מקור לעמידה בברכות השחר

[גלילאי]

כך נהגנו בחיידר, וכמדומני שהרבה נוהגים כך, על אף שנראה מהפמ"ג שעדיף בישיבה.

 

[שזמה]

בברכות התורה יש ענין לעמוד כי יש דעה שזה ברכת המצוות

 

[לצדדין קתני]

בברכות התורה יש ענין לעמוד כי יש דעה שזה ברכת המצוות

יש לך מקור?

 

[שזמה]

יש לך מקור?

יש סוגיא שלימה בגדר ברכות התורה, ואם זה נפק"מ לעמידה, קצת מ"מ
משנ"ב סי' ח' ס"א פסק שברכת המצוות בעמידה
משנ"ב סי' מ"ז ס"ק י"ט משמע שברכת התורה היא ברכת המצוות.
עיי' בתשובות והנהגות ח"ב סי' ל"ז
עי' חיי"א כלל ט', ערוה"ש, חי' הגרי"ז ועוד

 

[גלילאי]

אני שאלתי לגבי ט"ו הברכות הקצרות

 

[גלילאי]

מקפיץ

 

[למאי נפקא מינה]

לכאורה יש קצת מקור להיפך - שהרי כשתוקנו הברכות הן תוקנו לאומרם על סדר היום.
כשבירכו מתיר אסורים למשל, בטח לא עמדו.

 

[גלילאי]

על אף שנראה מהפמ"ג שעדיף בישיבה.

לכאורה יש קצת מקור להיפך - שהרי כשתוקנו הברכות הן תוקנו לאומרם על סדר היום.
כשבירכו מתיר אסורים למשל, בטח לא עמדו.

אולי זהו טעמו של הפמ"ג.

 

[אליז]

ראה בסידור היעב"ץ: צריך למסור בידך כלל. שכל הברכות שהן שבח והודאה נאמרות בעמידה. ואם הם תלויות במעשה הן נגררות אחר הפעולה ההיא. אם נעשית בעמידה גם הברכה צריכה להיות בעמידה, ואם בישיבה בישיבה. וכן הדבר בברכת הנהנין וברכת המצות, כדרך עשייתן כן הוא אופן ברכתן, אם מעומד מעומד ואם מיושב מיושב, כמו שנתבאר בסייעתא דשמיא במור וקציעה סימן ח' ושמור זה.

 

[אליז]

לכאורה יש קצת מקור להיפך - שהרי כשתוקנו הברכות הן תוקנו לאומרם על סדר היום.
כשבירכו מתיר אסורים למשל, בטח לא עמדו.

לכאורה באמת לפי מש"כ היעב"ץ בברכת מתיר אסורים אין צורך לעמוד.

 

[אליז]

כמו"כ ייתכן שזה נובע מהמנהג לאומרן בקול רם, כעין שליח-ציבור, כדי לזכות את הציבור באמירת אמן.

 

[צורת הדף]

מצורף פה עמוד מספר 'ישראל במעמדם', על הלכות ועניני עמידה וישיבה, שדן בעמידה בברכות השחר.

 

[כ'וויל]

בסידור עבודת ה' (בעלזא) מביא בשם מקור חיים לבעל החוות יאיר, וז"ל ראוי כל הקהל לעמוד בעת שאומר הש"ץ הברכות.

 

[אהרון לייב]

בברכות השחר מותר לכתחילה לשבת, [ואין מקור לעמידה אז]
[אולי אם יש ש"ץ יש ענין]

מלבד ברכות התורה שזה ברכת המצוות וצריך לעמוד.

 

[קוביד]

כמדומה שמובא בספר 'ואלה יעמדו' לאדר"ת, אינו תח"י.