עזרה מוקדש לכל מי שלוקח/ת צד אחד (כלשהו) בשיח מעין זה.

reframing

משתמש פעיל
מוקדש לכם באהבה.
תודה על ההשראה שאתם (כמובן לא אתם באמת) לא מפסיקים לתת לי.
משהו אחד טוב- וודאי יצא מזה.

---


עדינה, שומעת?
כן?!
אני אגיד לך, כאילו לא כל כך נעים לי אבל יש לנו בבית ספר שאני מלמדת איזה יום עיון, בעיקרון עשינו איזה מודעה רצינית להורים אבל זה לא נראה יפה כמו שאת יודעת לעצב, חסר את הטאצ' שלך, את מבינה? יש עוד כמה מורות שגם לא ממש התחברו למודעה, אמרתי להן שגיסתי היא ממש אלופה ואפילו תוכל רק לתקן או לשפר את המודעה ואולי אפילו בחינם!
מה את אומרת? אולי אני אקח את הילדים לבייביסיטר בזמן שתשבי לעצב לי, אני אבוא אפילו לקחת אותם עכשיו כי אנחנו פשוט רוצות לשלוח את זה להדפסה היום. חייבים את זה למחר לקראת הצהריים.

~~~

חדוי מה נשמע?
ב"ה מעולה, מה איתך?
איתי מצוין, את יודעת ערב פורים ותמיד בזמן הלחוץ הזה אני נזכרת איך שכל שנה באת אלינו הביתה גם שנה שעברה שעברתם דירה, ממש עשית הכל כדי שהבנות שלי ילכו מסורקות לבית ספר, אז המסיבה שלהן בשלישי בוקר.
מתי תעדיפי לבוא?
אמממ
לא ממש נעים לי להטריח אותך, אבל אני פשוט לא סומכת על אף אחת אחרת.

תודה


~~~

אווו שולמית, מה איתך?
ב"ה עמוסה, אבל חסד השם
תקשיבי, אנחנו לפני החתונה של שמוליק, יש לנו כאן כמה מכנסיים שצריך אחד להצר את השני לקצר והשלישי לא ממש נראה לי במידה של יוסי. יש מצב נקפוץ אלייך הערב? אני יודעת שאצלך זה כמה דקות ואנחנו אחרי זה.

~~~

דבורי, נס שאני פוגשת אותך
למה נס?
פשוט גיסתי ילדה בן מתוק מתוק ואני בטוחה שתרצי לצלם אותו כדי להרחיב את התיק עבודות שלך, אני גם שאלתי אותה אם איכפת לה שהוא יתפרסם והיא אמרה שהיא רק לא רוצה שיכתבו את השם שלה ואולי כמה תמונות אישיות שלה או בעלה עם התינוק, אבל כל השאר- באמת שלא אכפת לה.
אני אביא לך את המספר?

~~~

שבוע טוב שבי, אנחנו ככה עכשיו באמצע לתכנן את הבר של האירוסין של ביילי
מה את אומרת? זה היה כל כך טעים הפטיפורים שעשית לבר מצוה של יוני, ואמרת לי שזה עוד הפשוטים שלך, לטעמי הם היה מדהימים. באמת שאין צורך יותר מזה.
תכיני לנו אותם? אבל באמת רק אם מסתדר לך. ואם את צריכה חומרים אז אני יכולה אני לשלם לך וגם אני אשלח את מירי לקניות עוד מעט, עוד כמה דברים לסחוב לא באמת יקשו עליה....

~~~

רותיייי, איזה קומיקס מדהים! לא יאומן שאת ככה מצליחה לעשות את ההבעות פנים בדיוק כמו המציאות
- ב"ה תודה, איפה ראית? כאילו על מה את מדברת?
על מה שעשית לכיתה של דיתי שלך, אני הייתי בהלם, במיוחד שסיפרו שרק אתמול בלילה ישבת על זה. את ממש אלופה.
את יודעת (?!) יש לנו מסיבה להורים שלי, אחת מהתוכניות זה קומיקס בלי מילים רק איורים ובועות דיבור ריקות שצריך לכתוב בפנים, חשבתי שאם זה כמה דקות בשבילך אז אני ממש אשמח אם תוכלי, וגם יש עוד שבוע וחצי עד המפגש ככה שאת ממש לא צריכה להיות בלחץ.


---
אפשר להמשיך ככל העולה על רוחכם.
 

תאורת חרום

משתמש סופר מקצוען
אז מה כן אפשר לעשות, או כלום?

האם כוונתכם לומר שאם הם לא מציעים עזרה או משהו בעניין אז לא לבקש?

ואם הם חייבים לנו גם על עזרה שאנחנו עזרנו?
 

שלום וישראל

מהכח אל הפועל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עימוד ספרים
למה באמת?
למה שלא אנסה לשבת שעה לתת את הטאצ' שלי למודעה של יום העיון בבית הספר?
למה שלא אמצא זמן לסרק את הבנות של....?
ולמה שלא אריץ כמה פטיפורים פשוטים וקלים לאירוסין של ביילי???
גם אני מעצב ויוצר, ונתקל לא אחת במצבים האלו. וגם אני התפרצתי בתיסכולים [זה מה ששמעתי מהנכתב לעיל] עד שפשוט ישבתי על איזה צוק ופרמתי אותם--
גיליתי שהתשובה יושבת על 3 אופציות.
1- עצלות. אמיתי. לא בא לי עכשיו לתת. להתמסר. לנסות. סתם כי אני בכבדות עכשיו.
2- יש בי יצר כזה שרוצה שכל יצירה שלי תהיה ה---אחת, והקרצות זריזות כאלו לא מוסיפות לי כבוד ויוקרה למקצוע שלי, ולא מוכיחים לי שאני שווה. הרי המבקשות אמרו שהן צריכות רק את הבייסיק שלי...
3- מציאות. אין לי אפשרות. הסדר יום שלי עמוס, ואין לי טיפת מוח להשקיע בעוד מישהו מהצד. אין. בשביל זה הקב"ה ברא את מחר.
כשהתשובה היא מצד 3, אני עונה בשלילה לבקשה הכ"כ מנוסחת בשקט נפשי ואפילו תוך כדי חיוך. אי אפשר. מציאות. מה אני אעשה? אין לי שום אפשרות לסרק, ולא לתת נגיעות למודעה, ולא לעשות פטיפורים קלים. ואחרי שהשיחה מסתיימת אין בליבי טיפת תסכול, ולא זעם. כי גם מולי המציאות היא אותו הדבר.
ואם השיחה מסתיימת, בשלילה מצידי, ומייד המקלדת רצה לכתוב פוסט בפרוג בזכות עוד 'השראה' שנתנו לי, סימן שאני בעצמי לא מאמין שאני צודק, כי התשובה השלילית שלי היא או 1 או 2...
ולא, לא שאשנה את תשובתי, רק מספיק שאדע שיש לי עכשיו השראה לעבודה עצמית.
 

reframing

משתמש פעיל
ניתקלתי המון. והמון- זה המון.
לא, לא שאני לא עוזרת לאנשי ובמיוחד למשפחה שלי שזה גם במחירים גבוהים על חשבון דברים שתיכננתי.
אני- בתור הכותבת, רציתי לפנות במיוחד לחלק הזה של המבקשים.
אתם צודקים, ב"ה הקב"ה חנן כל אחד מאיתנו בכישרונות רבים ומגוונים, גם אותכם- את המבקשים.
יש דברים שהם באים ביחסית קלות (לא דובר פה על עזרות של תמיכה טכנית כמו שראיתם), ויש דברים- שזה העבודה שלנו, שאני לא אוציא מודעה שעברה תחתי- שהיא לא במאה אחוז מושלמת, אני לא אכין עוגה- פטיפור מפוקשש ואחר כך זה יהיה על שמי... בתור בעלת מקצוע מכל תחום שהוא- אם בעיני זה לא מספיק טוב, למה שבעיני אחרים זה יראה כן טוב?
במיוחד שאח"כ גם הלקוחות רואים תוצאות בעיניים.
מה אומר ומה אדבר---
כל אחד שיקח את הפוסט למקום שירים אותו ויתן לו עוד זוויות להסתכל עליהם. גם אני.
אז מה כן אפשר לעשות, או כלום?

האם כוונתכם לומר שאם הם לא מציעים עזרה או משהו בעניין אז לא לבקש?

ואם הם חייבים לנו גם על עזרה שאנחנו עזרנו?
וזאת וודאי לא הייתה כוונתי.
תמיד אפשר לבקש, ונכון וראוי לשים לב שזה ע"ח דברים אחרים- גם אם בחרו לענות לכם כן.
ואף אחד לא חייב לשני כלום- עושים טובה?- תעשו אותה בכיף, מבקשים טובה- תהיו עירניים ותבקשו יפה.

על מה חולקים עלי?
 

חן5

משתמש פעיל
למה באמת?
למה שלא אנסה לשבת שעה לתת את הטאצ' שלי למודעה של יום העיון בבית הספר?
למה שלא אמצא זמן לסרק את הבנות של....?
ולמה שלא אריץ כמה פטיפורים פשוטים וקלים לאירוסין של ביילי???
גם אני מעצב ויוצר, ונתקל לא אחת במצבים האלו. וגם אני התפרצתי בתיסכולים [זה מה ששמעתי מהנכתב לעיל] עד שפשוט ישבתי על איזה צוק ופרמתי אותם--
גיליתי שהתשובה יושבת על 3 אופציות.
1- עצלות. אמיתי. לא בא לי עכשיו לתת. להתמסר. לנסות. סתם כי אני בכבדות עכשיו.
2- יש בי יצר כזה שרוצה שכל יצירה שלי תהיה ה---אחת, והקרצות זריזות כאלו לא מוסיפות לי כבוד ויוקרה למקצוע שלי, ולא מוכיחים לי שאני שווה. הרי המבקשות אמרו שהן צריכות רק את הבייסיק שלי...
3- מציאות. אין לי אפשרות. הסדר יום שלי עמוס, ואין לי טיפת מוח להשקיע בעוד מישהו מהצד. אין. בשביל זה הקב"ה ברא את מחר.
כשהתשובה היא מצד 3, אני עונה בשלילה לבקשה הכ"כ מנוסחת בשקט נפשי ואפילו תוך כדי חיוך. אי אפשר. מציאות. מה אני אעשה? אין לי שום אפשרות לסרק, ולא לתת נגיעות למודעה, ולא לעשות פטיפורים קלים. ואחרי שהשיחה מסתיימת אין בליבי טיפת תסכול, ולא זעם. כי גם מולי המציאות היא אותו הדבר.
ואם השיחה מסתיימת, בשלילה מצידי, ומייד המקלדת רצה לכתוב פוסט בפרוג בזכות עוד 'השראה' שנתנו לי, סימן שאני בעצמי לא מאמין שאני צודק, כי התשובה השלילית שלי היא או 1 או 2...
ולא, לא שאשנה את תשובתי, רק מספיק שאדע שיש לי עכשיו השראה לעבודה עצמית.
לא כ"כ מסכימה איתך!
גם לי מציק לפעמים התעוזה שאנשים מבקשים טובה ואני אומרת להם 'לא' בגלל סעיף 3 שלך!
לאנשים נח לקבל משהו בחינם כשיודעים שאתה מאוד עסוק! אם כבר שואלים אז תשאל ממש בדחילו ורחימו 'רק אם זה מסתדר לך וכד' ' כי לפעמים גם נותנים הרגשה כאילו אתה בן אדם רע!

אצלי השיא היה שהייתי שניה אחרי לידה (רביעית!) ומישהי ביקשה ממני לשמור לה על הילדים!! איזה תעוזה זה?? קחי בייביסיטר..
 

שלום וישראל

מהכח אל הפועל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עימוד ספרים
דברי כוונו להמשיך ולמנף הלאה. ממש לא לחלוק.
לחלק הזה של המבקשים.
באמת נחוצה ההצפה הזו לתודעה....
אם בעיני זה לא מספיק טוב, למה שבעיני אחרים זה יראה כן טוב?
כאן יש נקודונת לחלוק. יתכן והמחשבה הזו נכונה. אבל נוכחתי לראות שבפעמים שסירבתי, מפאת אחת מהסיבות, ומבקש העזרה בסוף הסתדר עם משהו אחר, וראיתי ממה הוא מאושר, לא פעם נצבט ליבי. זהו??? זה כל מה שהוא רצה??? מסכן, אז למה הוא התטרטר כל כך? בגללי.... הייתי עושה לו כזה [ויותר יפה] בעשר דקות....
כן, יש פער בין העיניים שלי לעיניים של האחרים. אני שומע את מה שהוא מבקש כמו שאני מתרגם את זה. הוא ביקש משהו אחר... נאלצתי להבין שהמחשבה הזו היא יותר 'תירוץ' מאשר אמת.
 

נמש =)

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
צילום מקצועי
בול!
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  60  פעמים

לוח מודעות

למעלה