הנושאים החמים
הנושאים החמים
התרומה של האברכים (ושל שומרי התורה והמצוות בכלל) היא התרומה הכי משמעותית והכי קריטית עבור עם ישראל ועבור מדינת ישראל.
כי אין אומתנו אומה אלא בתורתה.
מי שדואג ליהדות, מי שדואג לקיים את התורה, ללמוד אותה, להעמיד ת''ח, להעביר את התורה לדורות הבאים, ברמה ובהיקף - היה אמור במדינה יהודית מתוקנת לקבל שכר גבוה יותר מרוב עובדי המדינה, שחלקם אגב עושים עבודה חשובה וטובה, וחלקם מתבטלים או מתעסקים עם דברים לא חשובים, ובכל זאת מקבלים משכורות.
מי שדואג לתורה וליהדות של העם הזה בתקופה כל כך קשה, כשרוב רובו של העם הוא חילוני וחלקים מהעם הם מתבוללים ורפורמים, הרי הוא תורם יותר מכל.
מי שמחזיק את הרוחניות של עמנו בעת כזו ומעביר אותה הלאה, הוא בתפקיד חיוני מאין כמותו.
ובכל זאת הוא איננו מקבל משכורת מהמדינה על פעלו החשוב והקריטי (ואם היה מקבל - היה משלם למדינה מיסים גבוהים בהתאם, כן? לא חכמה לא לתקצב ואז להשוות את המיסים עם מי שכן מתוקצב בנדיבות).
אז נכון, שאצל החילוניים יש מי שדואג לצייר את האברכים, שרובם מתאמצים הרבה בלימוד, וגם מוותרים הרבה עבורו, כאילו הם בטלנים ח''ו , על אף שהם בעשייה הכי גדולה ומועילה.
נכון שהדברים הנ''ל לא משכנעים חילוניים (אם כי מסורתיים רבים מסכימים עם זה!).
הבעיה הגדולה שאחדים מאיתנו נסחפים לראייה הזו שלהם.
בתחילה בשביל להבין את הצד שלהם, איך הם רואים את הדברים, ואז כבר קצת שוכחים שאנחנו אמורים להיות בעמדת האמת שלנו, ולא בעמדה שלהם.
אנחנו אמורים להיות איתנים בהכרה שלנו, שאנחנו אלו העושים את הדבר הכי חשוב לעם ישראל.
וכן, יש לנו את כל הזכות המוצדקת והמוסרית לצפות שהמדינה תעזור במימון הפרויקט הלאומי החיוני הזה.
אלא מה? החילוניים לא מבינים? נכון. חבל וכואב, בעיקר עליהם.
אולי אנחנו רוצים להבין איך הדברים נראים בעיניי יהודים שחסרה להם האמונה וההבנה של מה זה עם יהודי ומה זו מדינה יהודית? - בסדר.
רק שלא נתבלבל בין הראייה שלהם לראייה שלנו!
כי אין אומתנו אומה אלא בתורתה.
מי שדואג ליהדות, מי שדואג לקיים את התורה, ללמוד אותה, להעמיד ת''ח, להעביר את התורה לדורות הבאים, ברמה ובהיקף - היה אמור במדינה יהודית מתוקנת לקבל שכר גבוה יותר מרוב עובדי המדינה, שחלקם אגב עושים עבודה חשובה וטובה, וחלקם מתבטלים או מתעסקים עם דברים לא חשובים, ובכל זאת מקבלים משכורות.
מי שדואג לתורה וליהדות של העם הזה בתקופה כל כך קשה, כשרוב רובו של העם הוא חילוני וחלקים מהעם הם מתבוללים ורפורמים, הרי הוא תורם יותר מכל.
מי שמחזיק את הרוחניות של עמנו בעת כזו ומעביר אותה הלאה, הוא בתפקיד חיוני מאין כמותו.
ובכל זאת הוא איננו מקבל משכורת מהמדינה על פעלו החשוב והקריטי (ואם היה מקבל - היה משלם למדינה מיסים גבוהים בהתאם, כן? לא חכמה לא לתקצב ואז להשוות את המיסים עם מי שכן מתוקצב בנדיבות).
אז נכון, שאצל החילוניים יש מי שדואג לצייר את האברכים, שרובם מתאמצים הרבה בלימוד, וגם מוותרים הרבה עבורו, כאילו הם בטלנים ח''ו , על אף שהם בעשייה הכי גדולה ומועילה.
נכון שהדברים הנ''ל לא משכנעים חילוניים (אם כי מסורתיים רבים מסכימים עם זה!).
הבעיה הגדולה שאחדים מאיתנו נסחפים לראייה הזו שלהם.
בתחילה בשביל להבין את הצד שלהם, איך הם רואים את הדברים, ואז כבר קצת שוכחים שאנחנו אמורים להיות בעמדת האמת שלנו, ולא בעמדה שלהם.
אנחנו אמורים להיות איתנים בהכרה שלנו, שאנחנו אלו העושים את הדבר הכי חשוב לעם ישראל.
וכן, יש לנו את כל הזכות המוצדקת והמוסרית לצפות שהמדינה תעזור במימון הפרויקט הלאומי החיוני הזה.
אלא מה? החילוניים לא מבינים? נכון. חבל וכואב, בעיקר עליהם.
אולי אנחנו רוצים להבין איך הדברים נראים בעיניי יהודים שחסרה להם האמונה וההבנה של מה זה עם יהודי ומה זו מדינה יהודית? - בסדר.
רק שלא נתבלבל בין הראייה שלהם לראייה שלנו!
נערך לאחרונה ב:
