מעוניין להציע את שירותיי בתחום העריכה והכתיבה התורנית

חי זך · 20/8/10

שלום לכל חברי הפורום, אני חדש חדש כאן
אבל בתחום ההוצאה לאור אני למעלה מ-30 שנה. ב-22 השנים האחרונות עבדתי כגרפיקאי יחיד חרדי בבית דפוס "חילוני" "כבד" במרכז הארץ (זה אומר שאסור היה לי להיות חולה...) שם נתתי ללקוחות (הן חרדים והן חילונים) גם "ראש גדול מאוד" וסייעתי להם רבות בעריכת החומר לדפוס, עברית נכונה, ניקוד, הגשה וכו'. הגעתי למצב שמוציאי עיתונים וחוברות נתנו לי "יד חופשית" (תרתי משמע...) לחלוטין להתערב בחומר ולערוך אותו (תוך כדי עבודת העיצוב והעימוד שלי במסגרת בית הדפוס)... מאלול תשס"ט נאלצתי בפתאומיות, בשיא כוחי, לפרוש עקב אירוע מוחי לא חמור, ב"ה (אני בסה"כ בן 47 כיום). אני חוזר לעצמי, ב"ה, וההתעסקות בעבודתי היא היא השיקום שלי (עברתי ממש נס גדול).
בקיצור, מה אני מלאה אותכם, זה מה שאני עושה, ב"ה, לשביעות רצון לקוחותיי: הקלדה מדוייקת כמעט ללא שגיאות (לא עיוורת) ומהירה של כל חומר, תוך כדי הקלדה אני מתקן שגיאות בעברית, בונה פסקאות ואף מעמד. עיצוב כריכות, עריכה גרפית (מתן הוראות עיצוב לגרפיקה), מגיה, עורך ומעמד ספרים (ב"ה, רבים ומוצלחים שיצאו בכמה מהדורות) של מחברים ת"ח, מייעץ ומכוון עד להפקת הדפוס הסופית.
אני גם כותב כתיבה עיתונאית, מסוגל לערוך עיתון/חוברת בכל תחום, מראיין (גם שידרתי ברדיו כמה שנים...) ומשכתב.
לאחר שנה של חופשת מחלה, כיום אני מובטל, חותם בלשכה, ומחפש עבודה במשרה מלאה בתחומים שלי. לא פוחד משעות נוספות (היו תקופות של יומיים רצוף בדפוס...טירוף, אבל פרנסה). עבדתי על המקינטוש עוד כשהיה "קטן" וראשון בארץ (בית הדפוס שעבדתי בו היה השני שקנה אותו אז ב-87) ועברתי את כל הגירסאות שלו עד שנתקענו על ג'י4 הנחמד.
אני עובד על פוטושופ ופריהנד 9. גם נוגע בוורד אם צריך (הקלדה נטו). כן כן, אני צריך שידרוג לתוכנות החדשות ובעה"ב שלי משום מה (למרות שקנה את התוכנות בין הראשונים אז) סירב להוציאני לקורס הטמעה. אם זה לא יקרה במסגרת העבודה (תוך כדי. אגב, מק למדתי תוך כדי עבודה ללא שום קורסים) איאלץ ללמוד לבד איכשהו.
א-קיצר, אני מחפש סביבת עבודה מתאימה לי עם שכר הולם (בעה"ב הקודם ממש לא העריך אותי עד שפרשתי, ועד היום לא מצא מחליפ/ה ולקוחות גדולים רבים וותיקים עזבו), באיזור המרכז. אני מחפש, כמובן, גם עצמאית (הוצע לי, למשל, לנהל סטודיו של 5 גרפיקאיות [תזרים עבודה, עמידה מול הלקוח והבנת צרכיו וכו'] אבל התנאים לא התאימו מאוד).
אז אם אתם, חברים, צריכים הכל או חלק ממה שאני יכול לעשות, או מכירים מי שמחפש
אנא השאירו כאן הודעה עבורי ואחזור חזרה. תודה. תודה.

עדיאל · 22/8/10

מעריך אותך מאד.
אך כאן בפורום תמצא רק מי שמציע את עצמו, כמוך, הלקוחות הפוטנציאליים הם בחוץ לא כאן...

רק תישאר כאן, בנסיונך הרב, תוכל להעשיר אף אותנו, הצעירים...

חי זך · 23/8/10

כמובן שאשמח לעזור לבני העליה דכאן מניסיוני, ויש לי בקנה כמה חוויות שכדאי להפיק מהם לקחים
כדי שקולגות לא ינזקו וידעו להישמר מלקוחות ומצבים שיצוצו להם (או שכבר צצו).

עדיאל · 24/8/10

תתחיל, אחד אחד...

געוואלדיג · 24/8/10

הנני מטה אזני כאפרכסת.

עדיאל · 25/8/10

כולי אוזן...

חי זך · 26/8/10

שלום לכולם ולמתעניינים!
כאמור, יש לי הרבה מה לספר על עולם הלקוחות (מחברי ספרים, מו"לים) ובתי-הדפוס.
מדי פעם אשחרר "זיכרונות". הפעם אתרכז בנושא: "היזהרו לא להיגרר לדיני תורה בגלל תביעה של לקוח"
(מעניין ומסקרן, הא?). אני עומד לכתוב בכאב רב על שני מקרים (עכ"פ בקצרה) ואידך זיל גמור ותפיקו לקחים ומסקנות אצלכם):
1. כלל ברזל-פלדה-אטומי בהסכם עבודה עם לקוח על עבודת הקלדה, עימוד ועיצוב וכיו"ב שהוא ורק הוא (או כל מי שמוסמך על ידו) אחראי להגהות ובדיקת התיקונים עד להגהה הסופית לפני המסירה לדפוס.
2. אל תזרקו לגניזה את הטיוטות! זה חשוב מאוד להוכיח ללקוח דברים שלא ראה/תיקן וכו'.
3. אפילו אם הלקוח משבח אותך כל הזמן ואומר "אני סומך עליך שתדאג לעבודה מקצוענית עד הפרט האחרון, אין לי זמן ואין לי סבלנות" - תבהירו לו שאינכם מלאכים ועם כל ניסיונכם שיסמוך על עצמו (ועל ה' שיאיר את עיניו...) ויגיה!!! פעם-פעמיים-שלוש וכו' אפילו מאה פעם! אינכם אחראים לכל שגיאה שתתגלה לאחר ההדפסה!
4. עם תום כל הליטושים, תיקונים וכל ה"באלאגן" של סגירת ספר/חוברת/עיתון - לא לדלג על החתמת הלקוח על כל עמוד!!!
5. מומלץ לשאול את הלקוח בכל שלב אם הוא מרוצה מעבודתך, מהפונטים שבחרת, מעיצוב תבנית הספר, מעיצוב הכריכה והשידרה וכד'. זה חשוב מאוד מאוד כי כבר קרה לי - פעם אחת - (ולעמיתים שלי) שפתאום הלקוח - לאחר הופעת הספר והפצתו - בא אליך עם פנים אדומות וזועם בגלל איזו הערה של חבר, של אשתו, של השכן על הפונטים, על הגודל, על הכריכה וכו'.
אני כמעט ולא מתווכח עם אחד כזה. שיתבייש לו, חצי שנה אני "טוחן" אותו וכל הזמן הוא מבסוט אז מה לו להלין... אבל אין גבול למוזרויות...
6. לא לשחרר עבודה ללקוח עד גמר התשלומים, ולא להתפתות מהבטחות שיש תורם רציני אבל הוא יתן את הכסף רק אם "יראה את הספר בעיניים מודפס, לא עלי הגהה". אפילו אם הלקוח הוא רב מפורסם וכו' ולא נעים לך ממנו לבקש את ה-2553 ש"ח שנותרו חוב.
מניסיוני המר, נכוויתי פעמיים ואני מתאפק לפרסם את שמות המחברים (מכובדים וחשובים בקהילותיהם) שכותבים בהתלהבות ובנידוי ושמתא מאמרים ארוכים (במו ידיי הקלדתי...) על חומרת "לא תלין פעולת שכיר" ועל "ביומו תתן שכרו", אבל זה לא נוגע להם...
עגנו בחוזה/הסכם ביניכם סעיף חד-משמעי שאינכם מוסרים דיסק/דפים עד סיום התשלום המוסכם ביניכם.
לא "להילחץ" מדרישת הלקוח שהוא חייב להספיק להדפיס לקראת אזכרה / אירוע גדול אחרת ייגרמו לו הפסדים ושאר ירקות "ועם החוב נסתדר"... אין כסף - אין ספר. אין רחמים בקטע הזה!
לצערי, יש לקוחות מחוגינו, הלבושים כמונו, אבל מתנהגים - לתדהמתך - כאחרוני העבריינים, ואכמ"ל.
7. כשאתם מתמחרים את עבודתכם לפי עמוד (מעוצב לחצי שמינית ברוטו) הסבירו שוב ושוב ושוב ושוב ללקוח שאתם מקבלים x ש"ח לעמוד כולל חצי עמוד טקסט (סיום פרק, לדוגמא), אפילו 3 שורות. אני, אישית, גובה גם עבור עמודים ריקים (כלומר בהדפסה נגמר הטקסט בצד שמאל והלקוח רוצה שפרק חדש יתחיל בשמאל,כך שעמוד ימין יוצא במקרה חלק,מובן?). ספירת העמודים מתחילה מעמוד השער עד אחרון העמודים כולל הכל בכל. אם מתווכח, לומר שכך זה מקובל. ברגע שמישהו מתווכח איתי על זה מההתחלה, אני מוכן לוותר על העבודה. אם זה קורה תוך כדי העבודה - אני מקפיא את העבודה, גובה את מה "שהצטבר" עד כה, ושולח אותו. מניסיוני, בסוף חזרו אלי...
עכשיו לגבי הנושא אליו התכנסנו - דיני תורה סביב נושאים מקצועיים שלנו. יובהר מיד, שח"ו ח"ו איני בא לזלזל בדיינים וקיימתי כמובן את פסקי הדין גם אם כאבו מאוד לכיס ולמאמץ אבל מותר לי לספר עליהם
ואתם הקולגות תקראו והיזהרו לא להיגרר לבתי דין לממונות בגלל איזה לקוח "עצבני". ואם נגרר אי מי - שיהיה לו בהצלחה ושיצא זכאי. בקיצור, כפרת עוונות.
המקרה: קיבלתי עבודת ההדרה של ספר שכבר יצא לאור והמחבר הוסיף הרחבות והערות וכו'. המחבר הגיע אלי דרך המלצה חמה עד לוהטת מבית-דפוס אליו פנה. לא היו בעיות בהסכם העבודה בינינו, עבדתי בשצף קצב. פתחתי ראשי תיבות רבים מאוד (לבקשת הלקוח!), שיפרתי ניסוח פה ושם (לשביעות רצונו!), נתתי לו את החומר (למעלה מ500 עמודים!) לשלוש הגהות. תיקנתי, הראיתי לו, היה נעלם לכמה שבועות, חוזר עם תיקונים וכו' עד שאישר לי למסור לדפוס. אמנם כמה וכמה פעמים הוא אמר "אני כבר לא רואה בעיניים מרוב טקסט", אבל אני לא הקשבתי...
חבר'ה, הספר יצא ב1000 עותקים, הוא רצה שהספר יחולק כבר באזכרה של אביו ובית הדפוס הצליח להדפיס ולכרוך לו 1000 ספרים ב48 שעות במבצע לא ייאמן. לאחר יומיים בלבד בא אלי הלקוח עם עוד חבר שכינה עצמו "עורך ספרים" והחל למנות לפני עשרות טעויות שיש בספר (כולל טעויות בחישובי גימטריאות שונות ו"משונות") ואיך "העזתי" לפתוח ר"ת מסויימים במשמעות שונה לגמרי ממה שהמחבר התכוון. כמו"כ העיר הערות על הגרפיקה והעימוד, בקיצור - מהלומות בפרצוף.
כשטענתי שהמחבר (ששתק אגב משך כל זמן הטענות...) היה "צמוד" אלי וראה כל מילה ותיקנתי כל מה שביקש וכו'. הפלתי את התיק על הלקוח. "עורך הספרים" הצעיר הודיע שהספרים דינם לגניזה ואין סיכוי לקחתם (שלא לדבר על לשלם עליהם). בעל הדפוס דרש את שלו, וכי מה הוא אשם? גם הוא טען שהוא שאל את הלקוח כמה פעמים שיבדוק אפילו את הפלטות שהכל בסדר, הוציא לו העתק שמש לעיונו והוא אחרי שלוש שעות של עיון אישר את הקרנת הפלטות. אני מצידי סירבתי לחזור על התיקונים וטענתי שהמחבר אישר הכל. הטעות שלי הייתה שהכל היה הסכמה בע"פ ולא החתמתי אותו, וגם את דפי הטיוטות שהצטברו אצלי פיניתי לגניזה, כך שהוכחות פיזיות לא היו לי. הכל היה מילה מול מילה.
בקיצור, כשראו שאנו מתעקשים - קיבלנו זימון לדין תורה ללא יכולת עירעור. בעל הדפוס (חרדי נחמד ומנוסה, עשרות שנים במקצוע) החליט להופיע לבדו מול הבי"ד ולייצג גם אותי. המחבר הירצה את טענותיו והאשים את בעל הדפוס שהמליץ לו עלי, והציג אותי כלא יודע את העבודה וכו'. בעל הדפוס טען מאוד חזק כנגד המחבר ולשאלת הדיינים תיאר את תהליך הפקת הספר, את ההגהות הרבות, ושאם יש טעות בגימטריאות אין זה תפקידי לבדוק אותן וכמובן הגן על מקצועיותי וניסיוני ולכן הוא ממליץ עלי למי שמבקש להוציא ספרים... הוא דרש את כספו ואם רוצים הדפסה חדשה אזי שישלמו גם עליה וגם על עבודת התיקונים החדשה שלי.
הדיינים יצאו להתייעצות של רבע שעה וחזרו עם פסיקה קצרה (לא קיבלנו שום העתק ונימוקים מפורטים): יד המחבר הלא מרוצה היא על העליונה, ואנחנו מחוייבים בהדפסה חדשה ועבודת תיקונים חינמית שלי.
מה הנימוקים, מה המקורות.... אסור לערער.
אני מצידי, לאחר שיצאה המהדורה ה"משופצת" איחלתי למחבר שלא ימכור אפילו עותק אחד וסהדי במרומים שכך העיד לי המחבר (כשנפגשנו באקראי לאחר 5 שנים) שהוא "תקוע" בבית עם 900 ספרים...
(סתם ספר עם סברות כרס אבל הנייר סובל הכל...).
בקיצור, מאז אני, ב"ה, נזהר עם כל לקוח, וב"ה, עד היום אין תלונות והכל בסדר.
מקרה שני: מחבר מסויים ביקש שספרו יהיה עם אותיות גדולות גודל 18 (!!!). תמהתי מאוד והסברתי לו שזה בהחלט לא מקובל, אבל הוא התעקש. גם מרווחי השורות היו גדולים לבקשתו. עד כמה שאני זוכר הגענו ליותר מ450 עמ' (מה אכפת לי, המונה דופק...). אגב, בהסכם העבודה בינינו הוספתי סעיף שהגרפיקה וכו' היא לפי דרישת הלקוח ושביעות רצונו. הוא חתם על הכל, הגיה הכל, שילם הכל ורץ למו"ל. המו"ל התפלץ למראה הטקסט הגדול וצרח עליו שכזה ספר הוא לא מוכן להשקיע עליו. הוא התקשר אלי ו"נבח" איך אני כגרפיקאי ומעמד מעיז ככה להכשיל לקוח בשביל בצע כסף וכו' וכו' נאצות.
הוא סירב להאמין שככה ביקש המחבר והוא חתום על כך, והמחבר מצידו פתאום היתמם שהוא "סמך עלי שאני אעצור אותו" מהאותיות הגדולות....
בקיצור, המו"ל דרש שאכווץ הכל "כמו שצריך". האותיות כווצו ל-14 וכל העימוד השתנה ולבסוף הגענו לכ-200 עמודים. דרשתי כסף על שעות העימוד המחודש והמחבר בא לי ביציאה: "עוד כסף? אתה צריך להחזיר לי כסף על הפרש העמודים!" הייתי בתדהמה והחלנו להתווכח.
למחרת זומנתי לדין תורה בהול. הרציתי טענותיי והצגתי לדיינים את דפי הטיוטות וחתימות הלקוח על ההסכם. המחבר מצידו לא הכחיש שאכן כך הוא דרש אותיות גדולות כדי להוציא ספר "חריג" אבל לאור דרישות המו"ל הוא חוזר בו ועכשיו הוא דורש הפרשי כספים. עדות קצת הזויה משהו.
כעבור 5 דקות נקראנו שוב לבי"ד והפסה"ד: להחזיר כסף! (מדובר באלפי שקלים!)
לשאלתי מה הנימוקים קיבלתי נזיפה ושאיזהר לא להתחצף...
כפרת עוונות. אגב, גם ספר זה שוכב עד היום במחסני המו"ל (7 שנים אחרי...).
זהו, בנתיים, חבר'ה. היזהרו עם לקוחות ושיהיה לכם פרנסה קלה, נעימה ו...בטוחה.
אגב, למי שהגיע עד השורה הזו:
כמה עולה לתמחר תימלול מדיסק של הרצאה/דרשה כולל עיבוד לשוני וכד'?
אני עושה עבודות גם כאלה (מישהו רוצה להביא לי כ-100 דיסקים של שיעורים שלו...).
ואני רוצה לוודא שאיני פראייר.
יום טוב לכם!
וזיכרו פתגם חב"די: לא כל מה שחושבים אומרים, לא כל מה שאומרים כותבים, לא כל מה שכותבים מדפיסים, ולא כל מה שמדפיסים מפרסמים...

אברימי · 26/8/10

תשואות חן לך חי זך.
קראתי את הדסברים ואני מרגיש צורך להזדהות ולספר סיפור אישי.
כידוע לרבים מכאן, אני בעל משרד לתיווך נדל"ן בביתר. המשרד שלנו חרת על דגלו מתן שירות מכל הלב, כל אנשי הצוות שלנו משתדלים מאד עבור כל לקוח ולקוח וב"ה יש לנו שם טוב שטוב משמן טוב.
קרה לי מקרה אחד שנאלצתי לתבוע רוכש של דירה לד"ת. למרות שהייתה לי החלטה שאני לא אגרר לעולם לבי"ד, ננזפתי על ידי רב חשוב כשסיפרתי לו את הסיפור והוא הכריח אותי כמעט, לתבוע בבי"ד. לא רוצה לחשוף את כל הפרטים אבל הנתבע, שהובלתי את העסקה עבורו, כולל קביעת פגישות עם בעלי הדירה, הסעות אליו וניהול מו"מ מתיש, התכחש למחוייבותו לתשלום וניסה להיתלות באמירה של המוכר שלטענתו אמר לו "על דמי התיווך נסתדר". המוכר מצידו התנער מהתחייבות וניסה לטעון כי התכוון שבאם תתבצע עסקה הוא יפחית לו משהו סמלי מתשלום הדירה עבור התיווך... עד כאן הפרטים. מכיוון שאיני איש של בתי דין וכדו', הייתה לי הפתעה גדולה מטענותיו ההזויות של הנתבע ומתוצאת הדיון שאת משמעותו קיבלתי בהכנעה גמורה ואכמ"ל.
זה נשמע רע מאד ולא חשפתי את זה עד היום, אבל אותו רוכש, לא זכה להתגורר בדירה בשלום. ביתו האישי התפרק לרסיסים.
מי שמכיר אותי יודע שאני רחוק מניהול חשבונות שמים, ולא מנסה להיות דוברו של הקב"ה בנושאי צניעות, פיאות, דיבורים בביכנ"ס וכו' עם כל צרה שמתרגשת ובאה ח"ו, אך בכל אופן כשנודע לי על כך, לא הייתה לי כל פליאה.

געוואלדיג · 26/8/10

אברימי, איך זה שמתווך נדל"ן אינו יודע פרק בהלכות תביעות ונתבעות? שאר בשרי הוא מתווך נדל"ן והחלק העיקרי(!) של עבודתו הוא להעסיק את צירי הדלתות הסבים בשערי בתי הדין ברחבי העיר!

מאירי5 · 26/8/10

חי זך, תודה לך.
החכמתני.
הבעיה מתחילה, שכמו בצבא, אתה לא יכול להחתים לקוח על כל מילה שיוצאת מפיו, כזה גודל פונט, כזה רווח בין שורות, בפרט אם דברים משתנים במהלך העבודה. מה שקורה, שצריך עו"ד (או לחילופין טו"ר) צמוד על כל פיפס.
יש עוד בעיה, אם אתה מנסה להחתים על חוזה מסודר, אז אומרים לך, מה אתה לא מאמין לי, איזה חוסר אימון, מילה שלי זה מילה, אני אחפש מישהו אחר יש עוד עשרות כמוך.
בלקוחות קטנים, שוה להפסיד אותם עכשיו בשביל לא להפסיד אחר כך. אבל בלקוחות גדולים ושמנים עם פרויקטים ארוכים הפיתוי גדול מידי מכדי לשלוח אותם כלעומת שבאו. והתקוה היא שאיך שהוא נסתדר אז, ואז אוכלים אותה אחר כך.
(לצערי מניסיון)

חיטובים · 26/8/10

לצערי הגדול מאוד, שמעתי עוד כמה וכמה סיפורים בסגנון הנזכר על בתי דין. ולא סתם אנו מתפללים "השיבה שופטינו כבראשונה", הכוונה היא לא לבג"ץ כידוע..

נוי · 26/8/10

התחושה לצאת מבית דין בפה פעור,אינה נתנת לתיאור:פסיקה שרירותית ללא נימוק, ואפילו, (במקרה של אחד מבני משפחתי,) בעיות הלכתיות בהתנהלות הבי"ד, זאת על פי חוות דעת של דיין (לא מההרכב)
זה לא מנחם לדעת שאתה לא היחיד, נמשיך להתפלל, ונזכור בהשלמה כי צדק יש רק בשמים. (כוכב הלכת)
כפרת עוונות.

אריה123 · 27/8/10

בלא להביע דעה בעד או נגד מישהוא, אולי כדאי להפסיק לדוש בזה ? הוא חרג הרבה מעבר לראוי בפרוג... - אפשר לפתוח אשכול בחדרי חרדים...

עדיאל · 27/8/10

חי זך, חילך,
תודה רבה ועמוקה,
אח, איך שאנו מזדהים עם כל מילה, מתוק מדבש...

אגב, הפתגם אינו חב"די, אלא של הרה"ק מקוצק זי"ע.

לשאלתך לתמחור תמלול משמע לקטסט, אני לוקח, כמנהגי, 14$ לשעה, פלוס 20$ לשעה של תמלול...

עדיאל · 27/8/10

צודק, אל לנו לדוש בנושאים לא לנו, כולנו מחויבים לדעת תורה, ואפילו אומר לך על ימין שהיא שמאל.
אך צודק חי-זך, אסור לנו להיגרר לדיני תורה, במיוחד שמאמרו של חי-זך אינו מותיר מקום לאי-בהירויות/ספיקות/ תביעות/ ויכוחים, מחתימים אותו מראש על הכל, ואידך זיל גמור.

חי-זך, אתה נשמע כמו עורך בעל רקורד, לא כולנו כך, אין אנו יכולים להרשות לעצמנו להראות ללקוח את הצד השני של הדלת, על אף ההיגיון שבכך...

נודה לה' על הכישרון שנטע בנו, מתנת החינם המעניקה לנו אפשרות להתפרנס ולזון ולכלכל את משפחתנו, נבלע סיפורים, נחרוק שיניים, נשתוק ונמשיך הלאה, מכסימום 'נפרק' את זה כאן בפני חברי הפורום הקשובים והמסורים, עמו אנכי בצרה...

אגב: 'מכסימום' או 'מקסימום'?

אברימי · 27/8/10

נכתב ע"י חיטובים;446402:
לצערי הגדול מאוד, שמעתי עוד כמה וכמה סיפורים בסגנון הנזכר על בתי דין. ולא סתם אנו מתפללים "השיבה שופטינו כבראשונה", הכוונה היא לא לבג"ץ כידוע..

נכתב ע"י נוי;446494:
התחושה לצאת מבית דין בפה פעור,אינה נתנת לתיאור:פסיקה שרירותית ללא נימוק, ואפילו, (במקרה של אחד מבני משפחתי,) בעיות הלכתיות בהתנהלות הבי"ד, זאת על פי חוות דעת של דיין (לא מההרכב)
זה לא מנחם לדעת שאתה לא היחיד, נמשיך להתפלל, ונזכור בהשלמה כי צדק יש רק בשמים. (כוכב הלכת)
כפרת עוונות.

בבקשה, אל תקחו את הדברים למקומות לא רצויים. הסיפור שהבאתי לא מוריד במאומה מגדלותם של הדיינים והתנהלות בתי הדין. חלילה לי מלתלות בהם שמץ של אשמה. הדגשתי שכיום, לאחר שהצדדים חותמים על שטר בוררות ולמעשה כל תביעה בבי"ד נידונה כבוררות בלבד, יש משקל רב לצורת טענות הצדדים, ולכן גם תעשיית "הטוענים הרבניים" פורחת, ומצד הצדדים הניצים כל דאלים גבר, ואין לו לבי"ד אלא מה שעיניו רואות.