מס' שאלות בניקוד

[שש]

1. לְפוֹקְדָהּ או לְפָקְדָּהּ
2. קוֹדֵם או קֹדֶם
3. מוצָאי שבת או מוצְאי שבת
4. מקוֶה או מקוֵה (מקוה טהרה)
5. בעֲלה או בעְלה - העי"ן בחטף פתח או שוא?
6. מה הכלל היום בנוגע למילת מה לפני מילה זכור לי שאותיות אהוי גורמות לניקוד ה"מה" בקמץ ושאר האותיות "מה" בפתח והאות הראשונה במילה שאחריה דגושה. שמעתי שהיום מנקדים תמיד בקמץ בלי דגש באות שאחרי האם זה נכון?
7. האם תמיד כשאותיות ח' וע' בקמץ אז אותיות השימוש (ב,ש,מ,ה) בסגול?
8. אֵיבָר אֶבֶר או אֵבָר? ואיך בנסמך?
9. ה' השימוש הצמודה לפעלים בהווה כגון: המובאת היכולות האם יש דגש באות השניה?

 

[אברהם]

1. לְפוֹקְדָהּ או לְפָקְדָּהּ
2. קוֹדֵם או קֹדֶם
3. מוצָאי שבת או מוצְאי שבת
4. מקוֶה או מקוֵה (מקוה טהרה)
5. בעֲלה או בעְלה - העי"ן בחטף פתח או שוא?
6. מה הכלל היום בנוגע למילת מה לפני מילה זכור לי שאותיות אהוי גורמות לניקוד ה"מה" בקמץ ושאר האותיות "מה" בפתח והאות הראשונה במילה שאחריה דגושה. שמעתי שהיום מנקדים תמיד בקמץ בלי דגש באות שאחרי האם זה נכון?
7. האם תמיד כשאותיות ח' וע' בקמץ אז אותיות השימוש (ב,ש,מ,ה) בסגול?
8. אֵיבָר אֶבֶר או אֵבָר? ואיך בנסמך?
9. ה' השימוש הצמודה לפעלים בהווה כגון: המובאת היכולות האם יש דגש באות השניה?

1. לְפוֹקְדָהּ - לפוקד שלה, לְפָקְדָּהּ - לפקוד אותה
2. קוֹדֵם - במלרע, הווה של הפועל קָדַם (למשל: חייך קודמים לחיי חברך)
קֹדֶם - במלעיל, טרם, לפני כן (למשל: קֹדֶם הבריאה היה אור אין סוף ממלא את כל החלל)
3. מוצָאי שבת - צאת השבת, מוצְאי שבת - אלו שמצאו את השבת
4. בנפרד - מקוֶה, בנסמך - מקוֵה טהרה
5. במקרא בשוא (בניקוד המודרני מקובל בחטף פתח)
6. המילה מה מנוקדת לפי כללי ה' הידיעה. האקדמיה ללשון העברית שינתה את הכלל הזה וקבעה שתמיד יהיה בקמץ, אבל הכלל שקבעה האקדמיה לא מחייב, ואפילו במילון רב-מילים ההולך לפי כללי האקדמיה העדיפו את הצורה המקורית.
7. לא זכור לי שיש יוצאים מן הכלל
8. לענ"ד אֶבֶר - כנף, ואֵבָר או איבר - חלק מהגוף. ייתכן ואני טועה.
9. בעיקרון כן, אולם לכל כלל יש יוצאים מן הכלל ויש בזה הרבה חילוקים ואכמ"ל.

 

[please1234]

אואאו!!!! איזה ידע, נהניתי להחכים.

 

[למען דעת]

לא הבנתי למה בשאלה 7 מוזכרות האותיות ש' ומ'.

 

[אפכא מסתברא]

לגבי שאלה 7 - ברור שרק כאשר הבי"ת מיודעת היא תבוא בסגול. ("בְּחָרִישׁ וּבְקָצִיר" לעומת "בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר"). ש' ומ' אין מקומם בשאלה זו, כפי שהעיר למען דעת.
אֵבֶר בסמיכות נשאר אותו הדבר, כמו ספר, ואיבר - הקמץ מתבטל לפתח.
אחרי ה' הידיעה (לא ה' השימוש) יבוא דגש גם בפעלים של זמן הווה להוציא מ' שוואית של פיעל ופועל וי' שוואית, המשמטת את הדגש לא רק בפועל אלא בכלל, להוציא היהודים, היוונים, היערים, היעלים.

 

[אברהם]

לא הבנתי למה בשאלה 7 מוזכרות האותיות ש' ומ'.

הן באמת לא שייכות. התייחסתי לאותיות ה' הידיעה, וב' כשבאה במקום ה' הידיעה

ש' ומ' כידוע לא מחליפות לעולם את ה' הידיעה.

 

[אברהם]

אחרי ה' הידיעה (לא ה' השימוש) יבוא דגש גם בפעלים של זמן הווה להוציא מ' שוואית של פיעל ופועל וי' שוואית, המשמטת את הדגש לא רק בפועל אלא בכלל, להוציא היהודים, היוונים, היערים, היעלים.

לפי האקדמיה יש דגש תמיד ואין התייחסות ליוצאים מן הכלל. כמובן ששיטתם לא מחייבת אותנו.
לגבי מ' בבניין פועל יש מחלוקת שאינני יודע את מקורה.
יש עוד יוצאים מן הכלל כמו הלויים, הצפרדע ועוד.

 

[אפכא מסתברא]

אכן, הוא לא ביקש את כל כללי ה"א הידיעה אלא רק בהתייחס לפועל בזמן הווה.