מקור המילה "חסכון".

[חיוכון]

זה שייך אמנם לשבוע שעבר....(דף היומי) אבל נזכרתי בזה כעת.

רש"י זבחים ו: ד"ה אלא כותב שהמילה חסכון הוא מלשון לחוס ולרחם. היינו שחס על ממונו ולכן חוסך נקרא. (אלא שכתב "חיסחון", ואולי נשתבש בצוק העתים)

וז"ל:
"אלא שחיסך הכתוב - חסך מעונותיהם ולא דקדק אחריהם לפי שחס על ממונם. וחבירו במסכת מנחות (דף עו: ) מפני החיסחון ומפרש מאי מפני החיסחון התורה חסה על ממונם של ישראל".

מעניין.

 

[לענ"ד]

פירוש חסך, פיחת, והיא מלה עברית

פיהמ"ש להרמב"ם, דמאי פרק ז

וברשי ביומא ו:
אלא שחיסך הכתוב - חסך מעונותיהם ולא דקדק אחריהם לפי שחס על ממונם וחבירו במסכת מנחות (דף עו מפני החיסחון ומפרש מאי מפני החיסחון התורה חסה על ממונם של ישראל

לכאורה הוא מלשון ולא חשך [שין וסמך מתחלפים] ממנו היינו משורש מניעה הגבלה ואף כאן הימנעות מעודף הוצאה

דוגמה לביטויים המורגלים בזמנינו: חסך מפיתו חסך ממשכורתו

 

[אברהם]

ראה גם איוב לח כג.
"אֲשֶׁר חָשַׂכְתִּי לְעֶת צָר לְיוֹם קְרָב וּמִלְחָמָה"

 

[עפרה]

"ולא חשכת את בנך את יחידך ממני".
קשור?
(ודאי שכאן יכול להתאים הפירוש של לחוס ולרחם...)