שימי נכנס לשוק ביום קייצי, כולו נוטף זיעה מהדרך הארוכה שעשה תחת השמש הקופחת, איך שהוא נכנס קולות התגרנים דופקים באזניו, בפרט אותו מוכר שגבר בקולו מעל כולם, לא היה לו כוח להקשיב למה שהוא צועק, אך להתעלם גם לא היה יכול. הוא חזר על עצמו כל הזמן כמו תקליט "אבטיחים אדומים ! סחורה טריה מהיום !" "אבטיחים אדומים ! סחורה טריה מהיום !"
שימי לא מצא מקום לעצמו וביקש להירגע קצת, ופנה ללקט את המצרכים שביקש קצת מדוכן זה, וקצת מדוכנים אחרים, וכך בעוד שהוא מבקש לשלם לאחד המוכרים, אותו מוכר פונה אליו בהצעה: אתה יודע מה צלחת של אבטיח קר יכולה לעשות לך ולמשפחתך בימים חמים שכאלה ? שימי נענה מיד וביקש להוסיף לשקול עבורו 2 אבטיחים טובים, לאחר ששילם בעודו מסדר בעגלתו מקום גם לאבטיחים, הוא מהרהר לעצמו, "מענין, הלא בתחילת השוק כבר נתקלתי במוכר שהציע לי אבטיחים, מדוע א לא העליתי בדעתי לקנותם, וכאן מיד כשהציע לי קניתי".
נניח עתה לשימי להסתדר לבד עם הרהוריו ומסקנותיו. לנו כ'מוכרים' ההבדל ברור, המוכר הראשון שצעק סיפר על טיב הסחורה שיש לו, והשאיר ללקוחות לעשות לבד את ההקשר איך זה יענה על צרכיהם, אולם המוכר השני דיבר מיד לצורך של הלקוח.
שימי לא מצא מקום לעצמו וביקש להירגע קצת, ופנה ללקט את המצרכים שביקש קצת מדוכן זה, וקצת מדוכנים אחרים, וכך בעוד שהוא מבקש לשלם לאחד המוכרים, אותו מוכר פונה אליו בהצעה: אתה יודע מה צלחת של אבטיח קר יכולה לעשות לך ולמשפחתך בימים חמים שכאלה ? שימי נענה מיד וביקש להוסיף לשקול עבורו 2 אבטיחים טובים, לאחר ששילם בעודו מסדר בעגלתו מקום גם לאבטיחים, הוא מהרהר לעצמו, "מענין, הלא בתחילת השוק כבר נתקלתי במוכר שהציע לי אבטיחים, מדוע א לא העליתי בדעתי לקנותם, וכאן מיד כשהציע לי קניתי".
נניח עתה לשימי להסתדר לבד עם הרהוריו ומסקנותיו. לנו כ'מוכרים' ההבדל ברור, המוכר הראשון שצעק סיפר על טיב הסחורה שיש לו, והשאיר ללקוחות לעשות לבד את ההקשר איך זה יענה על צרכיהם, אולם המוכר השני דיבר מיד לצורך של הלקוח.