מישהו יודע?

sari11 · 22/9/08

מישהו יודע אם יש ציירים/ות לספרי ילדים, שבועונים וכדו', (ציור ידני) שנעזרים בהעתקה מצילומים ותמונות? יעזור לי מאוד! תודה .

RacheliArt · 22/9/08

רות ביפוס.גם חביבה גבאי שאיירה "שמש בלב" של פלדהיים.
ברכה סורוצקין מדיזיין מלמדת לאייר בשיטה זו.

~נעמי~ · 22/9/08

יש ציירת בשם "חביבה גבאי"
שציירה כמה ספרים שממש בולט שהעתיקה מתמונות.
צריך לאהוב את הסגנון...
בכל אופן היא גרה בקרית ספר
ולאחד הספרים קוראים "שמש בלב" משהו כזה...

sari11 · 22/9/08

פשוט מתחשק לי גם לעשות כך. אבל נשאלת השאלה- מה החכמה???

מחשבה · 22/9/08

ציור שמתבסס על תמונה|צילום אמור להיות קרוב מאד למציאות.
למעשה, כל מי שמצייר מנסה לחקות את המציאות (שיראה אמיתי...)
יש כאלו שעושים זאת בהתבוננות בסובבים אותם | תמונות, צילומים וכו'...
(אא"כ כשיש מטרה אחרת, כמו בציור אבסטרקט או קומיקס)
אם הציור יפה, למי משנה איך עשית אותו?

(אע"פ, שבאופן אישי, נראה לי שבציור חופשי נותנים גם משהו מ'בפנים' של המצייר,
לדוג' בסגנון הכטקופף, אבל זה כבר נושא לדמיון מודרך.. משהו...

)

~נעמי~ · 22/9/08

מה החכמה?- תנסי תמונה אחת ותגידי בעצמך!
תחזרי לספר לנו איך היה---
צריך כישרון מיוחד לרשום כדי לעשות כאלה דברים.

mig · 22/9/08

פעמים רבות כשנצמדים לצילום הדמויות יוצאות קפואות, - אומנם מאד קרובות פרופורציונית למציאות. אבל פחות משוחררות ופחות מביעות.
בעצמים פעמים רבות זה מאד יפה.

~נעמי~ · 22/9/08

צריך לאהוב את הסגנון.
באופן אישי אני אוהבת שהצייר נותן "טביעת אצבע" בעבודה,
שמזהים מי צייר, שיש לו אפיון משלו,
(יוני, גדי פולק, רות בייפו&#1505

מנחם תעיזי · 22/9/08

ב"ה
מי שחפץ לדעת לצייר באמת, עליו להתרחק מסגנון זה (שהיה מי שכינה אותו בפורום "מלכודת דבש")לפחות בהתחלה ורק אחרי שיודעים לצייר היטב
לגעת בו קלות בדחיל"ו.
במקרים רבים, מי שמשקיע בלימוד מעמיק, בוחר בסופו של דבר, לא להתעסק בסגנון המדובר, מפני שהעתקה הדיגטלית אינה גדושה באותה חדוות יצירה, מכיוון שהמצייר האמיתי מצייר את מה שהוא רואה בעיני רוחו ואינו דומה למי שמצייר את מה שרואה תחת עדשת מצלמה וכדו'.
"לפום צערא אגרא"
אמנם כל זה ברמה האישית
משא"כ ברמה המסחרית חברתית וכו' הכל עומד תחת מבחן התוצאה ואת אף אחד לא ממש מענין ה-איך כי אם ה-מה
בהצלחה

arb · 22/9/08

צילום צריך לשמש רק מקור מידע, איך הדברים נראים, וכיצד הם בנויים.
באופן זה הוא אינו מגביל, כי אם מפתח.

כמובן, זכותו של כל אדם לעבוד בכל שיטה, אבל להגדרה של "ציור" - זה לא נכנס.
(לא כדאי להתהדר בנוצות שאולות, מפני שעין מקצועית מבחינה בקלות עד היכן הצילום, ומהיכן מתחיל הידע העצמאי, שהוא לעיתים מביך ברדידותו...)

mig · 22/9/08

נכתב ע"י חדשה;162943:
צריך לאהוב את הסגנון.
באופן אישי אני אוהבת שהצייר נותן "טביעת אצבע" בעבודה,
שמזהים מי צייר, שיש לו אפיון משלו,
(יוני, גדי פולק, רות בייפוס)

לא יודעת מאז שגדי פרץ לשוק (אומרים שרות לומדת אצלו)
היא ויתרה על סגנונה האישי ודי מחקה את הסגנון של גדי וחבל, היתה לה חינניות מסוימת שנאבדה.

miri · 22/9/08

לא מכירה אותה אישית אבל ממעקב מבחוץ אחרי ציוריה היא מאד התקדמה וחן לא חסר בציוריה

מנחם תעיזי · 22/9/08

זה לא העניין

נכתב ע"י miri;163181:
לא מכירה אותה אישית אבל ממעקב מבחוץ אחרי ציוריה היא מאד התקדמה וחן לא חסר בציוריה

ב"ה
mig דיבר/ה למיטב הבנתי על יחודיות הסגנון שיש בזה חן מסויים כשזה שלך
ואתה עלול לאבד את החן המסויים והספיצפי הזה כשאתה מחקה אחרים.
ובלי כל קשר גם לדעתי ציוריה של רות ביפוס ניחנו בחן מיוחד

sari11 · 24/9/08

נכתב ע"י arb;163037:
צילום צריך לשמש רק מקור מידע, איך הדברים נראים, וכיצד הם בנויים.
באופן זה הוא אינו מגביל, כי אם מפתח.

כמובן, זכותו של כל אדם לעבוד בכל שיטה, אבל להגדרה של "ציור" - זה לא נכנס.
(לא כדאי להתהדר בנוצות שאולות, מפני שעין מקצועית מבחינה בקלות עד היכן הצילום, ומהיכן מתחיל הידע העצמאי, שהוא לעיתים מביך ברדידותו...)

את רוצה לומר שרות בייפוס מתהדרת בנוצות שאולות??