השבת אבידה מצאתי עצב! ואת?.....

[brilliant]

תשעה באב..
יום צום יום של עצב עמוק כזה .
נחרבו לנו שתי בתי מקדש שני מקומות של חיבור עמוק עם השם עם החלקים שלנו- אחים שלנו.
ומשום מה העצב מסרב להופיע זאת אומרת אני באמת עצובה אבל לא יותר מהרגיל
וזה לא שאני חסרת רגש, אלא מוצפת !
והעצב הרגיל הוא פשוט יותר מידי בשביל להוסיף עליו כי היום הזה פשוט גורם לי לתחושה מוכרת כאילו כבר הייתי בנקודה הזאת...
ואני פשוטו חושבת למה? מה קרה ש..
בתשעה באב קרה חטא המרגלים משה שולח מרגלים והם במקום לשבח להאמין ולדעת שייקרו ניסים בכיבוש הארץ חוזרים עם דברי הסתה והתמרדות והעם נחלק ונחלש...ונענש ואח זה כואב התחושה הזאת הדה זה וו הזה דברי הסתה שנאמרו שכילו זמן שיצרו קרע ולמרות שרובנו עמדנו מהצד שיד נשברת כואב לכל הגוף....
וזה כואב אבל זה לא נגמר כי פאר היצירה של העם היהודי בית המקדש הראשון חרב ונחשו אחרי מה?
אחרי פירוד בו העם מתחלק למלכות ישראל ויהודה
פה כבר היינו צריכים להבין אבל עם ישראל כמו עם ישראל
אין כמונו בזמנים של כאב . עובר קצת זמן ואנו שבים ובאחדות(...) בונים עוד בית מקדש אומנם לא מופלא כמו הראשון אבל עדיין מאוחד ושלם ו-
פורץ מרד שהרומאים רוצים לדכא וצרים על ירושלים וגדולי העם אומרים זה לא זמן למלחמות לפעמים עדיף להרים ידיים מול האדם ואז להרים ידיים להשם שיציל אותך ממנו (את זה כדי לעשות לפני אבל אנחנו טובים במסקנות אחרי מעשה..)
אבל יש קבוצה של קנאים שנחשו מה?
מפלגת את העם שמרימה ראש ומרגישה יותר חכמה מהגדולים ומחליטה שיש לה את החכמה להחליט על החיים של כולם ושורפת את מחסני האוכל ואת הסיכוי של ירושלים של ילדיה ,נשיה, ואנשיה לשרוד
ומתחילה מלחמה קשה ונחרבי לנו בית שני!
אבל אוי שורף לי וזה עדכני יש לי דה זה וו כי זה עדיין לא נגמר אנשים לא מספיק חכמים מנסים לשרוף את הסיכויים שלנו להשאר
עם ישראל
ולא סתם כמה אנשים שחולקים DNA ......
וזה מספיק קשה אבל לא נגמר חורבן ביתר ב9 באב פרצו הרומאים לביתר בעקבות מרד, מחלוקת, ורצחים בדם קר ילדים נשים ואנשים עד שדמם זרם לים - ואחחח הדה זה וו הזה זה לא נגמר ופה זה שורף אותי מבפנים הנשים הילדים האנשים שנרצחו ונעלמו והדם שלהם זרם עד הים..........
והדמעות זורמות כמו הים.
ושנה אחרי הרומאים חורשים את הר הבית המקום המקודש לנו ביותר כדי להעלים אותו מעין ואותנו... בתקווה ל-ע-ו-ל-ם
ואם לא נקח אחריות זה יקרה גם לנו היום אבל
התקווה לא אבדה גם אחרי 2000+ שנה והוא עוד ישוב מעפר והם ישובו מעפר כדי להגיד לנו שאנחנו לא מבינים כלום ומשמה הכל נראה אחרת ויש איזה חוט מקשר בין כולנו והוא פשוט קצת התרופף אז צריך למשוך קצת ......
אבל זה עדיין לא קרה ואנחנו בגלות והכאב הזה הוא עמוק ושורף והעצב שלי הוא נמצא הוא פשוט לפעמים קצת רדום אבל תמיד נוכח
ועכשיו הוא פקח עיניים והתעורר, - וגם אני!
וגם את?..
שתפי אותי מה את עושה להעביר את העצב הזה ואולי נמצא נחמה?...