אז יהיה או לא יהיה? (השאלה שתמיד נשמעת עם התבשר כי שלג מתעתד לבוא)
פתותי שלג מילאו את החלל. השלווה והרוגע התפשטו באוויר יחד עם כל פתית שירד.
הילדים לידי צהלו, רקדו במחול מסחרר.
שלג, שלג, שלג.
וגם אין לימודים.
ממש מבצע אחד פלוס אחד.
בניגוד אליהם, אני לא רוצה שהשלג יערם. קר מידי, מלכלך מידי ואחר כך - מסוכן מידי.
אך כשראיתי כמה הם מאושרים, התחלתי לרצות גם.
כמו כל מיני דברים קטנים בחיים שמשתנים, כי הילדים רוצים…
סוף סוף הילדים נכנסו למיטות. לא יכלו להתנתק מהחלון.
להבטיח להם שלג גם מחר - לא יכולתי כתושבת ירושלים מאז ומעולם ששבעה אכזבות שלגים (כן, פעם אהבתי, כמו כל הילדים)…
יום המחר הגיע, הילדים זינקו מן המיטות, מה שלא קורה כלל בבוקר אחר...
לא הספקתי לקום לפניהם ולבדוק האם מצע לבן מול עיני או שמא אפור. לא הספקתי לבדוק כדי לדעת האם לעוררם בקול שירה, או לרפד להם את המכה:
א. קולות צחוק ומחיאות כפיים קידמו את פניי, וכבר הבנתי מה נשקף מן החלון. מיד הם רצו לחדר וסחבו אותי להראות להם מה ללבוש. הגדיל לעשות הקטן, שהחל ללבוש מעיל ומגפיים על הפיג'מה... ירדתי איתם וכמובן לא שכחנו כפתורים וגזר, בנינו בובת שלג, הצטלמנו יחד וכל אחד לחוד עם הבובה
וחזרנו הבייתה עייפים אך מרוצים.
ב. שקט קידם את פניי. כל הילדים הביטו מהחלון כלא מאמינים. לאכזבה כזו לא ציפו. הם היו עצובים.
על לחיו של יוסי התגלגלה דמעה מלוחה
נגשתי אליו ומחיתי אותה ברכות.
בחרו את הסוף המתאים לכם / לילדיכם ומאחלת לכל הילדים, שלא יתאכזבו!
שלג שמח!
פתותי שלג מילאו את החלל. השלווה והרוגע התפשטו באוויר יחד עם כל פתית שירד.
הילדים לידי צהלו, רקדו במחול מסחרר.
שלג, שלג, שלג.
וגם אין לימודים.
ממש מבצע אחד פלוס אחד.
בניגוד אליהם, אני לא רוצה שהשלג יערם. קר מידי, מלכלך מידי ואחר כך - מסוכן מידי.
אך כשראיתי כמה הם מאושרים, התחלתי לרצות גם.
כמו כל מיני דברים קטנים בחיים שמשתנים, כי הילדים רוצים…
סוף סוף הילדים נכנסו למיטות. לא יכלו להתנתק מהחלון.
להבטיח להם שלג גם מחר - לא יכולתי כתושבת ירושלים מאז ומעולם ששבעה אכזבות שלגים (כן, פעם אהבתי, כמו כל הילדים)…
יום המחר הגיע, הילדים זינקו מן המיטות, מה שלא קורה כלל בבוקר אחר...
לא הספקתי לקום לפניהם ולבדוק האם מצע לבן מול עיני או שמא אפור. לא הספקתי לבדוק כדי לדעת האם לעוררם בקול שירה, או לרפד להם את המכה:
א. קולות צחוק ומחיאות כפיים קידמו את פניי, וכבר הבנתי מה נשקף מן החלון. מיד הם רצו לחדר וסחבו אותי להראות להם מה ללבוש. הגדיל לעשות הקטן, שהחל ללבוש מעיל ומגפיים על הפיג'מה... ירדתי איתם וכמובן לא שכחנו כפתורים וגזר, בנינו בובת שלג, הצטלמנו יחד וכל אחד לחוד עם הבובה
וחזרנו הבייתה עייפים אך מרוצים.
ב. שקט קידם את פניי. כל הילדים הביטו מהחלון כלא מאמינים. לאכזבה כזו לא ציפו. הם היו עצובים.
על לחיו של יוסי התגלגלה דמעה מלוחה
נגשתי אליו ומחיתי אותה ברכות.
בחרו את הסוף המתאים לכם / לילדיכם ומאחלת לכל הילדים, שלא יתאכזבו!
שלג שמח!