הלכות שבת המצויות
עירובין ותחומין:
פרטי הלכות אלו רבים, ומשתנים מאוד לפי המציאות, ונכתבו רק עיקרי הדברים בקצרה, לדעת ממה להזהר ומה עליו לברר.
א. כאשר נמצאים בישובים, וגם בישובים גדולים שיש בהם הרבה בתים, אם הישוב לא מגודר כהלכתו, בהליכה בתוך הישוב אפשר להכשל באיסור תחומין. כגון אם יש בין הבתים רווח גדול או שיש ביניהם מתנ"ס וכדו', ושיעור המרחק שבין בתי המגורים הוא כשני בתים, בהרבה אופנים אין לו מעלה של עיר ונמדד ממקומו, כלומר שמהבית עצמו אסור ללכת יותר ממרחק של קצת יותר מקילומטר (ולשיעור הגר"ח נאה פחות מקילומטר). וכ"ש ביציאה מחוץ לישוב שבהליכה לא רחוקה כבר ניתן להכשל באיסור תחומין, ואין מחשבים מרחק זה מהבית האחרון בישוב.
ב. גם אם תוך שיעור מועט נכנס לישוב אחר שמגודר כראוי, ברוב המקרים אסור ללכת בתוך הישוב השני מרחק של אלפים אמה מהישוב הראשון, שהוא קצת יותר מקילומטר.
ג. כאשר מניחים
עירוב תחומין צריך לדעת את ההלכות היכן להניח כדי שיועיל, ויש אופנים שמחמת זה לא יוכל ללכת במקום הישוב עצמו לצד השני כמעט כלום. וכן לפעמים העירוב מתיר לו רק ללכת ולא לחזור מהמקום שהולך אליו. ולכן חובה לברר את המציאות מבעוד מועד אצל היודעים ומכירים את פרטי ההלכות.
ד. עירוב חצירות. – לצערנו בהרבה מקומות הדברים נוגעים באיסורים גמורים
[1], ורבים טועים בזה כי רגילים למקומות מושבותיהם ששם הנושא הוא הידור או חומרא.
ה. גם בישוב שנראה הכל סגור ומוקף, יש פרטים במחיצה שבלי זה לא נחשב מחיצה, ולא מספיק מה שנראה לעין שיש מחיצה שלימה
[2]. וכל שכן כאשר הישוב מוקף בצורת הפתח, שבדברים קלים ודקים המצויים לרוב ואינם ניכרים וידועים אלא למי שבקי היטב בהלכותיהם, העירוב נפסל. וגם אם המחיצה שלימה באופנים מסויימים עדיין ישנן שאלות של שכירות ושל קרפיפות
[3]. וכן צריך בדיקה ממש לפני שבת בגלל בניה וכדו' שיכולים להזיק לצוה"פ או ללחיים. ולכן בכל הנ"ל צריך להתייעץ מבעוד זמן עם היודע ומבין בכך. וגם לשמוע עצות. וכידוע למתמצאים בדבר, ישנם מקומות שהעירוב פסול לחלוטין, או כשר ברמה שלגבי אוכל למשל לא היה מעלה על דעתו להכניס לפיו.
ו. במקרה שהמחיצות אינן כדינן, אפילו כששוכר לבד בית וחצר או גינה צמודה, אין להוציא לחצר הפרטית שלו, אלא אם כן היא מוקפת וגדורה כדין. וביותר, גם אם נמצא במתחם סגור לחלוטין ונמצאות ביחד כמה משפחות באותו בנין או באותו חצר, צריך עירוב ביניהם. ותלוי אם כולם אוכלים ביחד באותו אולם
[4]. ומ"מ גם כשאוכלים ביחד, לפעמים יש עובד או מישהו אחר שלא קשור אליהם שמצריך עירוב.
ז. גם מקום המגודר לחלוטין ועירבו כראוי, או שרק המשפחה עצמה נמצאת שאינה צריכה לערב, אם יש בו גינה או צמחיה שלא דורכים עליו, אסור להוציא בשבת מהבית כלים אליו. ואם רוב החצר שטח ירוק שלא הולכים בו אסור להוציא מהבית דברים גם לשטח החצר שאינו זרוע.
ח. וגם כשעושים עירוב לפעמים יש עובד גוי שגר שם, או שהבעה"ב מחלל שבת, באופנים מסויימים אוסר את העירוב, ותלוי בכמה פרטים, ומצריך בירור המציאות והדין. וכן בבתי מלון ובתי הארחה שמתארחים בהם מחללי שבת בפרהסיא, לפעמים הטלטול בתוך שטח המלון נאסר, ולכן צריך לברר אצל היודעים בזה את פרטי ההלכות. ובפרט כשרוצים לסמוך על החצר הסגורה, או לגדר את החצר וכדו', צריך לברר את פרטי המציאות וההלכה.
ט. יש לציין שגם כשביררו ויש במקום עירוב מהודר שניתן לסמוך עליו, יש לשים לב שישנם מקומות שהם חוץ לעירוב, כגון חוף הים או גינות שמחוץ ליישוב וכדומה, ויכול בנקל להכשל שם באיסורי הוצאה.
קבלת שבת:
ט. ישובים שמקבלים שבת מוקדם יותר, אם רוב הציבור מתפלל בבית הכנסת, כמצוי בישובים קטנים, נגררים כולם אחריהם לענין איסור מלאכה, ומיד כשהם קיבלו שבת נאסרו גם האורחים בעשיית מלאכה, אפילו אם הם עושים לבד מניין במקום האירוח שלהם
[5].
י. כשמארגנים מנין למעריב בליל שבת בדירה או בבית הארחה וכדו', וכן בכל מקום שאין בו מנין בקביעות, אין אומרים ברכת "מגן אבות".
יא. בתי הארחה וכדו' שלא מרשים להדליק במקום האכילה ולא בחדר שינה אלא בפינה המיוחדת לכך, אין לברך על הדלקה זו, אלא א"כ יכול להשתמש במקום ולהנות מתוספת האור שלה, כשאין לו אפשרות אחרת יקח מעט מהאוכל למקום ההדלקה ויאכלנו שם.
קידוש:
יב. לקדש על כוס חד פעמית, נחלקו בזה הפוסקים, ולכו"ע זה לא לכתחילה. וכן תלוי האם הכוס היא מסוג הכוסות הראויות לשימוש חוזר, שבזה יש יותר מקילים, ולכן כוס חד פעמית מפלסטיק עדיפה משל קרטון. אמנם גם בשל פלסטיק, אם כבר השתמשו בכוס פעם אחת יש בזה חיסרון, וגם צורת הכוס משנה, דאם היא מקומטת יש בזה יותר חיסרון.
מלאכות שבת:
יג. אפשר להיכשל בלא משים בחילול שבת רח"ל בשימוש במכשירים שונים שלא רגילים אליהם בבית, או מדֶגֶם שונה, ולכן חובה לברר בעוד מועד איזה מכשירים ישנם ובמה הם שונים ממה שיש בבית, וכיצד ניתן להתמודד איתם. כגון מיני בר, שיש שנדלק המנוע או נורה כשנכנסים מים אחרים. טרמוס חשמלי עם תרמוסטט. מזגנים חדשים שיש בהם חיישנים שמשנים מיידית את מצב הקור כשאדם עובר לידם או פותח דלת וכדו', ולעיתים נדלקת גם נורה. מוני מים. סוגי מקררים שכל פתיחה מפעילה רישום וכדו', אם יש לו מקרר כזה יכול לשים שעון שבת שיכבה אותו מפעם לפעם ורק בשעה שמכובה מחמת השעון יוכל לפתחו [ועיין הערה
[6]]. עין אלקטרונית שגורמת להורדת המים בשירותים. כרטיס חכם. מצלמות אבטחה. גלאי נפח שמדליק ומכבה את האור או את המזגן בכניסה וביציאה מהחדר. הפעלת מאוורר או אור בכניסה לשירותים. ויש מלונות שיש בהם רישום מסודר של כל פתיחה וסגירה של דלת החדר. בכל אלה ועוד אפשר בנקל להכשל, ובחלקם אפילו לא מועילה אמירה לעכו"ם. ולכך יש לתכנן קודם היציאה את כל הדברים הנ"ל.
יד. כיריים חשמליות עם מתכת מלמעלה, אפילו אם המתכת מכוסה ואין חשש של גרוף וקטום, מכל מקום יש כאלו שכאשר מסירים מהם את הסיר וכדו' נדלקות הכיריים או נכבות, ולכן צריך כיריים מיוחדות של שבת. או שמופעלות ע"י שעון לסעודה אחת.
טו. וכן כירים אינדוקציה – גם כאשר מניחים לפני שבת על פי תנאי ההלכה שנחשבים גרופה או קטומה, מ"מ אסור בשבת להזיז את הסיר על המשטח ממקום למקום כי כל הזזה על המשטח כרוכה בחילול שבת של ניתוקי חשמל וחיבורים, וכ"ש שאין להסירו מהכירים הנ"ל אלא כאשר הן מכובות ע"י שעון שבת.
טז. אם לא הביא נייר כסף עבה או פך (בלעך) ורוצה להניח את התבשילים מערב שבת ישירות על הגז, או ע"ג מתקן שלמטה מונחים נרות לחמם, יש לתת את הדעת בדיני שהייה שלפחות יהיה מבושל כמאב"ד ושאר הלכות, וכן לא להחזיר אוכל על האש אף אם עודו בידו והיה בדעתו להחזירו.
יז. חשוב לשים לב כשמגיעים סמוך שבת או אפילו קודם ומשאירים את הדברים במזוודות, מצוי מאוד שיכשל בבורר, וכן בהזזת מוקצה.
יח. להזמין למוצ"ש נהג יהודי או גוי, אם ברור שיצא ממקומו קודם צאת השבת – נחלקו הפוסקים האם מותר.
יט. ערסל המחובר לעץ עצמו, אסור להשתמש בו. וכן אם הערסל מחובר ליתד שמחוברת לעץ אבל העץ כולו מתנועע מחמת הערסל.
כ. ברמ"א כתב שלכתחילה טוב להחמיר שלא לאכול בגינה בשבת מחשש שישפכו מים ויעבור על מלאכת זורע.
כא אוכל בחצר, גג וכדו', מותר לפתוח שמשיה הקבועה בעמוד וכדו', אבל לא יעבירנה כשהיא פתוחה ממקום למקום.
כב. מותר ללכת על דשא בשבת, אלא אם כן זה פסיק רישא שיתלשו עשבים במרוצתו (כגון אם רץ).
כג. ניאגרה (המתקן העליון שמעל האסלה) שמונח בתוכה חומר שצובע ובשבת עצמה אי אפשר להוציאו, נחלקו הפוסקים אם מותר להשתמש בה בשבת
[7].
כד. הטובל בשבת, בים אסור לטבול
[8], ובבריכה וכדו' צריך להמנע מחשש טלטול המים, והבגדים, ומחמת איסור לשוט שגדרו כאשר כל גופו באויר, ואיסור להזיז לכלוך שבתוך המים.
כה. גם בבריכה שבחצר קיימים חלק מהחששות כגון אם החצר אינה גדורה ומעורבת ולבריכה יש מחיצה גובה י', – וודאי שגם הרוחצים במים צוננים בשבת, צריכים להמנע מלהכנס סתם לבריכה שבחצר בשבת, המביא לכמה חילולי שבת
[9]
כו.
טבילה של ערב שבת ניתן לטבול גם בבריכה שבחצר שיש בה מ' סאה
[10].
[1] וכלשונו של החזו"א הרי"ז מחלל שבת בטהרה רח"ל.
[2] כגון מצוי גדר שמקיפה מקום שיש בו אבנים וסלעים וכדו' וקטע קטן מהגדר גבוה מהארץ יותר מג"ט ובאופנים מסויימים נפסלת כולה מחמת כן [כגון גדר המתעגלת ואין עומ"ר].
[3] באופנים שהמחיצות כראוי והחיסרון הוא רק בשכירות ישנם עצות לטלט באופנים מסויימים, ויברר את הדין לפני שבת.
[4] אם יש תינוקים ויונקים שאוכלים רק בחדר הרי זה אוסר.
[5] רס"ג מ"ב סקנ"א. אא"כ בבית עושים מנין בבית הכנסת לבד.
[6] מקרר דיגיטאלי שרוצה לשים לו שעון שבת, יש לברר האם מותר ללא נטילת רשות מהבעה"ב.
[7] מנח"ש ח"ב י"ד, שבה"ל ח"ח קס"ז. וע"ע אורחות שבת פט"ו סס"ד ובהערה, ולכן לכתחילה ודאי ראוי לבדוק בערב שבת ולהוציאו.
- שכ"ד סעיף י"א מ"ב וביה"ל שם.
- יור"ד ק"ס ס"ה ט"ז ש"ך גר"ז סוף ס"ז. ובשיעור מועט ממש, יש אופנים שניתן יותר להקל בזה, ואכמ"ל, וכן אם מחזיר מעט יותר מספק וכדי לא להכשל בחשש גזל. וכעצה כדי לא להכנס לחשש איסור ריבית ניתן לקבוע שאם החזיר יותר דלק התוספת תהיה כתוספת מחיר בשכירות, ובלקח בהשאלה כתשלום עבור השימוש ולא כתוספת על הדלק שקיבל. ובפרט כששוכר מחברות השכרה אם התנאי הוא לא להחזיר כמה שלקח אלא להחזיר מיכל מלא נחשב תנאי בשכירות שאינו נחשב כריבית.
[8] בים אין כל מציאות של היתר כי או שמטלטל את המים שעל גופו או את בגדיו, ואין מציאות של עירוב מעורב בפנים.
[9] כגון שאלות של כיבוס, וסחיטה, של הבגד ים, ואופנים מסויים איסור לשוט ועוד
[10] רק לטבילה זו, דשאובין כשרים לטבילה זו, אבל בזוחלין דנו הפוסקים, ולכן אם נזחל יש צד שלא יועיל לטבול.