דרוש מידע מי שטוב לו ושמח

פאנטה

משתמש סופר מקצוען
שיסביר:);)


כי אני כבר התייאשתי.

וויכוח עקר ארוך ומתמשך עם חברה שלא מוכנה לקבל את דעתי (הצודקת;)) ולהבין שמצוות השמחה חלה גם על חודש אלול.
ללא ספק יש לערוך חשבון נפש, לחזור בתשובה, אבל היי המלך בשדה! ככה נקבל אותו? גם הייאוש הינו כלי של הייצר הרע

יש לכם טיפים איך לעזור לאנשים לשמוח?
אני ממש מבקשת לא להסיט את האשכול לדעות/ויכוחים/פרשניות אישיות , זה אשכול חשוב וענייני מותר לו להיות שמח;) אבל לא מעבר....

בתקווה להבנה...
 
נערך לאחרונה ב:

אברך צעיר (?)

משתמש פעיל
אין כאן מקום לוויכוח וגם דיון של שעתיים לא יעזור...
זהו עניין של תפיסת עולם ותפיסה של היהדות והאמונה
האם כשאני קם כל בוקר, ה' שמח שקמתי ואוהב אותי וה' שמח בעולם שלו, והוא כרת איתנו ברית בתור שותפיו ואהוביו. וכשחיים חיים כאלו, אז שמחים בסוכות ומאושרים בפסח ואוהבים את התפילין ואת מצוות אהבת ה' ויראת ה' והביטחון, ויש מקום ליראת הדין בתוך כל המכלול של ראש השנה שהוא יום המלכת ה' והזיכרון לפניו (זהו זיכרון של אהבה, לא כמו שנזכרים 'באיזו שנה נפלו התאומים' אלא זיכרון כמו 'אשתי תבוא הביתה עוד כמה שעות')
(ספציפית 'המלך בשדה' זהו חידוש יחסית מאוחר של בעל התניא)

או שהתפיסה שונה.

כנסת ישראל כל שנות קיומה בכל תפוצותיה לא נהגה בראש השנה כמאמר הכותרת 'מי שטוב לו ושמח', אלא אלו ימי יראה וכונו ע"י העם 'ימים נוראים', ולכן לא אומרים בהם הלל כי "ספרי חיים ומתים פתוחים לפניו", אבל בבירור הם "ימים טובים" ויש בהם האחדה יהודית מופלאה של שמחה ויראה מול בעל בריתנו בורא העולם

אין כאן מקום לויכוח ושכנוע כי לא חסרים מקורות ביהדות לשום צד ברוך ה'. מהתנ"ך ומחז"ל אפשר להוכיח כמעט כל מה שרוצים...
כן יש מקום לבנות תפיסה כוללת של יהדות וקדושה שבנויה על אדנים מסויימים ושמחים
 
נערך לאחרונה ב:

יאנקאלע

משתמש מקצוען
מי שנתנו לו סכום כסף מאד גדול
מצד אחד הוא שמח מאוד מאוד
ומצד שני ירא וחרד לא לאבד אותו
ובפרט שדנים על השנה הבאה כמה לתת לו עוד

וזה לא סותר אחד את השני
צריך לשמוח לעבוד את ה' בשמחה
וזה לא חידוש של ברסלב או של כל חסידות אחרת כבר כתוב בתורה שהקללות באות "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת יי אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל." (דברים כ"ח מ"ז)
 

מצפה למשיח

משתמש מקצוען
לדעתי כדאי לעבוד על שמחה אפילו באמצעים מלאכותיים, כמו להדליק מוזיקה, לצאת לסיבוב, לדבר עם חברה וכדו'. יש חתונות גם בחודש אלול ו'מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד'. שמעתי פרוש יפה על "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו"- שאלו שעובדים את ה' בדמע וגם אלו שברינה- שניהם יקצרו פירות, אבל העובדים אותו בדימעה- הלוך ילך ובכה, הם יקצרו רק לפי עבודתם- נושא משך הזרע, ואילו העובדים בשמחה- בא יבוא ברינה, הם יקצרו אלומות גדולות- נושא אלומותיו.
 

מציאותית

משתמש סופר מקצוען
יש וורט ידוע
למה מגילת אסתר מתחילה עם ' "וי"הי '
כדי שגם הליטאים יוכלו לשמוח..
מי שעושה לו טוב הדיכאון, הלחץ והרעד בחודש אלול. תני לו, שיהנה..

ואיך אפשר להכניס שמחה לחיים? מנסיון, זה להתחבר להשם, לאמונה, למצוות, רק משם שואבים את השמחה האמיתית.
ויש סגולה שמצאתי: "כל המתענגים בה יזכו לרוב שמחה" (מזמירות שבת). להשקיע בשבת, לפאר אותה, להתעסק איתה כל השבוע, סגולה לרוב שמחה!
 
נערך לאחרונה ב:

צריכה לחשוב...

משתמש מקצוען
יש משפט ידוע של אחד הרבנים (לא זוכרת מי- אולי הח"ח?)
שכל תשובה שגורמת ליאוש ועצבות המקור שלה מהיצר הרע!
התשובה אמורה לגרום לנו לשמחה שיש לנו אפשרות לעשות תשובה ולכפר על העוונות שלו,
ושד' מחכה לתשובה שלנו וכ"כ רוצה שנחזור אליו- כשחושבים על זה לעומק אפשר לרקוד מאושר.
אגב, חלק מהתהליך של החזרה בתשובה זה קבלה לעתיד- ואיך אפשר לקיים מצוות מתוך עצבות?
"תחת אשר לא עבדת את ד' אלקיך בשמחה ובטוב לבב"
 

אינגליש מייל

אנגלית במייל שלך
מנוי פרימיום
פרסום וקופי
עיצוב ואדריכלות פנים
זה אחד ההבדלים בין התפיסה החסידית לליטאית...
חסיד וליטאי זה אופי לא?...;)
ישנם כאלו שהם כאלו וכן להיפך...

בנוסף בעומק השיטה בחסידי יש את הליטאי,
ובליטאי את החסידי
 

לא ממש מקורי

משתמש פעיל
מנהל קבוצה
לא הבנתי, חסיד שמח יותר מליטאי או להיפך?

כי אני ליטאית , אז סורי אם הרסתי לך בטעות;) את התאוריה
לא דווקא, אבל בחסידות אלול זה חודש של קרבת ה' שמחה וחזרה בתשובה מאהבה
ואצל הליטאים חודש אלול זה יראה פחד מיום הדין וחזרה בתשובה מיראה
זה רק גישה ודרך חיים לכל אורך השנה....
 

ר.ב.ב.ש

משתמש סופר מקצוען
עריכה תורנית
כתוב שהגאון בראש השנה היה באימה, וגם בשמחה [על פי שיטתו יש דין של חג רגיל גם בראש השנה, ועל כן אין מאריכים בתפילות וכו', וביום כיפור היה בשמחה גדולה מאד, על כך שמעכשיו אין יותר חטאים.

עבודת אלול, כדברי ר' ישראל זי''ע אפילו הדגים שבים רועדים 'כל איש אחזו פלצות מקול הקורא אלול', אבל כמובן שזה לא סותר לשמחה, אני לא חושב שיש אופציה לעבוד את הקב''ה בלי שמחה, ויוכיח תשעה באב שאסור ללמוד כדי שלא יגיע לשמחה.

איך עושים את השילוב? גילו ברעדה.
מצד אחד פחד מאימת הדין, זה באמת לא עסק פשוט, ממש לא.
ומצד שני שמחה גדולה שיש ימי 'הדין והרחמים', כידוע ליודעי חן י''ג מידות של רחמים פעילים בעיקר בחודש תשרי, כמבואר בספרים הקדושים, [המעוניין במקור אוכל לתת... הרב שלנו מסר על זה שיעור היום :) ]
 

ראש ישר

משתמש פעיל
רק לי זה נשמע מרשים מאוד שאותה אחת עושה חשבון נפש וחוזרת בתשובה ולא מסוגלת לשמוח?

ללא ספק צריך לזכור את גילו ברעדה, אבל השאלה אם אצל אלו שיודעים יפה ככ את גילו קיים גם הרעדה...
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קד

א בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יי יי אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ:ב עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה:ג הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ:ד עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט:ה יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד:ו תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם:ז מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן:ח יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם:ט גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ:י הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן:יא יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם:יב עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל:יג מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ:יד מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ:טו וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד:טז יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יי אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע:יז אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ:יח הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים:יט עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ:כ תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר:כא הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם:כב תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן:כג יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב:כד מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יי כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ:כה זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת:כו שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ:כז כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ:כח תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב:כט תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן:ל תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה:לא יְהִי כְבוֹד יי לְעוֹלָם יִשְׂמַח יי בְּמַעֲשָׂיו:לב הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ:לג אָשִׁירָה לַיי בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי:לד יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּיהוָה:לה יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יי הַלְלוּיָהּ:
נקרא  5  פעמים

אתגר AI

רגעים מכריעים בחיים • אתגר 116

לוח מודעות

למעלה