שיתוף - לביקורת -מודעות עצמית- #חשבון נפש

[כותב השורות]

אני צדיק!
אני בדת כבר די וותיק.
שומר שבת למהדרין, לא שרויה ולא קטנית
מסובב במצוות, עטוף טלית
גם חול הוא קודש בשבילי.
אני צדיק!
ביני ל'יצר' אין את ה'קליק', ממנו, אני לא מחזיק
והוא יודע שאיתי, אם ינסה הוא רק יפסיד.

עכשיו, כשאני נזכר, אולי נפלתי פה ושם, ושם, ושם...
מה ששם אותי באמצע, כבר לא כזה מושלם
תקראו לי בינוני!
תלוי על חבל דק, ביני לביני
צעד קדימה, צעד אחורה, לא מנצח לא מפסיד.

אך האמת, לא תמיד נאמרת
אולי עכשיו הגיעה עת לחשוף הכול - ברגע האמת...
והאמת - אני רשע!
אוי לבושה, אוי לנשמה, האלוקית.
ומה שמסתתר מאחורי הפנים היפות -
האינטרס, הנגיעות, המחשבות הזדוניות
וכמה אני כבר מחובר, אפילו לא בחצי קלאץ'
אני רשע ורק נופל
אני רשע! זה מתסכל!

מי ייתן אהיה אחר!!!

 

[נ. גל]

אולי נפלתי פה ושם, ושם, ושם...
מה ששם אותי באמצע, כבר לא כזה מושלם

כל כך מוכר... ניסוח קולע וממצה.

אני רשע ורק נופל
אני רשע! זה מתסכל!

קצת קשה לי עם הסיום הזה. ועמך ישראל כולם צדיקים, ועתידין כל ישראל לעשות תשובה.
מה גם ש"הלוואי ואהיה אחר" אינו אלא מין תקווה כזו, רחוקה מן הלב. הלוואי, אמן. אם ירצה ה'. אם.
זו לפחות התחושה שלי בקריאה.
כמובן שהמסר של כנות פנימית נוקבת הוא חשוב ומשמעותי, אבל לא ניתן להשאיר את הכנות רק לצד הרע. חשבון נפש צריך להיות ל2 הכיוונים. כן, יש בכל אחד גם חלקים טובים. טובים מאוד, אלוקיים אפילו. הסיכום של חשבון נפש אמיתי לא יכול להיות "אני רק נופל וזה מתסכל", כי זו לא האמת במלואה.

 

[כותב השורות]

קצת קשה לי עם הסיום הזה.

גם לי... עם עצמי...
אני חייב להסכים להערה/הארה כי היא נכונה, הייתי קורא לזה ביקורת 'בונה'.

דרך אגב כתבתי את זה תחת השפעת המודעות לשיטת בעל התניא ב'בינוני' שלא משאירה סיכוי לאיש כמוני להיות ביניהם [לשיטתו - בינוני הוא מי שלא חטא לא במעשה, לא בדיבור, ולא במחשבה, (בקטע הבינוני לא מיוצג כך אלא כשיטת הרמב"ם מחצה זכויות ומחצה חובות].
אם כי הרגעתי את עצמי בסם ההרגעה של אחד המשפיעים שריכך את הנכתב בספר התניא באומרו כי בכל אחד יש את כל החלקים, חלק שבו הוא צדיק גמור בלי עבודה של מלחמת היצר, חלק שבו הוא נלחם אך מנצח תמיד, וחלק שבו הוא נופל ושוב נופל ושוב נופל].

 

[נ. גל]

דרך אגב כתבתי את זה תחת השפעת המודעות לשיטת בעל התניא ב'בינוני' שלא משאירה סיכוי לאיש כמוני להיות ביניהם [לשיטתו - בינוני הוא מי שלא חטא לא במעשה, לא בדיבור, ולא במחשבה, (בקטע הבינוני לא מיוצג כך אלא כשיטת הרמב"ם מחצה זכויות ומחצה חובות].

לפני הכל, יאוש הוא מתחבולות היצר, וככותבים שמפרסמים את דעתנו, חשוב להיות חכמים הנזהרים בדבריהם, ולא מייאשים חלילה את עמ"י.
לעניין עצמו: על פי התניא (פרק י"ג בתחילתו) כל יהודי יכול להיות בינוני. לפום גמלא שיחנא, ואין מקום להגיד "רשע אני ורשע אשאר".
פרט נוסף: וגם על פי שיטת הרמב"ם וגם על פי שיטת בעל התניא, חלק מהחזרה בתשובה וחשבון הנפש היא ההחלטה לעתיד, מה עושים עכשיו, כך שלסיים קטע בחוסר מעש מוחלט - הוא חשבון נפש חלקי מאוד.

אם כי הרגעתי את עצמי בסם ההרגעה של אחד המשפיעים שריכך את הנכתב בספר התניא באומרו כי בכל אחד יש את כל החלקים, חלק שבו הוא צדיק גמור בלי עבודה של מלחמת היצר, חלק שבו הוא נלחם אך מנצח תמיד, וחלק שבו הוא נופל ושוב נופל ושוב נופל].

ישנן כמה שיטות בין המשפיעים לפרש את דברי התניא "לא עבר עבירה ולא יעבור לעולם". אחד זו שיטת ההתכללות (אותה הזכרת), על פיה כל יהודי הוא רשע, בינוני וצדיק. שיטה אחרת היא "בינוני לפי שעה", שבינוני הוא אחד שמופרך אצלו לעבור עבירה. כלומר - מדובר במצב רגשי פנימי. ולמצב הזה אפשר להגיע גם לרגעים (כך שלכל אחד יש אפשרות להיות בינוני בזמנים כאלה ואחרים). ואכמ"ל.
להרחבה ויישום מומלץ לעיין בספר "לנצח כל רגע מחדש" (של ר' יחיאל הררי).

 

[מלכי סלמון]

מיוחד!!
מצטרפת להערה-הארה על הסיום

 

[א-ירושלמית]

מיוחד.
אני חושבת שהסיום אמור להיות התבוננות עצמית אם התחושות שעולות בעקבות חשבון הנפש הן דכדוך, מרירות ודריכה במקום, או פוש להתקדמות.
וזה ישליך היטב על המסקנה: האם חשבון הנפש הוא חשבון נפש חיובי או שלילי. מצד הקדושה או ח"ו, מצד הפך הקדושה.

 

[~שפרה~]

זה כל כך... אין לי מילים.