מעגל הש(מ)נה
אחרי החגים בתשרי שנה שעברה /
החלטתי לפצוח בדיאטה חמורה,
לאכול בריא ולעשות הליכה כמובן /
ואדהכי והכי הגיע חודש חשוָן.
אמרתי לעצמי - החורף רק התחיל /
תן להתרגל למטריה ולמעיל,
רק ניכנס ליומיום ולשגרה /
ומיד נתחיל בדיאטה האמורה.
אך בינתיים הגיע כבר חודש כסלו /
ולעצמי אמרתי עם יד על הלב,
אי אפשר בלי איזו סופגנייה עם ריבה /
נדחה את הדיאטה לחודש הבא.
בטבת בא החורף וקור גדול נהיה /
ובשביל הדיאטה שלנו זה היווה בעיה,
איזה קור! אי אפשר להתנתק מהשמיכה /
שלא לדבר על לצאת להליכה.
חוצמיזה לאכול זה מחמם, כך אומרים /
הייתי ממש מוכרח לזלול בשרים.
שלא אהיה חולה, יש לי אחריות /
אכן, מה לא עושים בשביל הבריאות.
בחודש שבט, אתם ודאי מנחשים /
צריך לקיים מצוות פירות יבשים.
חודש אדר הגיע אחריו /
ואמרתי לעצמי בביטחון רב,
עכשיו זה ממש לא הזמן /
עם כל משלוחי המנות וה'אוזני המן'.
אבל בלבי עברה המחשבה /
בניסן אני מתחיל, מוכן להישבע.
לפני פסח הייתי צריך להתאמץ /
לחסל מהר-מהר את כל החמץ.
ובפסח, חג המצות ותפוחי האדמה /
העניין נדחק לזמן מה.
הגיע אייר וסיוָן אחר כך /
ומעומס החום שוב העסק נשכח.
בקיץ - פרוסת אבטיח וגלידה טובה /
אין חולק שהם מצרך חובה.
בתמוז ובאב כבר התחילה החופשה /
והזמן לא התאים להחלטה כה קשה.
בחודש אלול כבר נהייתי חרוץ /
והעסק כבר כמעט התחיל לרוץ.
אבל אז היה לי תירוץ אחר /
מה הוא היה? כבר אינני זוכר.
ושוב נחתו כל החגים /
בהם מצווה להרבות בבשר ודגים.
אבל החגים עברו והמשקל החל דוחק /
"דיאטה עכשיו. ובלי להתחמק!"
זהו, אני מתחיל דיאטה, נשבע /
אבל לא מעכשיו, מהחודש הבא.
אחרי החגים בתשרי שנה שעברה /
החלטתי לפצוח בדיאטה חמורה,
לאכול בריא ולעשות הליכה כמובן /
ואדהכי והכי הגיע חודש חשוָן.
אמרתי לעצמי - החורף רק התחיל /
תן להתרגל למטריה ולמעיל,
רק ניכנס ליומיום ולשגרה /
ומיד נתחיל בדיאטה האמורה.
אך בינתיים הגיע כבר חודש כסלו /
ולעצמי אמרתי עם יד על הלב,
אי אפשר בלי איזו סופגנייה עם ריבה /
נדחה את הדיאטה לחודש הבא.
בטבת בא החורף וקור גדול נהיה /
ובשביל הדיאטה שלנו זה היווה בעיה,
איזה קור! אי אפשר להתנתק מהשמיכה /
שלא לדבר על לצאת להליכה.
חוצמיזה לאכול זה מחמם, כך אומרים /
הייתי ממש מוכרח לזלול בשרים.
שלא אהיה חולה, יש לי אחריות /
אכן, מה לא עושים בשביל הבריאות.
בחודש שבט, אתם ודאי מנחשים /
צריך לקיים מצוות פירות יבשים.
חודש אדר הגיע אחריו /
ואמרתי לעצמי בביטחון רב,
עכשיו זה ממש לא הזמן /
עם כל משלוחי המנות וה'אוזני המן'.
אבל בלבי עברה המחשבה /
בניסן אני מתחיל, מוכן להישבע.
לפני פסח הייתי צריך להתאמץ /
לחסל מהר-מהר את כל החמץ.
ובפסח, חג המצות ותפוחי האדמה /
העניין נדחק לזמן מה.
הגיע אייר וסיוָן אחר כך /
ומעומס החום שוב העסק נשכח.
בקיץ - פרוסת אבטיח וגלידה טובה /
אין חולק שהם מצרך חובה.
בתמוז ובאב כבר התחילה החופשה /
והזמן לא התאים להחלטה כה קשה.
בחודש אלול כבר נהייתי חרוץ /
והעסק כבר כמעט התחיל לרוץ.
אבל אז היה לי תירוץ אחר /
מה הוא היה? כבר אינני זוכר.
ושוב נחתו כל החגים /
בהם מצווה להרבות בבשר ודגים.
אבל החגים עברו והמשקל החל דוחק /
"דיאטה עכשיו. ובלי להתחמק!"
זהו, אני מתחיל דיאטה, נשבע /
אבל לא מעכשיו, מהחודש הבא.