה
ואיש כל הישר בעיניו יעשה ובלבד שיכוין לתועלתן של דברים

א. יש דברים בהם יש מחלוקת אך יש דברים שהם ודאי טעות ללא כל חולק
ב. אולי לא נתבעים, אך כל הקורא ק"ש ומדקדק באותיותיה - מצננין לו גהינם.

אפכא מסתברא · 8/8/12

אברהם ומאיר, כמדומני שאתם מדברים על דברים שונים.

חולדי 2 · 9/8/12

מתוך הציטוט של מאיר: "מגוחך כיום לראות כאלו המתדקדקים לייתר ולהוסיף יודי"ן וווי"ן (בכתיב חסר) בחלק מהתיבות בדביקות עצומה, אך לא ידעו גם לא ראו כי כמותן רבות בתיבות אשר לא באו עדנה אל יתור נפיש וקדמה.

אך דעו נא רבותי והיו בטוחים
כי אין אלו מן הדברים הנתבעים בבית דין של מעלה
ואיש כל הישר בעיניו יעשה ובלבד שיכוין לתועלתן של דברים"

ראשית חן חן על ההערה.
אבל בכול אופן שורה סופית. כששואלים כאן בפורום כן מעוניינים לדעת ע"פ הכללים [וגם לצערינו החדשים שבהם]
כנראה ובטוח, זה גם חלק מהגלות.

עד שיבוא תשב"י ויתרץ קושיות ובעיות. [וגם את המחלוקות בקריאה ובהגייה שבין העדות]

מאיר14 · 9/8/12

שמתי לב שישנם המשועבדים לאקדמיה האמונה על הרב ן' יהודה וחביריו
אמנם עדיין ישנם האמונים עלי ספרי קדמונינו ז"ל
על כן איני רואה עוד צורך לתקן ולתכן, כל אחד ינהג כדעת רבותיו.

אך ראיתי כן צורך להבהיר נקודה אחת חשובה
מה שכתבתי בענין המתדקדקים וכו', אין כוונתי ח"ו לפותח האשכול כאן, אלא באופן כללי לכלל מחברי הספרים כיום המושפעים מאוירה מסויימת, אשר אותה חש אני יום יום תוך כדי עבודתי.

עלו והצליחו
עשו חיל בעבודתכם
והעיקר שתתפרנסו בכבוד ולא תצטרכו לאף אדם אחר
בכדי שתוכלו לעבוד את השי"ת באמת ובתמים בכוונה הרצויה
היו שלו'

חולדי 2 · 13/8/12

קיבלתי את תגובתך.
אך אנו תחת שלטון ששולט, אכן, גם בזה...
כפופים למשרד החינוך

אברהם · 14/8/12

מאיר14
מאי-הסתמכות על האקדמיה ועד ההצדקה לדבר ולכתוב בטעויות הדרך ארוכה מאד...

חולדי 2 · 15/8/12

נכתב ע"י אברהם;836687:
מאיר14
מאי-הסתמכות על האקדמיה ועד ההצדקה לדבר ולכתוב בטעויות הדרך ארוכה מאד...

בהחלט.
דיבור תקין הוא בהחלט דבר נצרך ומכובד.

בלי הגזמות של השעה חמש לעשר אבל כן סינר, יָשֵן ועוד.
ויתכן שאם נדבר נכון גם חמש לעשר [ולא חמישה לעשר], נמנע טעויות ווזה יהפוך לנורמה.